יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר נתן שרנסקי, שהיה אסיר ציון וריצה 13 שנות מאסר בכלא הסובייטי, הגיב על כליאתה של נעמה יששכר, הצעירה הישראלית שנידונה ברוסיה לשבע שנות מאסר וחצי בגין החזקת 9.5 גרם קנאביס.
"זה שימוש ציני באזרחית למען סחיטה. היא בת ערובה של המשטר הרוסי", אמר שרנסקי לעיתון ישראל היום. "אני לא חושב שאפשר להשוות בין תנאי המאסר שלי לפני עשרות שנים לתנאים של נעמה כיום, אבל זה ניתוק מהעולם".
לדבריו, יששכר נכלאה ל-7.5 שנות מאסר ברוסיה ''כדי למנוע הסגרה של ההאקר שישראל צריכה להסגיר לאמריקה. הם חיפשו אמצעי לחץ. ברור שהם לקחו אותה כבת ערובה. רוסיה עושה מאמץ כדי לבנות את עצמה כמרכז קונקשנים עבור נוסעים. כדאי שנוסעים יחשבו פעמיים לפני טיסת קונקשן דרך מוסקבה כדי לחסוך כמה מאות דולרים".
יפה יששכר, אמה של נעמה, ביקרה אותה היום (שני) בכלא הרוסי שבו היא מוחזקת. יפה אמרה כי נעמה סיפרה לה במפגש: "אני עייפה, אני מותשת, אני לא יכולה יותר".
נעמה, לדברי האם, מסתדרת עם שאר האסירות בתא המעצר. "היא אומרת שהיא בבועה אבל היא מחליטה להפוך אותה לדבר טוב, ולהכניס לבועה הזאת דברים טובים, לחשוב דברים טובים. היא אומרת 'אם אני חושבת על מישהו, על אחת מהבנות משהו רע - אז אני מיד חושבת שלושה דברים טובים, כדי שזה יעשה לי את היום יותר טוב'".
בזמן שהאם עוד נפגשה עם בתה בכלא, הודיע הקרמלין כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עדיין לא קיבל פנייה מהדיפלומטים הישראלים בנוגע לנעמה. בערוץ RT המזוהה עם הקרמלין דווח כי אכן התקבלה פנייה מראש הממשלה בנימין נתניהו שפוטין מודע אליה - אך הדבר עדיין לא נעשה בצינורות המקובלים.
"לאחר שהפנייה הישראלית תתקבל בערוצים דיפלומטיים - הנשיא יבחן את הבקשה וישקול את עמדתו", מסר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב.
במשרד החוץ בחרו לפי שעה שלא להתייחס לדברים. אמה של נעמה, יפה, התייחסה לכך בצאתה מהכלא, והביעה תקווה שההודעה הרוסית מסמלת כוונה לקדם את שחרורה. "זה משמח מאוד", היא אמרה.
במכתב, כתבה יפה יששכר לבתה: "נעמה שלי, כשנכנסת לאולם בית המשפט באזיקים, מתיישבת בתוך תא סורגים וסביבך שוטרים שמונעים ממני לתת לך יד, אלה היו רגעי השבר הכי קשים שלי. כל אמא רוצה להגן על הבת שלה, זה יצר בסיסי שטמון בנו. היכולת הזו נקלחה ממני באכזריות. בגלל שהפכת להיות קלף מיקוח.
"נעמה, אי אפשר לתאר לך כמה קשה היה עבורי להסתכל לך בעיניים ולראות את הבהלה שלך. זה עינוי שקשה לתאר. לא להיות מסוגלת לחבק אותך חזק ולהגיד לך תחזיקי מעמד עוד קצת. אני אעשה הכל כדי להוציא אותך מזה, יש מדינה שדואגת לך.
"נעמה, כולם ידעו למה את סובלת. רק את ואני היחידות שלא ידענו ולא הבנו ולא קיבלנו תשובות. לא הבנו מדוע שבועיים אחרי שהחליטו להאשים אותך על שימוש עצמי בגראס שנשכח בתרמיל ולהטיל עלייך קנס כספי, פתאום שינו את החשדות נגדך להברחה ולסחר בסמים.
"לא הבנו כשרצו להעביר אותך לבית מעצר מרוחק ומבודד. לא הבנו כשסירב השופט הרוסי פעם אחר פעם לחלופת מעצר בית עם אזיק אלקטרוני ומכתבי ערבות של בכירים בקהילה היהודית. לא ידענו וכעסנו מאוד כשהגבילו ממך שיחות טלפון וקבלת מכתבים, לא ידענו מדוע מסרבים להכניס לך אוכל כשר, לא ידענו מה עומד מאחורי הסירוב להעביר אלייך סידורי תפילה לראש השנה ויום הכיפורים. לא הבנו מדוע דיונים גורליים עבורך בבית המשפט נקבעו דווקא בערב ראש השנה ובוקר יום הכיפורים, היום הקדוש לעם ישראל, ואת מגיעה אליהם חיוורת ומותשת מהצום.
"אני מצטערת נעמה, שלא ידענו מדוע צוות ההגנה שלך טען טענות והעלה אותך לדוכן העדים, ובאותו הזמן השופט הרוסי שיחק בטלפון שלו וזילזל. מסתבר שלא ידענו, וכולם ידעו. עכשיו הכול ברור. אני מבטיחה לך, יפתי, שאלחם כלביאה יחד עם כל חברייך המדהימים בישראל להוציא אותך משם בזמן קצר.
"נעמה, לקחו ממני את האפשרות לחבק אותך", סיכמה האם במכתב. "הצלחנו להחזיק ידיים דרך הסורגים לכמה שניות, ניסיתי להעביר לך אנרגיה, רוגע וביטחון - ובעיקר הבטחה שנעשה כל מאמץ להחזיר אותך הביתה".