באירוע מיוחד לקראת יום הכיפורים שהוקדש למאבק להשבתם של סגן הדר גולדין וסמ"ר אורון שאול, נשא דברים קשים ונרגשים פרופ' שמחה גולדין.
האב השכול קבע כי ההנהגה בישראל, כולל זו הרוחנית, ויתרה בפועל על השבת הבנים וכי מזה חמש שנים מנהלת ישראל מדיניות שאינה אלא כניעה לחמאס.
את דבריו נשא פרופ' גולדין בפני עשרות רבות של אזרחים שהתכנסו בשמורת 'עוז וגאו"ן' לאירוע המיוחד שאורגן על ידי ראשי תנועת 'נשים בירוק', יהודית קצובר ונדיה מטר.
פרופ' גולדין פתח את דבריו בתמיהה על כך שדווקא כאשר הוא נושא דברים בפני הציבור הדתי והחרדי הוא צריך לחזור ולהדגיש את חשיבותה הבסיסית של מצוות קבורת המת. גולדין הזכיר את חשיבות המצווה כערך בסיסי אותו מנחיל הקב"ה עצמו כאשר הוא הקובר את משה רבנו, זכות לה זכה משה רק בזכות ההתעסקות שלו עצמו בקבורת יוסף. עוד הזכיר את הרעב בתקופת דוד המלך שסיבתו התבררה משום ששאול ויהונתן לא הובאו לקבורה. כאשר הושבו עצמות השניים אל ממערב לירדן נפסק הרעב באופן מיידי.
מכאן עבר פרופ' גולדין לספר על בנו הדר והצעת האירוסין לעדנה שניתנה מיד לאחר הלוויית שלושת הנערים. כאשר נשאל על ידי אמו על פשר הבחירה דווקא ביום שכזה השיב הדר כי הוא ועדנה הגיעו למסקנה שיש לשמח את המשפחה ואת עם ישראל דווקא ביום שכזה.
חמישה ימים לאחר מכן התארסו השניים, וכשלושה שבועות לאחר מכן יצא לקרב ממנו לא שב כאשר במהלך הפסקת האש ההומניטארית ארב החמאס לכוח סיירת גבעתי, הרג את מפקד הסיירת, רב סרן בניה שראל ואת הקשר סמ"ר ליאל גידעוני וכך גם את הדר שנחטף ומאז הוא מוחזק בידיהם.
פרופ' גולדין מספר על הרגעים הקשים בהם הגיעו בכירי הצבא למשפחה לאחר 36 שעות בהן היה הדר בגדר חטוף וסיפרו על ראיות פורנזיות לכך שהדר אינו עוד בין החיים. גולדין מספר כי בפני המשפחה עמדו שתי ברירות, האחת לקבל את הצעתם של רבים, להודיע שהמשפחה רואה בהדר כשבוי חי ודורשת מהממשלה להשיב אותו אליה, ואולם לנוכח קרבתו המשפחתית של הדר לשר הביטחון, משה יעלון, היה הדבר מתקבל כתמונת ניצחון אדירה לחמאס. המשפחה בחרה באפשרות השנייה, לקבל את דברי הצבא ולערוך להדר הלוויה.
האב מדגיש ומספר כי בחדרו של הדר ישבו השר דאז יעלון, האלופה ברביבאי שכיהנה כראשת אכ"א, הרב רפי פרץ שהיה אז הרבצ"ר, וכל אלה התחייבו להשיב את הדר הביתה, התחייבות עליה חזר גם ראש הממשלה, נתניהו, שקבע כי כל פעולה לשדרוג רצועת עזה ושיקומה תהיה מותנית בהשבת החיילים.
כעת קובע פרופ' גולדין כי ההנהגה ויתרה על השבת הבנים, ולדבריו גם ההנהגה הרוחנית, כולל הרבנים, ויתרו על מצוות קבורת המת והבאתו לקבר ישראל. גולדין שואל מתי שמענו רב שמכריז על החובה להשבתם של השניים ומתי פעלו הרבנים למען כך.
גולדין רואה באירוע זה ובהתנהלות ההנהגה לאחריו את ראשית הקריסה הערכית והמעשית של ישראל מול החמאס עד כדי ירי לעבר אשקלון בשעת נאומו של ראש הממשלה, בבחינת 'אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון'.
לדבריו במקום להפעיל לחץ על האויב ולחייב אותו להשיב את הבנים חזרה מזה חמש שנים מדברת ההנהגה בישראל במונחים שהנחיל החמאס – חשש מגובה המחיר, צרכים הומניטאריים בעזה ודאגה מאפשרות למלחמה, "אלו שלושה מושגים של טרוריסטים ולא של מדינה עצמאית. לא מושגים של בני אנוש", קובע גולדין ותוהה כיצד חבורת טרוריסטים קובעת לישראל את המחיר בהתנהלות מאפיונרית.
גם על מונח המשבר ההומניטארי הוא קובע כי טרוריסטים הם היוצרים משברים שכאלה וככל שנפתור בעיות מסוג זה יצוצו בעיות נוספות וככל שנסייע לפתרונות מסוג זה אנחנו מסייעים לחמאס. על כך ציין כי בשטח של חמאס נבנה בית חולים לאנשי החמאס בהשקעה ישראלית. מבנים שהיו בגבול הסורי הועברו לרפיח לבניית בית חולים למען החמאס.
האב קובע כי על ישראל היה להבהיר כי לא יהיה כל סיוע הומניטארי כל עוד הבנים לא הושבו לקבר ישראל. הוא מזכיר כי במאמציהם שלו ושל רעייתו, לאה, עלה בידיהם להביא גם את ארה"ב וגם את האו"ם להסכמה לעיקרון זה אך ההנהגה בישראל אינה פועלת ברוח זו.
הוא קורא לשוב לערכי הציונות הבסיסיים ולפיהם לא משאירים מאחור חללים, פצועים או שבויים ולדבריו לכל אזרח בישראל יכולת להשפיע ולסייע למשפחתו בכך. "המשימה לא תושלם אם העם לא יבין מה הוא מפסיד", קבע.
את דבריו באירוע חתם בציטוט מתוך הפירוש שכתב הדר לספר מסילת ישרים, פירוש שנועד לו עצמו ולא לפרסום, אך לאחר מותו הפכו הדברים לספר.
"אנחנו חייבים ללמד את האויב מה הערכים שלנו ומה התודעה שלנו. זה נכון שעברו עלינו חמש שנים קשות מאוד, אבל אני בטוח שכל מי שיוצא מפה יבוא לעזור והעזרה יכולה לבוא בהרבה דרכים".
