לא פעם נקשר צמד המילים "האיחוד האירופי" עם יוזמות שמאל קיצוניות, פעילות פלשתינית ופגיעה במדינת ישראל. כסף שמוזרם מהאיחוד לגופים פלשתיניים אומנם ניתן במעטה של סיוע לאוכלוסייה, אך מעולם לא נבדק לעומק מה מטרותיו של התקציב המועבר למזרח התיכון מכספי משלם המיסים האירופי.
כעת, בעקבות פעילות של תנועת 'רגבים', לראשונה יצטרכו גופים באיחוד האירופי ופרלמנטים של חלק ממדינות אירופה לספק תשובות ולחשוף לאן הכסף מיועד.
עד כה הוגשו שאילתות כתובות למועצה העליונה של הפרלמנט הבריטי על ידי לנס פורמן, חבר פרלמנט אנגלי מטעם מפלגת Brexit. חבר פרלמנט נוסף מנסח שאילתות דומות לממשלת צ׳כיה, ועוד ארבעה חברי פרלמנט הביעו כוונה לנסח ולהגיש שאילתות למועצה העליונה של פרלמנט האיחוד, ולוועדת הפיקוח על התקציב של פרלמנט האיחוד האירופי.
בשאילתות שהוגשו מתבקשים הגופים המוזכרים לבחון כמה דברים, ביניהם התמיכה של האיחוד האירופי בבנייה פלשתינית מאסיבית בשטחי C בניגוד לחוק. "לאור הדיון הציבורי שמתנהל בזמן האחרון סביב הריסת מבנים ביהודה ושומרון על ידי ממשלת ישראל אשר נבנו במימון האיחוד האירופי", נכתב במסמך שהוגש, "מן הראוי להבהיר כמה שאלות מרכזיות: מה ההיקף של מימון האיחוד האירופי לפרויקטים של בנייה, פיתוח וחקלאות ביהודה ושומרון ותחת אילו סעיפים תקציביים בוצעו העברות אלו? מה הם הקריטריונים אשר על פיהם מוגדרים פרויקטים באזורים שבנדון כ'סיוע הומניטרי'? אילו מנגנוני בקרה ופיקוח מבטיחים שכספי משלם המיסים האירופי, אשר מועברים למטרות סיוע הומניטרי באזורים שבנדון, אכן משרתים את היעדים להם הוקצבו, ולא מטרות אחרות אשר משפיעות באופן שלילי על המצב הפוליטי הסבוך באזור? האם וכיצד נבחנה מידת ההתאמה בין תוצאות התמיכה האירופית ובין סעיפיו השונים של הסכמי אוסלו ורוח ההסכם, אשר נועד ליצור מסגרת להידברות בין הצדדים להשגת פתרון מדיני מוסכם של הסכסוך הערבי-ישראלי?".
"חברי הוועדה היו בהלם"
מי שהובילה להגשת הפנייה היא נעמה קאהן, מנהלת המחלקה הבינלאומית בתנועת רגבים. קאהן מספרת על המאמצים שעשתה בדרך להישג החשוב: "שלחנו בקשה להיפגש עם עשרות חברי פרלמנט באיחוד האירופי, ובפרט עם חברי הוועדה שמטפלת בסוגיות הנוגעות לישראל. הוועדה הזאת מורכבת מנציגים ממדינות שונות באיחוד. יש שם כאלה שביקשו להיכנס אליה כדי לסייע לישראל ולראות כיצד אפשר לשתף איתנו פעולה, ומנגד יש מי שיושבים שם כדי לפקח עלינו ולקדם אג'נדה פרו פלשתינית או אפילו אנטי ישראלית.
"חלק מהבקשות שלנו להיפגש עם חברי הוועדה נענו. הזמינו אותנו בלו"ז מאוד צפוף, חלק מהחברים עוד לא הכירו בכלל את הנושא הזה. הבנו שלא כל חברי הוועדה יודעים את הנתונים על התקציב שמועבר לרשות הפלשתינית ולאן הוא הולך, ולא מודעים למה שקורה בישראל וביו"ש. הם הופתעו מאוד לנוכח הדברים שהצגנו בפניהם, לא היה להם על זה מושג קודם לכן. הבאנו בפניהם נתונים שמצביעים על התערבות בוטה של האיחוד האירופי במעשים שעלולים אפילו להיות בלתי חוקיים, כדי לעזור לרשות הפלשתינית להקים מדינה פלשתינית בשטחי C באמצעות בנייה פיראטית. זה מנוגד כמובן להסכמי אוסלו. אחרי שהם ראו את הדו"חות שלנו, חברי הוועדה היו בהלם – לא היה להם מושג בכמה כסף מדובר ומה רמת המעורבות של האיחוד בנעשה כאן בישראל, שהיא אפילו לא חברה באיחוד".
