המלחמה בין ישראל לרש"פ משפיעה על העולם האקדמי באירופה. בימים האחרונים הודיעו שלוש אוניברסיטאות בצרפת על הפסקת שיתוף הפעולה עם חוקרים ועם סטודנטים ישראלים, וזאת במחאה על מדיניות צה"ל ביש"ע. כן הודיעו האוניברסיטאות כי ימליצו לנשיאי כל האוניברסיטאות בצרפת להכריז על חרם אקדמי נגד ישראל בכל רחבי צרפת.
שרת החינוך לימור לבנת, המשמשת גם כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה, פנתה בסוף השבוע לשרי החוץ והחינוך של צרפת בבקשה שלא לקשר ולא לערב בין עמדות פוליטיות של ישראל ושל העולם האירופי באשר לסכסוך ישראלי ערבי, לבין העולם האקדמי, השומר על קשרים שונים בינו לבין האוניברסיטאות השונות בארץ.
הפרופסור להיסטוריה מודרנית רוברט וויסטריך מהאוניברסיטה העברית בירושלים, העומד גם בראש המרכז הבינלאומי לאנטישמיות, אומר לערוץ 7 כי מהלך זה הוא אכן נעשה מטעמים של אנטישמיות אך לעומת זאת האנשים המבצעים את החרם אינם רואים את עצמם כאנטישמים. הם משייכים את עצמם, לדבריו, לאליטה אקדמית אינטלקטואלית, והמעשה של החרם, לדידם, הוא אקט של מחאה נגד מדיניותה של ישראל ביש"ע. וויסטריך ציין כי נקודת ההתחלה של התעוררות אנשי אקדמיה נגד האוניברסיטאות בארץ הייתה בבריטניה לפני כשמונה חודשים, כאשר שני אנשי אקדמיה בריטים, ממוצא יהודי, חתמו על עצומה שפורסמה בעיתון הבריטי גרדיאן. הם הציעו לחבריהם לאקדמיה להצטרף להחרמת כל הקשרים עם האוניברסיטאות בישראל. לאט לאט תפסה העצומה תאוצה, אומר הפרופסור וויסטריך, ומוסיף כי פרשייה נוספת ליבתה את האש. מדובר בכך שעיתונאית אקדמאית בריטית זרקה שני ישראלים מחברותם במערכת העיתון שלה.
העניין החל להתפשט, הוא מציין, כאפקט של כדור שלג, ועתה החרם נגד העולם האקדמי הישראלי באירופה הפך ל"בון טון". המדינה היחידה שעדיין אינה נסחפת בגל הזה היא גרמניה. הבלמים שלה, לדבריו, הם אותם ימים אפלים של אפליות ושל נידוי יהודים בתקופת הנאציזם. משמעותו של החרם, אומר וויסטריך, היא שפרופסורים ומרצים מהארץ אינם מקבלים הזמנות להרצות בצרפת ושסטודנטים ישראליים אינם יכולים ללמוד בצרפת. כמו כן אוניברסיטאות צרפתיות לא יפרסמו את עבודותיהם של מדענים ישראליים וגם לא יפעלו עמם במיזמים משותפים. מבחינה תיאורטית, הוא מוסיף, העולם האקדמי יכול להסתדר גם בלי קשרים אלה, אך לאמיתו של דבר כל פעילותו של העולם האקדמי בנויה על קשרים בינלאומיים הדוקים מאד. מדינת ישראל נפגעת קשות מחרם זה, מוסיף וויסטריך, מפני שהיא נהפכת למנודה.
שרת החינוך לימור לבנת, המשמשת גם כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה, פנתה בסוף השבוע לשרי החוץ והחינוך של צרפת בבקשה שלא לקשר ולא לערב בין עמדות פוליטיות של ישראל ושל העולם האירופי באשר לסכסוך ישראלי ערבי, לבין העולם האקדמי, השומר על קשרים שונים בינו לבין האוניברסיטאות השונות בארץ.
הפרופסור להיסטוריה מודרנית רוברט וויסטריך מהאוניברסיטה העברית בירושלים, העומד גם בראש המרכז הבינלאומי לאנטישמיות, אומר לערוץ 7 כי מהלך זה הוא אכן נעשה מטעמים של אנטישמיות אך לעומת זאת האנשים המבצעים את החרם אינם רואים את עצמם כאנטישמים. הם משייכים את עצמם, לדבריו, לאליטה אקדמית אינטלקטואלית, והמעשה של החרם, לדידם, הוא אקט של מחאה נגד מדיניותה של ישראל ביש"ע. וויסטריך ציין כי נקודת ההתחלה של התעוררות אנשי אקדמיה נגד האוניברסיטאות בארץ הייתה בבריטניה לפני כשמונה חודשים, כאשר שני אנשי אקדמיה בריטים, ממוצא יהודי, חתמו על עצומה שפורסמה בעיתון הבריטי גרדיאן. הם הציעו לחבריהם לאקדמיה להצטרף להחרמת כל הקשרים עם האוניברסיטאות בישראל. לאט לאט תפסה העצומה תאוצה, אומר הפרופסור וויסטריך, ומוסיף כי פרשייה נוספת ליבתה את האש. מדובר בכך שעיתונאית אקדמאית בריטית זרקה שני ישראלים מחברותם במערכת העיתון שלה.
העניין החל להתפשט, הוא מציין, כאפקט של כדור שלג, ועתה החרם נגד העולם האקדמי הישראלי באירופה הפך ל"בון טון". המדינה היחידה שעדיין אינה נסחפת בגל הזה היא גרמניה. הבלמים שלה, לדבריו, הם אותם ימים אפלים של אפליות ושל נידוי יהודים בתקופת הנאציזם. משמעותו של החרם, אומר וויסטריך, היא שפרופסורים ומרצים מהארץ אינם מקבלים הזמנות להרצות בצרפת ושסטודנטים ישראליים אינם יכולים ללמוד בצרפת. כמו כן אוניברסיטאות צרפתיות לא יפרסמו את עבודותיהם של מדענים ישראליים וגם לא יפעלו עמם במיזמים משותפים. מבחינה תיאורטית, הוא מוסיף, העולם האקדמי יכול להסתדר גם בלי קשרים אלה, אך לאמיתו של דבר כל פעילותו של העולם האקדמי בנויה על קשרים בינלאומיים הדוקים מאד. מדינת ישראל נפגעת קשות מחרם זה, מוסיף וויסטריך, מפני שהיא נהפכת למנודה.