מיקס שלא תמיד ברור. בתוך מוחו של ביל
מיקס שלא תמיד ברור. בתוך מוחו של ביל צילום: נטפליקס

מוח מבריק, כסף, מחשבים ושינוי העולם מגיל צעיר, הן מילים שקופצות ללא שליטה כשהשם ביל גייטס נזרק לחלל האוויר. במיני סדרה של נטפליקס "בתוך מוחו של ביל" מנסים להביא אל המסך הדיגיטלי את היקף חייו ופועלו של ביל גייטס. העובדה המפתיעה ביותר אולי בסדרה היא שגייטס עשה ועושה הרבה יותר מהשינוי שמייקרוסופט הביאה לעולם, והוא לאו דווקא קשור לתכנות ולמחשבים.

בעקבות קריאת כתבה, גייטס ואשתו מילנדה נדהמו לגלות ששלשולים עדיין גורמים למותם של אלפי ילדים בעולם השלישי. גייטס חקר ופעל להמצאת מתקן שירותים ומפעלי טיהור שפכים שיוכלו לפעול במדינות המתפתחות. לאחר פחות מעשור, החזון חי ונושם וחיים רבים ניצלים. וזהו רק קצה קצהו קרחון מפעליו של גייטס. המלחמה במחלת הפוליו למחיקתה הסופית מעל היבשת והמאבק המתמיד בהתחממות כדור הארץ על ידי האנושות הם נושאים שגייטס מעורב בהם, משפיע, ממציא ומשנה ללא הרף.

"בתוך מוחו של ביל" היא מיקס של תולדות חייו, ילדותו, משובת נעורים, חברי נפש, מייקרוסופט, תכנות ופילנתרופיה עכשווית. אבל דווקא כאן מסתתר עקב האכילס של הסדרה. משהו בערבוב בין יחסיו עם אמו בגיל צעיר ובין פועלו העכשווי פשוט לא עובד. תמונות שחור לבן וקולו הגבוה והמשונה מעט של גייטס המספר על מרד נעורים, וכמה פריימים לאחר מכן ניסיון פתרון הסניטריה באפריקה, לא משתלבים יחדיו. החריקות צורמות בעיקר בפרק הראשון בסדרה, שבונה רף ציפיות גבוה הן בפרומו והן בפתיח, שמבטיח לצופה סדרה קצבית, מהנה ושערורייתית שתגרה את יצר הסקרנות שלנו.

מה שהצופה מקבל בדיעבד הוא קריינות איטית, שיבוץ משונה של ראיונות מהגב תוך כדי הליכה ביער ירוק שבו העורף של המראיין ושל גייטס משוחחים במין פינג פונג משונה עם שאלות קצרות ואעפס פחות מעניינות, דוגמת מהי החיה האהובה עלייך או מתי קרה הרגע המפחיד ביותר בחייך.

הצופה שקיבל בתחילת הפרק זריקת אדרנלין לאדם יוצא דופן שלא יודע מנוח, מצפה לראיונות עומק ולהיכנס היישר אל תוך חדרי מוחו הסבוכים של גייטס. אבל אז הוא מקבל ראשים מדברים מסביבתו האישית והעסקית של גייטס, פריימים קצרים של הגאון עצמו והרבה יותר מדי ויזואליות מיני מבוימות של גייטס עובד, קורא ומהרהר. בנוסף לכך משובצות אילוסטרציות מצוירות המגיעות מז'אנר אחר לחלוטין, שרק מרחיקות את הצופים מהדמות שלשמה התכנסנו.

מה שכן משאיר את הצופה עדיין מול המסך המהבהב הוא פנינים מפי הגאון, והשאלה איך אדם אחד יכול לחולל שינוי. הסבלנות במקרה הזה בהחלט משתלמת. בפרק השני והשלישי הצופה מקבל את גמולו, ודמותו של גייטס מעמיקה ואפשר באמת לשמוע בין השורות מה הוא חושב ומה אומר המבט מאחורי המשקפיים המפורסמים.

העריכה בפרקים האחרונים מהודקת ונכונה יותר. הראיונות עמוקים ומקלפים עוד רבדים שלא ידענו עליהם ודמותו של גייטס מקבלת עוד פנים וזוויות. למשל כשגייטס מלהטט עם קלפים במשחק מלחמה פשוט אך מהיר עם המראיין והוא נראה משוחרר, אמיתי, ובעיקר בשר ודם. הטעם שנותר בסוף הצפייה הוא שיש אנשים טובים ומבריקים בעולם, ומה אנחנו הקטנים יכולים לעשות עוד קצת, יותר מאשר לעבור את היום.