אלבום שהוא תהליך נפשי. ישי ריבו
אלבום שהוא תהליך נפשי. ישי ריבו צילום: שלומי פינטו

"הלב שלי" עם כמעט 12 מיליון צפיות ביוטיוב, "נפשי" עם קרוב לשבע מיליון, והסינגל האחרון, "סדר העבודה", כבר הספיק להתקרב למיליון צפיות. בדרך כלל, כשאתה כותב ביקורת על אלבום אתה צריך לחשוב על איזו פתיחה מושכת שתשכנע אנשים לקרוא. במקרה של האלבום החדש של ישי ריבו, הסינגלים שהוא שחרר מדברים בעד עצמם.

האלבום המדובר הוא "אלול תשע"ט", אלבום האולפן הרביעי של ריבו, והוא מגיע אלינו בהפתעה מוחלטת. אחרי שני סינגלים שחרכו את הפלייליסט המגזרי, והצליחו גם לחצות את הגבולות בין המגזרים. אם זה ב"נפשי", הדואט עם מוטי שטיינמץ שנהפך ללהיט גם במגזר החרדי, ואם זה ב"הלב שלי" שחדר עמוק אל תוך המיינסטרים, ושודר שוב ושוב בגלגלצ. המשותף לשני הסינגלים הוא שהם שירים בסגנונות שכבר ראינו מריבו. אלבום קונספט, לעומת זאת, זה כבר משהו חדש לחלוטין.

לרוב אלבום הוא בסך הכול אוסף של שירים אקראיים. לא במקרה הזה. ריבו הצליח לקחת אוסף של פיוטים, פסוקים ושירים מקוריים, ובמעשה ידי אומן לקבץ אותם לכדי מקשה אחת של זהב טהור. כל אחד מהשירים והפיוטים מדהים בפני עצמו, אבל כאלבום אין ספק שהשלם מתעלה על סך חלקיו. כשריבו חושב על אלול, הוא חושב על תפילות, על הנפש, על תהליך. ואת התהליך הזה הוא מעוניין שגם המאזינים יחוו.

האלבום פותח בשיר הנושא שנקרא "אלול תשע"ט", שביחד עם הסינגלים המוצלחים "הלב שלי" ו"סדר העבודה" הוא השיר המקורי היחיד באלבום. כל שאר הרצועות הן גרסאות כיסוי (קאברים בלעז) לפיוטים ופסוקים מוכרים, אבל וואו, אילו קאברים. המילים והלחן אומנם מוכרים, אבל טביעת האצבע הייחודית של ריבו ניכרת בכול. החל מצבע הקול המוכר, העיבודים המרגשים ועד למילים המעטות שהוא בוחר להוסיף או לשנות.

בשיר הנושא ריבו מנסה להכניס אותנו לאווירה, אבל לא סתם לאווירה של אלול אלא לאווירה של אלול ספציפי, של אלול שכאן ועכשיו. במילותיו שלו השזורות בפסוקים, ריבו מכניס אותנו לנבכי ליבו בימים אלו, נותן לנו הצצה למחשבותיו ותובנותיו ומזמין אותנו להצטרף אליו למסע חד פעמי.

מהפתיחה הזאת אנו ממשיכים אל "בן אדם מה לך נרדם", אשר לקוח מנוסח הסליחות וכל כולו אומר אלול, ובטבעיות זורם משם ריבו אל "לך א-לי" הנהדר, מתוך הווידוי של ערב יום כיפור. אחרי שנכנסנו לאווירת הרטט הכה מזוהה עם אלול, עובר ריבו לימים הנוראים ונותן ביצוע חביב ל"אוחילה לא-ל" המוכר והידוע מתוך תפילת ראש השנה.

את האלבום חותם ריבו בשלושה שירים. בראשון שבהם, הפיוט "שמעתי שמעך" הנאמר ביום כיפור, ריבו מתחבר לשורשים ומגיש פיוט הארד קור, עם סלסולים, מקצב איטי וכמובן הופעת אורח של עמיר בניון, עקיבא תורג'מן והפייטן מני כהן. אחריו מגיע עוד ביצוע חביב, הפעם ל"מלוך" המוכר. ולבסוף, היהלום שבכתר, "סדר העבודה".

אני חייב להגיד שכשיצא הסינגל האחרון של ריבו כשהוא נושא את השם הסתמי למדי "סדר העבודה", הייתי מעט מאוכזב. זה מה שיש לך לתת לעולם? לא איזה פיוט מרגש? תפילה מוכרת? אחרי הכול, מה כבר יש להלחין בסדר העבודה, את "כך היה מונה: אחת ואחת..."? והתשובה היא שכן. זה מה שיש לו לתת לעולם, ומדובר באחד השירים המיוחדים ששמעתי. לקחת תיאור טכני כביכול, ובאמצעות לחן והוספת כמה מילים לגדוש אותו במשמעות ורגש, זהו דבר כל כך ייחודי, כל כך מדהים. כל כך ישי ריבו.

שני הסינגלים שעליהם הרחבנו משובצים במרכז האלבום, ומהווים מעין מרווח נשימה קליל לפני ההגעה לשיא של האלבום, למעבר הזה מנקודת מבטו האישית אל ריבונו של עולם. לא סתם המילים הפותחות את האלבום הן "אלול תשע"ט, אני יושב עם הדף", והמילים החותמות אותו הן "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".