"ממריצה עמדות אנטישמיות". הפגנה של תנועת ה-BDS
"ממריצה עמדות אנטישמיות". הפגנה של תנועת ה-BDSצילום: Stefanie Loos, Reuters

מעטות הפעמים שמדינת ישראל יכולה לרוות נחת מהמתרחש במוסדות האומות המאוחדות. בשבועות האחרונים, מתחת לאפנו, הולכת ומתרחשת לה היסטוריה כזאת.

בין גינוי אחד למשנהו, בצעד חריג, הוכנסו לדו"ח העוסק באנטישמיות טיעונים קשים נגד ארגוני החרם על ישראל – ה-BDS. למעשה נטען במסמך כי ״הפעילות וההשפעה של ארגון ה-BDS אנטישמיות מיסודן״. את הדו"ח חיבר ד"ר מוחמד שאהיד, אשר בתפקידו כשליח המיוחד של האו"ם לחופש דת בסמכותו לוודא כי לא נעשית פגיעה באדם או בקבוצה על רקע אמונתם ודתם.

ד"ר שאהיד טוען בדו"ח כי פעילות ה-BDS חותרת תחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ואף מאמצת אג'נדות פלשתיניות המציגות את ישראל כמדינה גזענית, מפלה ונאצית וכמו כן כוללת מסרים שבעולם מקובלים כטענות אנטישמיות. בין האמירות שאובחנו כאנטישמיות אפשר למצוא אמירה לפיה ליהודים אין זכות להגדרה עצמית, האשמות כלפי ישראל בנזקי איכות הסביבה וכלכלה גם בדברים שכלל לא קורים באזור המזרח התיכון ואף קשירת קשר בין מדינת ישראל לאירועי רצח עם בארצות הברית או באפריקה. משמעות הדו"ח היא מעבר להצהרה, הקביעה של ד"ר שאהיד תוכל להוות כלי פעולה של ממשלות וארגונים בינלאומיים שיהיו מעתה רשאים להצר את צעדי תנועת ה-BDS.

הדו"ח חובר בעקבות עלייה של מקרי אנטישמיות בשנים האחרונות ברחבי העולם. צוות מחקר מונה כדי לעקוב אחרי התופעה, ובסיום עבודתו המליץ לכלול את ארגון החרם על ישראל תחת התבחינים של כל ארגון או מוסד אנטישמי. הדו"ח שהפיק הצוות של ד"ר שאהיד קובע כי בין היתר פעילות ה-BDS ״פוגעת במימוש הזכות לחופש דת", ממריצה ״עמדות אנטישמיות" וכי ה"סיכון לאלימות כלפי יהודים ואתרים יהודיים עלה באופן משמעותי״.

בסופו של דבר מאמץ הדו"ח את עמדת ה-IHRA - הברית הבינלאומית לזכר השואה, ואת הגדרותיה לגוף אנטישמי. על פי הגדרת הברית, אנטישמיות היא "תפיסה מסוימת כלפי יהודים, שעשויה להתבטא כשנאה כלפיהם. ביטויים מילוליים ופיזיים של אנטישמיות מופנים כלפי יהודים או שאינם יהודים או כלפי רכושם, או כלפי מוסדות קהילה ודת יהודיים". אומנם לא מדובר בהצעה שהתקבלה ברוב או בהצבעה בוועדות האו"ם, אך בהחלט מסמך שניתן להישען על הטיעונים המובאים בו. זו למעשה הפעם הראשונה שבה מגדיר ארגון בינלאומי את הקמפיין נגד מדינת ישראל כאירוע אנטישמי.

מענה לנרטיב הפלשתיני

מי שעומדת מאחורי המאמץ להכרה זו היא עורכת הדין אן הרצברג, הנציגה באו"ם והיועצת המשפטית של מכון המחקר NGO Monitor, ארגון ישראלי המשמש כגורם מייעץ לאו"ם וחוקר את הפעילות נגד ישראל ברחבי העולם. לדברי הרצברג, "האירוע כאן הוא היסטורי, משום שהוא יוכל לתת מענה לטענות שמעלים ה-BDS או הרשות הפלשתינית. יש היום ברחבי העולם המערבי עשרות מדינות שמשתפות פעולה עם ארגון החרם על ישראל. קביעה שכזאת על ידי גוף רשמי של האו"ם בהחלט יכולה לסדוק את שיתוף הפעולה בין אותן מדינות ל-BDS. ולא רק מול המדינות, גם בתוך האו"ם יש חשיבות מאוד גדולה לדו"ח הזה ולעמדות שנוקט ד"ר שאהיד. כשיבואו ארגונים פרו-פלשתיניים למועצת זכויות האדם או לוועדות השונות של האו"ם עם דרישות וטענות נגד ישראל – עכשיו תוכל אולי להינתן גם תגובה לאותן הטענות על סמך הדו"ח הזה".

הרצברג נפגשה כמה פעמים עם ד"ר שאהיד ואנשיו כדי לשכנע אותם לכלול בדו"ח גם את ה-BDS בעזרת ממצאים וראיות שאספו במכון המחקר. "בפגישות שלנו הראינו לו מסרים שמפיצה הרשות הפלשתינית ואג'נדות שממריצות את הארגונים שתומכים בה. חלק מהמידע הוא הכיר גם ממקורות אחרים, ובסופו של דבר הוא אכן כלל בדו"ח את המידע שהבאנו לפניו וקבע שיש בפעילות הרשות והארגונים מסרים שכוללים אנטישמיות מובהקת. שאהיד גינה באופן חסר תקדים כל שימוש בשפה אנטישמית ואמירות שיש בהן התכחשות לזכות קיומה של ישראל כפי שעושים פעילי BDS רבים. פרט לכך, השליח המיוחד דיבר על הגדרת האנטישמיות של IHRA, שזהו דבר חשוב בפני עצמו. אני תקווה שכלל הוועדות באו"ם וגופים בינלאומיים נוספים ייענו לקריאה הזאת וייעזרו להילחם לכל פגיעה ביהודים באשר הם".

