ידידיה מאיר
ידידיה מאיר צילום: יוחנן כץ

1

לפני פחות משבועיים, בשיא תקופת הבחירות, שלח לי חבר מסרון: "אתה חייב להיות ביום הבחירות אצלנו במדרשת זיו בירושלים. יש לנו יום לימוד מיוחד לקראת הימים הנוראים".

הוא גם צירף מודעה מעוצבת עם כותרת גדולה: "מתי אלמד לבחור נכון? יום שכולו תורה והכנה לראש השנה. תלמידי ובוגרי המדרשה בשיעורים, הרצאות והתוועדות לקראת החגים". הודיתי לו בנימוס ואמרתי לו שלצערי אני רחוק מאוד מירושלים בימים אלה. זאת האמת כמובן, אבל ביני לבין עצמי חשבתי שגם לו הייתי ביום הבחירות בארץ, כנראה שהייתי מוצא מקומות מסעירים יותר להיות בהם מאשר יום שכולו תורה במדרשה לחוזרים בתשובה בירושלים. יש קלפיות, יש חדשות, יש עדכונים על נתוני הצבעה. יום שכולו פוליטיקה.

השבוע מצאתי את עצמי מקשיב להקלטה של השיחה שמסר הרב אורי זוהר באותו יום במדרשת זיו, ומבין שטעיתי. כל הדיווחים והפרשנויות מערב הבחירות, מיום הבחירות, ממוצאי יום הבחירות וגם מהימים שאחריו לא הועילו לי כלום. להפך, ככל שאתה משקיע בהם יותר זמן, אתה מבין פחות, ככל שאתה מתעדכן יותר – אתה מעודכן פחות. לעומת זאת, הדברים שנאמרו בשיחת החיזוק ההיא נשארו מאוד אקטואליים. אז במקום לעסוק בהערכות ובספקולציות פוליטיות אני מקדיש את הטור הזה, הטור האחרון של שנת תשע"ט, לדברים שנאמרו שם ביום הבחירות. חמישה טיפים של הרב אורי זוהר, ה-חוזר בתשובה, לחזרה בתשובה של כולנו בחודש אלול.

2

"יש פסוק במשלי שעשה לי שינוי גדול בחיים. למדתי אותו אולי לפני שנתיים-שלוש, משהו כזה", הוא פותח. זה מדהים בעיניי. אדם בן 83 שמספר שלפני שנתיים-שלוש עבר שינוי בחיים. "הפסוק הוא 'שוחד מחֵיק רשע ייקח, להטות אורחות משפט'. רש"י מסביר כך, תקשיבו טוב: 'הקב"ה מקבל דברי הכנעה ופיוס מחיק הרשעים, כלומר בסתר, בינו לבינם. למה? כדי להטות אורחות משפט – להפוך דינו מרעה לטובה'. תשמעו איזה חידוש עצום כתוב כאן: הקב"ה הרי לא מקבל שוחד. א-ל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא. אבל חיק זה המקום הכי נסתר, הכי קרוב לבנאדם. אמא מחזיקה תינוק בחיקה. אומר רש"י: בסתר, בינו לבינם, הוא מקבל שוחד כזה. בסתר, לא בתפילת ציבור, לא בדרשות, לא בהרצאות, אלא בסתר, בינו לבין הקב"ה. ועל מי הוא מדבר? על אדם שמוגדר רשע. שוחד מחיק רשע! היהודי הזה גנב מאיזה זקן את דמי הביטוח הלאומי, הלך לפאב ושתה כמה בירות וקם עם הנגאובר, ובבוקר הוא אומר לקב"ה: עוד פעם אבא, אני יודע, אני כזה דפוק, כבר הבטחתי לך אלף פעמים ושוב נפלתי. דברי הכנעה ופיוס בסתר, לבד בבית, בינו לבינו - והקב"ה הופך את דינו מרעה לטובה. מה קורה כאן? הוא מוגדר כרשע וכבר יצאה עליו גזירה רעה ובגלל הדיבור הפנימי העמוק הזה, מחיקו של אותו רשע, הקב"ה לא רק מבטל את גזר הדין אלא הופך אותו לטובה.

