שופר
שופרצילום: ISTOCK

לא מעט סיפורים סופרו על מעשי גבורה של יהודים שתקעו בשופר עבור אחיהם המדוכאים בימי ראש השנה, כדי לעודד את רוחם, תוך נטילת סכנה ממשית לחייהם.

ד"ר יהודית תידור באומל-שוורץ, ראש המכון לחקר השואה באוניברסיטת בר אילן, מכירה סיפור כזה ממקור ראשון, כפי שדווח בכתבה נרחבת בעיתון 'ניו יורק טיימס'.

אביה, חסקל תידור, השתתף בתקיעת שופר כזו בראש השנה בשנת 1944, כנגד כל הסיכויים, ואף קיבל לידיו את השופר שבו בוצעו התקיעות למשמרת מיהודי אחר בשנת 1945, כשהנאצים רוקנו את מחנה ההשמדה וניסו לרצוח כמה שיותר יהודים במהירות.

תערוכה שנפתחה במוזיאון אושוויץ בירקנאו בפולין בקיץ האחרון שכותרתה 'דרך עדשות האמונה' מביאה את סיפורו של הנער וולף גרינבאום שמעיד כיצד ראה רב מבקר יהודים בצריף בבירקנאו ואף תקע עבורם בשופר מוברח.

במוזיאון יד ושם בירושלים מוצג שופר שיוצר, בדרך לא דרך, במחנה השמדה תחת עיניהם של הנאצים.

חוקרים מעריכים שמספר שופרות הגיעו לאושוויץ במהלך שנת 1944 עם מאות אלפי יהודי הונגריה שגורשו ממולדתם והצליחו כנראה להבריח אותם.

השופר שהוחזק מידי משפחת תידור, יוצג החל מהימים הקרובים במוזיאון המורשת היהודית במנהטן. ד"ר שוורץ נתקלה באחרונה בחוקרים ששמעו ממנה על השופר של אביה ורצו מאוד להציגו בתערוכה במוזיאון.

'האם מצבו טוב?', הם תהו וקיוו שהתשובה חיובית. ד"ר שוורץ, שאביה נפטר לפני למעלה מ-27 שנים, סיפרה שהשופר משמש עד היום, בכל שנה בחודש אלול, בראש השנה וביום הכיפורים. "השופר מאושוויץ ליווה את אבי מאז לאורך כל תחנות חייו ועד פטירתו בגיל 89. הוא שרד שני מחנות השמדה ועלה לישראל. את תקיעת השופר הראשונה בתחומיה, ביצע על אוניית מעפילים מול חופי חיפה בשנת 1945".

בני המשפחה הסכימו לבקשת החוקרים והחליטו להעבירו מהזיכרון הפרטי לטובת הזיכרון הכללי לצד הצגת סיפורו המופלא של השופר מאושוויץ.