מתוך הדו"ח השנתי
מתוך הדו"ח השנתיצילום: באדיבות המכון למדיניות העם היהודי

מהערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי עולה כי האנטישמיות כבר איננה דאגה משנית, ויש לה השפעה משמעותית על האתגרים שעמם מתמודד העם היהודי.

בשנת 2019 קרוב לשלושה רבעים מיהודי אמריקה מרגישים פחות בטוחים. העליה באנטישמיות הופכת לאיום המרכזי על איכות החיים היהודית בעולם כולו . אל אף האנטישמיות שבעבר הייתה לגורם מלכד חלה שחיקה ביחס לישראל בקרב יהודי התפוצות.

ההערכה השנתית על המצב והדינמיקות בעם היהודי יהודי מתפרסמת במלואה בכל שנה לקראת ראש השנה. ה

דו"ח המקיף שמתפרסם בימים אלה הוכן כעבודה משותפת של עמיתי המכון למדיניות העם היהויד בריכוזו של שמואל רוזנר. תמצית מנהלים של הדו"ח הוצגה כמו בכל שנה בפני ממשלת ישראל על ידי היו״ר השותף של המכון, השגריר דניס רוס ונשיא המכון אבינועם בר-יוסף.

דגש מיוחד הושם השנה בשני נושאים מרכזיים: מדד האנטישמיות הבוחן באופן אינטגרטיבי את רמת הסיכון של היהודים במדינות השונות על רקע התקפות נגדם, היחס ליהודים ותחושת הביטחון שלהם. ומדד משולב חדש ליחסי ישראל-תפוצות.

מן הדוח עולה כי על אף ש-14 אחוזים מהאמריקאים הם בעלי עמדות אנטישמיות, יותר מ-50 אחוזים מוטרדים מאלימות נגד יהודים. 90 אחוזים מהאמריקאים לא יהססו להצביע ליהודי לתפקיד נשיא ארה"ב, והיהודים הם הקבוצה הדתית האהודה ביותר בארה"ב, יותר מהקתולים, האוונגליסטים וקבוצות דתיות אחרות.

עוד עולה מההערכה השנתית כי האנטישמיות באירופה חמורה ומאיימת הרבה יותר מזו שבצפון אמריקה. ברחבי היבשת ישנה עליה בשיעור התקריות האנטישמיות, בצד התחזקות של הנרטיב האנטי-ישראלי.

מקור תופעות אלה בשילוב מסוכן של הגידול בהגירה המוסלמית ושל קבוצות בימין ובשמאל הקיצוני. מנהיגים פופוליסטים במדינות כמו הונגריה, איטליה, פולין ומדינות נוספות שנוטים לתמוך בישראל יוצרים במקביל סביבה לא-ידידותית למהגרים ולמיעוטים המגבירה תופעות אנטישמיות, ועם זאת, נוטים לתמוך במדינת ישראל.

הפרק הגיאופוליטי בהערכה השנתית של המכון עוסק בין היתר ביחסי ישראל ארה״ב. הדו"ח קובע כי ידידותו של טראמפ לישראל הובילה לתוצאות מרשימות ובהן: הכרה בירושלים כבירת ישראל, העברת השגרירות האמריקאית אליה, הכרה בריבונות הישראלית על רמת הגולן, תמיכה בישראל במוסדות האו"ם, תמיכה עקבית בזכותה של ישראל להגן על עצמה והתמקדות באיום האיראני.

בחינת משולש היחסים: וושינגטון, ירושלים והקהילה היהודית בארה"ב מלמדת כי בעוד שהצלע המקשרת בין ירושלים לוושינגטון מתחזקת על רקע שיתוף הפעולה הגובר בין ממשלת ישראל לבין הממשל, הצלע המקשרת בין ישראל לבין הקהילה היהודית נחלשת, על רקע התמיכה העמוקה של היהודים במפלגה הדמוקרטית.

השגרירים דניס רוס וסטיוארט איזנשטאט מציינים כי הקרבה לטראמפ מעוררת קשיים מול הרוב בקהילה היהודית שתומֿכים במפלגה הדמוקרטית. "הנשיא הוא דמות מקטבת בחברה האמריקאית, וזיהוי עימו מוביל לניכור של חלק משמעותי מיהודי אמריקה. טובתה של ישראל לטווח הארוך מחייבת יחסים איתנים עם כלל המערכת הפוליטית בארה״ב".

נשיא המכון, אבינועם בר-יוסף מציין כי על אף החשיבות הגדולה של היחסים בין ממשלת ישראל לבין הממשל האמריקני, יש צורך לחזק ולהדק את היחסים עם הקהילה היהודית תוך קיום דיאלוג מעמיק עם כל המרכיבים בה. "יהדות צפון אמריקה היא אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר לעתיד העם היהודי. לאחרונה מתפתחות זהויות יהודיות שונות בישראל ובארה״ב וחובתה של המנהיגות בארץ ובתפוצות לבנות גשרים להבנה הדדית על מנת לחזק את המשותף ולבנות עליו", אומר בר-יוסף.

המכון מתריע על מגמת שחיקה בקשר של ישראל והתפוצות, מגמה שבולטת במיוחד בקרב יהדות ארה״ב. המדד המתכלל על ישראל תפוצות מלמד על מגמת שחיקה חמורה בקשר לישראל ובקרבה אליה בעיקר בקרב הדור הצעיר.

מן הדו"ח עולה כי יהודי ארה״ב נוטים פחות לומר שהדאגה לישראל היא מרכיב חשוב בזהותם היהודית. הם גם פחות אופטימיים באשר לעתיד היחסים ישראל-תפוצות. עם זאת כמחצית מהם סבורים כי היחסים ישתפרו בעתיד בעוד שרק שליש מהיהודים בישראל אופטימיים באותה מידה .

אבינועם בר-יוסף, נשיא המכון, ציין כי נתוני הסקר על "יהדות הישראלית" מדגישים את המשקל הרב שמיחסים יהודי ישראל לריבונות היהודית: "אין ספק שרוב מוחלט של יהודי ישראל רוצים לחיות במדינה יהודית שהציונות היא אבן יסוד בה. וולם תוצאות הבחירות והצלחת הרשימה המשותפת, מלמדות כי על אף שבעשור האחרון חלה התקדמות בקרב המיעוטים ברמת הלימודים, בכלכלה ובחברה ואחוז הלא יהודים שנקלטים ברפואה ואף בהיי-טק הוא בעלייה, התחושות הלאומיות אינן זניחות ואינו נזנחות".