החלטות דומות התקבלו במדינות שונות בשנים האחרונות. בדנמרק הוכרז ה-BDS כגוף שחותר תחת קיום מדינת ישראל כבר לפני כשנתיים, וכך הופסק המימון והתמיכה הממשלתית הדנית בארגונים מסוג זה. לפני חמישה חודשים גם הפרלמנט בגרמניה העביר הצעת חוק אשר מגנה את תנועת החרם על ישראל ומגדירה אותה כאנטישמית. בחוק, שעבר ברוב חוצה מפלגות, קורא הפרלמנט לממשלה שלא לממן גופים המתנגדים לזכות ישראל להגן על עצמה או לתמוך בהם. ההצעה אומנם לא מחייבת את הממשלה, אך היא נתמכה בידי מפלגת השלטון של הקנצלרית אנגלה מרקל.

"יש לברך על כך שהפרלמנט הגרמני מתייחס באופן ישיר להגדרת העבודה של האנטישמיות", אומרת אולגה דויטש, סגנית נשיא מכון המחקר NGO Monitor שפעלה מול הגרמנים. "בנוסף לכך, הפרלמנט מתחייב להפסיק את המימון לארגונים ולפרויקטים שמערערים על זכות קיומה של ישראל או מקדמים את קמפיין ה-BDS, מימון שחקרנו וחשפנו רבות במהלך השנים האחרונות. האתגר הבא הוא היישום של ההחלטה ואנחנו מצפים לשתף פעולה עם השחקנים הרלוונטיים בגרמניה כדי להבטיח זאת". יש לציין כי החלטות דומות התקבלו בעבר גם בקנדה ובמדינות שונות באירופה.

שנאה שחור על גבי לבן

לפני כשבועיים הגיש השר לביטחון פנים גלעד ארדן את דו"ח "מאחורי המסיכה", שגם הוא חושף עשרות דוגמאות המשקפות כיצד ב-15 השנים האחרונות ה-BDS קידם דמוניזציה ודה-לגיטימציה למדינת ישראל והביא להחרפה ברטוריקה האנטישמית כלפי יהודים בעולם ונגד מדינת ישראל.

הדו"ח נשען על ממצאים שהעלו בעבר אנשי NGO monitor ומתייחס לשימוש המסיבי שעושה ה-BDS במוטיבים ובסמלים העונים להגדרה המקובלת בעולם לאנטישמיות. ארדן הציג את הממצאים מול הפרלמנט האירופי בבריסל. בנאומו הוא קבע באופן חד משמעי כי "הוכחנו סופית שקמפיין ה-BDS הוא קמפיין אנטישמי, המובל על ידי תומכי טרור ומטרתו אחת: חיסול רעיון המדינה היהודית. אני קורא למדינות המערב שלא לקחת חלק בשקר האנטישמי של ה-BDS, לא לתת לגיטימציה לגזענות ובטח שלא מימון". משם המשיך ארדן לסבב פגישות בגרמניה שבו הוא הכריז כי "גרמניה שמה בראש סדר העדיפויות את המאבק באנטישמיות וצריך לפעול כדי שתקציבה לא יממן ארגוני BDS שמפיצים אנטישמיות. ישראל מעריכה את החלטת הבונדסטאג כנגד ה-BDS, אולם יש לתרגם את ההחלטה לצעדים בשטח כנגד ארגוני החרם״.

דבריו של שאהיד הם אולי חלק מהתפנית שעוברים גופים שונים באו"ם ומיתון היחס הנוקב כלפי ישראל. לפני כחודשיים כינסה מועצת זכויות האדם של האו"ם בג'נבה את הוועדה למיגור אפליה גזעית (CERD) לדיון בהסתה, בגזענות ובאנטישמיות ברשות הפלשתינית. המומחים בוועדה החליטו הפעם באופן חסר תקדים לתת את הדעת לממצאים שהדגישו את ההסתה והגזענות ברשות הפלשתינית. הממצאים הוגשו מטעם מכון המחקר NGO Monitor על ידי פרופ' ג'ראלד שטיינברג, יחד עם מנכ"ל ארגון Impact-se מרקוס שיף, אשר חוקר את ההסתה בספרי הלימוד הפלשתיניים. כך, בתום הדיון, מומחי הוועדה תשאלו את הנציג הפלשתיני עומר חיז'אזי בדרישה לתשובות והתייחסויות בנידון.

מרקוס שף, מנכ"ל Impact-se, אמר בתום הדיון כי "הסתירה בין העמדה הפלשתינית הטוענת לדבקות באנטי-גזענות ובין האנטישמיות הבוטה, השנאה והקיצוניות בתוכנית הלימודים ברשות הפלשתינית לא אבדה מעיני הוועדה. בצדק, חברי הוועדה דרשו תשובות מנציגי הרשות הפלשתינית סביב הדוגמאות שהוצגו בפניהם על ידי Impact-se. אין טעם להכחיש את השנאה הקיימת בספרי הלימוד הפלשתיניים החדשים. השנאה שם, שחור על גבי לבן".