רקדן, רקדנית ומחיצה על במה אחת

יצירת מחול חדשה מפגישה את מגבלות ההלכה על הבמה. היוצרת מספרת על המורכבות הבימתית וההלכתית ועל ההפרדה בבמה ומחוצה לה.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ה בתשרי תש"פ

במחיצתך
במחיצתך
צילום: תמר לם

עולם המחול הדתי מוצא את עצמו אמנם בפריחה, אך גם תחת מגבלות הלכתיות לא מבוטלות. מופע מחול חדש 'במחיצתך' מפגיש את המחול הגברי, המחול הנשי והמחיצה שבינהם לבמה אחת. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם היוצרת, צופיה צאן-לור

היצירה נכללת ברפרטואר 'נגה להקת מחול' שהוקמה במכללת 'אורות ישראל' על מנת לאפשר ליוצרות, כוריאוגרפיות ורקדניות שומרות מצוות ליצור בהתאם לכללי ההלכה ורוחה. על הבימה מופיעים רקדן ורקדנית כאשר ביניהם מחיצה החוצה את הבמה לשניים, וכך גם קיימת הפרדה בין הקהל לבין עצמו. בעוד הנשים רואות את הרקדנית את הרקדן הגבר רואה קהל מעורב.

"מתפתח בין הרקדן והרקדנית במהלך הריקוד מפגש שהוא לא ממש מפגש ישיר של ריקוד", אומרת צאן-לור הרואה ביצירה שלה התמקדות בנראה אל מול הבלתי נראה. הצופה האישה היושבת בצידו הנשי של האולם, היא מסבירה, רואה רק את הרקדנית, "על אף שבמהלך ההופעה המחיצה מתפרקת ונבנית ויש שם מקום שבו הצופה צופה לא רק במה שהיא רואה אלא גם במה שהיא שומעת ויודעת שקיים גם בלי שהיא תמיד רואה אותו".

המחיצה הנבנית ומוסרת חליפות מחייבת שברגעים בהם אין מחיצה מלאה על הבמה הרקדנית אינה רוקדת. בשלב זה נראים שני הרקדנים לכלל הצופים שמשני עברי הבמה.

תהינו אם צופיה כיוצרת רואה ביצירה שלה יצירה חד פעמית העוסקת במתח שיוצרות המחיצות, או שמא מדובר בז'אנר חדש של יצירות שאולי יתפתח מכאן ואילך, והיא משיבה: "מלכתחילה זה היה העניין שלי בדבר, והיום יש לי רצון לגלות עוד אפשרויות של מפגש בין קהל מעורב עם ההלכה".

על כך היא נשאלה אם אכן מדובר במפגש עם ההלכה, או שאולי ההלכה מתגמשת, מתעגלת, מגיעה אל הקצה ואינה מציגה את עצמה כפי שהיא למפגש אמתי על כל הקוטביות שבו. צאן-לור משיבה וקובעת כי ביצירתה "ההלכה לא מתעגלת ולא מתעקמת. התפיסה הפשוטה היא שההלכה היא קו ישר שצריך ללכת אתו. זו לא התרסה אלא מפגש בין העולמות. מי שרוצה לראות בכך התרסה יוכל לעשות זאת".

ובחזרה למתרחש על הבמה: שם הרקדן מעולם לא ראה, גם לא בחזרות, את ריקודה של הרקדנית, ועל כך נשאלה צאן-לור אם לא נדרשת התאמה כלשהי ועבודה משותפת על מנת שניתן יהיה להתלכד ליצירה אחת, ולדבריה רקדנים דווקא יכולים לרקוד כל אחד את ריקודו ללא קשר לריקודו של השני, ועם זאת היא מספרת כי במהלך הריקוד "נוצרת הקשבה אחרת אחד לשני, הם כבר יודעים לזהות איפה הוא נמצא ואיפה היא נמצאת, יש סימנים. הם לא עושים אותו דבר כל הזמן. מפתחים שם הקשבה אחרת".

צאן-לור מספרת על תגובות חיוביות מאוד מקהל ואנשי מקצוע, גם כאלה שמגיעים מהקהל שאינו שומר מצוות. אלה מספרים על כך שלראשונה נפתחה אצלם המחשבה לכיוון שמעולם לא העסיק אותם, עולם ההפרדה והגבולות, ומתוך כך נוצר דיון פנימי לכל אדם מכל רקע על משמעות המחיצות בחייו.

לנוכח דבריה של צאן-לור על השיח האחר שנוצר בין הרקדן והרקדנית שאינם רואים זה את זה, שאלנו אם לא נוצרת בעייתיות הלכתית על הבמה עצמה בעצם קיומה של אינטימיות מצומצמת של זוג שאינו נשוי, גם אם הקהל הצופה עומד בגדרי ההלכה.

"היו על זה הרבה דיונים ושיח. ברור שזה יכול להגיע לשם, אבל השיח מאוד ישיר ופתוח וכל אחד מביא את הגבול שלו ואומר מה מתאים לו ומה לא מתאים מעבר לגבולות ההלכה. יש שיח על הגבולות של כל אחד. יש דברים שמותרים, אבל אם אני מרגישה שאנחנו מייצרים משהו שלא מתאים לי אז הוא לא יקרה. מצד אחד אנחנו רוצים לייצר אינטימיות אבל זו לא אינטימיות של זוג באופן הקונקרטי".

יצוין כי את המחלקה למחול כמו את היצירה הזו עצמה מלווים אנשי הלכה ורבנים שמפרגנים לרעיון ולביצוע. כשהיא נשאלת לתגובתם על אותה אינטימיות זוגית משיבה צאן-לור: "כל אנשי הרוח וההלכה שצפו בעבודה הזו הגיבו באופן מאוד מחמם. ברור שהולכים על חבל דק, אבל חשוב לנו שלא לקרוע אותו".

עוד נשאלה צאן-לור אם מעסיקה אותה השאלה לאן תוביל היצירה שלה בהמשך, האם אחרים לא יקחו את הכיוון שאותו היא פותחת לצעדים נוספים שאולי יתרחקו עוד מגבולות ההלכה, ואולי נכון היה להציב את הגדר לפני היצירה שלה ולא אחריה.

"ההתגלגלות באמנות ובכלל תמיד קיימת, ויכול להיות שיהיה מי שייקח את זה צעד קדימה ולא ילך לכיוון ההלכה. אני לא הולכת לשם, אלא רוצה לאתגר את עצמנו רוחנית-רגשית כל עוד זה מותר בתוך הגבולות של ההלכה, שהם לא מצומצמים כפי שאנחנו חווים אותם. הגבולות הם שמייצרים את המרחב. אני מניחה שיש מי שיגידו שזה פרוץ מדי", היא משוכנעת ומקווה שהדברים גם יובילו לדיון פנימי בבית המדרש האמנותי.