"חברים, אנחנו נמצאים בעולם שחזר להתחלה. תוהו ובוהו וחושך על פני תהום. אני לא גדלתי במאה שערים ולא בבני ברק, אתם יודעים קצת את העבר שלי, כן? אבל אם היו אומרים לי לפני ארבעים שנה שנגיע למצב שילד בן עשר, ילדה בת עשר, יחזיקו ביד בכיס שלהם את הטומאה הכי גדולה בעולם, בלחיצת כפתור, דברים שלפני ארבעים שנה הייתי מתבייש להסתכל בהם – לא הייתי מעלה בדעתי שדבר כזה יכול להיות. ילד כזה, איך הוא יגדל? איך הוא יבנה את החיים שלו, איך הוא יבנה יחסים עם אשתו, בית, אהבה? זאת הסיבה שאתם יושבים כאן, ויש עוד אלפי אלפי יהודים שמחפשים. זאת אותה נקודה פנימית שעליה רש"י מדבר, זו אותה נקודה פנימית שהאלשיך הקדוש מסביר שעליה נאמר 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'. בתוכו לא נאמר. זה לא שיש מרכז רוחני אחד בתוך כלל ישראל, אוהל מועד, ושם שורה השכינה. בתוכם - בנשמה של כל יהודי ויהודי יש שכינה".

3

עד כאן שלב א' בתשובת חודש אלול. לדעת שיש לנו קשר אישי ופנימי עם הקב"ה. ממשיכים לעצה השנייה: "אז אמרנו שיש נקודה כזאת, מה עושים איתה? חברים, בואו נלמד לדבר עם השם מהמקום הכי פנימי הזה, מהאני. נשמה של יהודי היא אין סופית. זאת הנקודה שאני חושב שכולנו היום חייבים להתייחס אליה, חרדים, בעלי תשובה, דתיים לאומיים, ספרדים, אשכנזים, חסידים, ברסלב, כולם.

מהנקודה הפנימית הזאת – לצעוק אל השם. לבקש על כלל ישראל, לבקש עליי. כי זאת הנקודה שמאחדת את כולנו להיות אחד. לא קל להגיע לנקודה הזאת. אתם יודעים, אני התחלתי לעשות הליכות. הרופאים אמרו לי לפני כמה שנים שאני צריך ללכת כי אני כל היום יושב ולא זז. אז הייתי עושה סיבובים בלילה מסביב לשכונה. עכשיו, בהליכה אי אפשר לקרוא או לכתוב או ללמוד, אז מה עושים? מתוך שלא לשמה מגיעים לשמה. אפשר להתבודד. לדבר עם השם. אבל איך עושים התבודדות? לא ידעתי מה עושים.

אמרתי לבורא עולם: תענה לי, תעזור לי, איך עושים התבודדות? ובכן, זה עצמו נקרא להתבודד. לדבר עם השם על הכול. הרמח"ל כותב: 'מי שהוא בעל שכל נכון, במעט התבוננות ושימת לב, יוכל לקבוע בליבו אמיתת הדבר, איך הוא בא ונושא ונותן ממש עמו יתברך, ולפניו הוא מתחנן ומאיתו הוא מבקש, והוא יתברך שמו מאזין לו מקשיב לדבריו, כאשר ידבר איש אל רעהו ורעהו מקשיב שומע אליו'. זה לא דבר שבא מעצמו, צריך להתאמן על זה.

כשגיליתי את זה, את הרמח"ל הזה, שמתי פתקים בכיסים, כתבתי עליהם מילה אחת: 'שיוויתי'. כל השולחן ערוך מתחיל ב'שיוויתי השם לנגדי תמיד' זה התחלת כל המצוות של כל יהודי. הקב"ה מקשיב. לי זה הביא הרבה תועלת. היום אין יום שבו אני לא מדבר עם הקב"ה כמה פעמים בכל יום, חוץ מתפילת שמונה עשרה".

4

ומה עושים עם התמודדויות, עם קשיים, עם נפילות? הרי לא קל לחיות כל היום בתודעת שיוויתי. "השתמשתי קודם במילה 'רשע' בפסוק במשלי", מבהיר זוהר, "אבל צריך לדעת: אנחנו לא רשעים. אנחנו אנוסים, שוגגים, נופלים, לא רשעים. הפסוק הזה הרי אומר שאפילו מרשע הוא יקבל תשובה, אז קל וחומר מאיתנו. יש היום עניין כזה של רגשות אשמה. רבותיי, זה יצר הרע. מה אתה כזה רשע בעיני עצמך? הלו, מה קרה? זה פשוט יצר הרע, חיטוט עצמי שמנוהל על ידי היצר. יש יצר של 'אין כמוני בעולם ואני הכי חזק', זו גאווה, כולם יודעים, אבל מה ההבדל בינו לבין מי שאומר: 'מה אני, מה חיי, אני רשע'? שיהיה ברור: בכל פעם שאדם נופל למצב הזה – מצווה לצאת מזה.

