עידית סילמן
עידית סילמןצילום: עצמי

לא מזמן צפיתי בסרטון הילדה הבוכה, וכמו לכל ילד עם דמעות בעיניו, גם אליה יצא ליבי. כשדיברה על ההתחממות הגלובלית והאשימה את ראשי המדינות בפשעים שהם מאפשרים לבצע, נמלאתי גאווה.

כמה אומץ, תעוזה, וכוח ראיתי בעיניה של הצעירה עם החולצה האדומה. דקות אחר כך, הופץ הסרטון בכל האינטרנט בשניות הפך לויראלי בעולם וגם עלינו לא פסח.

אחד לשניים או שלושה חברים שלי על גבי הפייסבוק, שיתף אותו וכתב כמה מילים על כך שאנחנו צריכים ללמוד, על מחוייבות חברתית, ערכים, נאמנות ורעות.

קצת צרם לי, לא כי קינאתי באותה הילדה- למעשה, ילדות שיגדלו להיות נשים כאלו הן הרבה פעמים הנר לרגליי. אבל ה "אנחנו צריכים ללמוד" לא ירד לי בגרון.

התפללתי ליום בו יפקחו את עיניהם אלו השונאים, המפרידים, המדירים אולי אפילו היום אם ירצה ה'
יקחו כמה נשימות יתעלמו מקולות הרקע המפצירים בהם לא לעשות כך ויכנסו אל סוכת הציונות הדתית.
והסוכה שלנו, יפה, צבעונית ומקושטת בשרשראות צבעוניות שהכינה בתי.

בסוכת הציונות הדתית, לא תחכה ה"הדתה" ממנה אתם כל כך מפחדים, לא יגידו לכם ללבוש חצאית או לחבוש כיפה, לא תצטרכו לברך על האתרוג וגם לא לישון איתנו שם שבעה ימים.

אבל תאכלו, תשתו משהו, תצחקו איתנו (תתפלאו, ההומור הוא אותו ההומור) ותשמעו דברים יפים על היסטוריית האדמה עליה בנינו את הסוכה הזו.

למעשה, שנים אחורה חיינו כולנו בתוך סוכה. שבעה ימים ועברנו מדינה, שבעה ימים וגורשנו שבעה ימים ונהרסנו. ועכשיו כבר לא. בסוכת הציונות הדתית, סביר שלא תשב גרטה טונברג ילדת מחאת האקלים.

אבל מורשתו של רועי קליין ז"ל שצעק "שמע ישראל" והשליך עצמו על רימון כדי להציל את פקודיו, כן תשב איתנו.

מעשיו של איתן פונד, שנכנס למנהרה חשוכה רק בשביל הסיכוי ולו הקטן ביותר, שיוכל להשיב את הדר גולדין ז"ל חזרה אל הפלוגה.

מילותיו של הרב קוק יהדהדו בסוכתנו, והן אומרות שלום " 'אני אוהב את הכל. איני יכול שלא לאהוב את כל הבריות, את כל העמים' ואוכל טוב (טעמתי תוך כדי הבישולים) שיונח בשפע על שולחן. אל תפחדו מאיתנו, הציונות הדתית, היא אחרת מהמראה שמשווים לה. היא ערכית, ציונית, צנועה ומכילה.

בימים אלה חוגגים כולנו את סוכות, איש בסוכתו, בביתו, עם חבריו ואוהביו. ואם במקרה, ונתקעתם בלי מקום לחגיגה, כי קורות סוכתכם עייפו או הגז שבק חיים.

כנסו אל אחת מסוכותנו, לא נבדוק מה היא דתכם, עמדתכם הפוליטית או המצב בכיסכם, אלא נחייך, ונקבל אתכם, אחינו, באהבה. כי גם אם מתחמם עד מאוד כדור הארץ, אהבת האדם, לא נשרפת.