המיזם העיקרי שעליו דובר עם חברי הוועדה הוא תוכנית 'שורשים' הפלשתינית. התוכנית מקדמת בנייה פלשתינית בהיקף רחב בכל אזור שבו מתפתחת התיישבות יהודית נרחבת ביהודה ושומרון. המטרה של התוכנית, על פי סלאם פיאד שיזם אותה בהיותו ראש הממשלה הפלשתינית, היא השתלטות על שטחים והגעה למצב שבו מדינה פלשתינית קמה באופן חד צדדי בשטח, באמצעות יצירת רצף טריטוריאלי ערבי סביב היישובים היהודיים. בין הנתונים שהוצגו הובא דו"ח של החוקר האמריקני אדווין בלאק, אשר מדבר על 1.6 מיליארד אירו שהעניק האיחוד האירופי לתוכנית בתוך שלוש שנים.
"את כל המאמץ הזה", מוסיפה קאהן, "הם עושים לטובת קידום מיזמים שלא תואמים בכלל את עמדת האיחוד האירופי ומונעים כל אפשרות להגיע לפשרה או הסדר בעתיד, כמו שבאיחוד היו רוצים ומאמינים. הם קובעים עובדות בשטח ומייתרים את עניין המשא ומתן והפתרון המדיני. כשהם מאפשרים בנייה לא חוקית בשטחי C, בפועל הם מרחיקים את הפלשתינים מהצורך בשיחות מדיניות. אחרי שהראינו את כל הממצאים הללו, חלק מהגורמים שאיתם דיברנו ביקשו להגיש שאילתות למועצה העליונה של האיחוד. הם ישאלו את השאלות הקשות גם באיחוד וגם במדינות ששלחו אותם לאיחוד, וזו בשורה גדולה".
"סיוע הומניטרי" מגיע לטרור
הכסף מהאיחוד האירופי עובר כמובן באישור תחת סעיפי סיוע הומניטרי, כך מסביר איתי ראובני מארגון NGO monitor. לדבריו, "יש לאיחוד האירופי הרבה מנגנונים של העברת כסף, לרוב זה תקציב שמוצג ככסף שמועבר לזכויות אדם וסיוע לאוכלוסייה אזרחית. בפועל יש מגוון רחב של ארגונים שנהנים ממנו. יש גם ארגוני חינוך או זכויות נשים שמתוקצבים מאותן העברות, אבל גם סכומים לא מבוטלים שהולכים לחזית העממית, לטובת פעילים פלשתינים ולארגוני לובי כאלה ואחרים, שחלקם פוגעים במדינת ישראל". לדברי ראובני, המאמץ לעצירת הזרמת הכספים הוא אפשרי אך לא פשוט כלל.
"הצלחנו לעצור חלק מהזרמת התקציב בשנים האחרונות", הוא אומר. "היו פעמים שהראינו לגורמים באיחוד שהכסף הולך לארגוני החזית העממית או לפעילות שאינה זכויות אדם, ובכך הצלחנו בעצם לעצור חלק מהתקצוב. הם מונעים חלק מההעברות, לא בהכרח בגלל אהבת ישראל אלא לפעמים כי זה פשוט לא מתאים להם".
ראובני מצביע על בעיה נוספת: "באיחוד לא מממנים ארגונים אלא מיזמים. אין תקצוב לארגון מסוים, אלא אם יש פרויקט שהם רואים בו צורך - הם נותנים לו תקציב. כך הם מסבירים שלא תרמו אף פעם לארגון מסוים שתומך בטרור. הטיעון הזה בעייתי מאוד, ומעיד על הקטנת ראש שלא מסתכלת באמת לאן הכסף הולך. המאמץ שאנחנו צריכים לעשות מול הוועדות השונות וגורמי האיחוד האירופי הוא להראות איך פרויקטים שהם תורמים להם כקידום זכויות אדם, כמו סיוע למעמד האישה או לבתי ספר, מגיעים בסוף לפעילות אנטי ישראלית. יש מקרים שבהם התקציב הזה מגיע לגופים שמראש מטרתם היא פגיעה בישראל. בנושא של הבנייה בשטחי C, יהיה אפילו עוד יותר מאתגר לעצור את התקצוב, מסיבה פשוטה – הרחבת הבנייה הפלשתינית במקומות הללו היא דבר שבאיחוד מאמינים בו כפרויקט חשוב. הם רואים בו מיזם שצריך לקדם אותו, ויהיה קשה מאוד להראות שהכסף לא הולך למטרה שלשמה הוא הועבר".