"אני אגיד לכם משהו: כשאני מגלה בעצמי רע אני שמח. כי נתגלה לי משהו שאני יכול לעבוד עליו. זה גילוי מהשם, להפוך את הרע עצמו לטוב. הרמב"ם הקדוש אומר, בפירוש המשניות במסכת פרה, תבדקו באיזה פרק, שאין הבדל הלכתי בין אדם שהיה טהור לבין מי שנטמא ונטהר. שניהם טהורים, אין הבדל. אבל זה שנטמא ונטהר – מעלתו יותר גדולה. למה? כי התורה מעידה עליו שהוא טהור. הוא התאמץ, עשה עבודה, וכעת מעידים עליו שהשתנה. איזה רמב"ם!".

5

אבל המשימה היא לא רק לצאת מהדיכאון, אלא גם לשמוח: "אני רוצה להגדיר את המטרה. המטרה אינה כיף. צריך להתרגל לזה. לפעמים אנחנו מחפשים כיף, את השמחה שהייתה לנו שם. זו לא אותה שמחה. זה לא כיף וזה לא צחוקים וזה לא שני ויסקי וזה לא יאללה, סוטול, איזה צחוק היה. זה לא זה. זה דבר אחר. צריך להתרגל לקלוט באנטנות שלנו מה אנחנו מקבלים. זה לוקח זמן עד שאנחנו קולטים, אחרי שמתייחסים ברצינות לכל חלקי התורה, ומתפללים לבורא עולם שיפתח ליבנו בתורתו. צריכים לבקש את זה. ואז, כשהאנטנות הפנימיות הרגישות שלנו מתחילות לקלוט את אור התורה – זו שמחה שאני לא מכיר מכל ה-40 שנה הקודמות שלי. שמחה עצומה. אתה מאושר. המילה מאושר היא מאוד מדויקת: מאושר זה לא כיף, מאושר זה שיש לך אישור, אתה מקבל פתאום אישור מהאמת הזאת, הנצחית, המוחלטת, האמת לפיה בורא עולם וקודשא בריך הוא ואורייתא – חד הוא!".

6

הקהל שמולו מורכב מצעירים, סטודנטים, מתקרבים-מתחזקים ברמות שונות. רובם רווקים, והוא לא יכול להתעלם מהנושא המרכזי שמעסיק אותם. "חברים, מעכשיו הקשר שאנחנו מחפשים הוא תחת כנפי השכינה – וזה גם שינוי. צריך ללמוד לגלות את היופי במקום שבו הוא באמת נמצא. אני למדתי לאהוב רק אחרי שחזרתי בתשובה, לפחות 15 שנה אחרי. 15 שנה בתשובה, ולמדתי פתאום מה זה אהבה. אהבה זה לא דבר שקורה לך, אהבה זה דבר שאתה בונה. להסתכל ביופי של אשתך, לראות ולחפש את הטוב באשתך, היא יכולה להיות בת 70 או 80, אבל תראה כמה היא יפה, תראה את העיניים שלה, תראה כמה היא טובה. תבנה אהבה אליה, ותראה נס גדול מאוד. הנס הוא שהאהבה הזאת היא כל כך הרבה יותר גדולה, וזו לא רק אהבה אפלטונית שכלית.

אתה משנה את עצמך מיצור גופני ביולוגי ליצור רצוני. כשאתה מגייס את הרצון הזה, אתה תראה כמה בני האדם הם יפים, כמה הם ראויים לאהבה. אם תחפש את היופי באמת, תמצא את השידוך שלך. חפש באמת יופי אמיתי. אשתי ואני ביחד כבר בני 300... היא הכי יפה בעולם, אני רואה את העיניים שלה, את היופי שלה, אז משנה אם יש שלושה קמטים או ארבעה קמטים? זה לא משנה כלום. זו עבודה, וצריך לצאת מהתפיסה המקובעת שלנו על אהבה. צריך להשתנות. ואיך? חוזרים לנקודה שבה פתחנו – לנקודה הכי פנימית, החיק שבו אמא מחזיקה את התינוק, הרי הנשמה הזאת שלנו היא ממנו. חברים, תודה רבה לכם. שנה טובה. הצבעתם כבר?".

לתגובות: yedidyameir@gmail.com

"כשאני מגלה בעצמי רע אני שמח". הרב אורי זוהר במדרשת זיו בירושלים בשבוע שעבר
"כשאני מגלה בעצמי רע אני שמח". הרב אורי זוהר במדרשת זיו בירושלים בשבוע שעבר צילום: יובל גינזבורג