פוסק למען הדור

מכל אלפי הספרים והסוגיות שלמד, שני העמודים שעליהם נסמכה הפסיקה של הרב ניסים קרליץ זצ"ל שנפטר השבוע, היו ענווה ואהבת ישראל.

שילה פריד , כ"ו בתשרי תש"פ

פוסק למען הדור-ערוץ 7
"הסתובב ברחובות בני ברק בלי צוות של עוזרים ומלווים". הלוויית הרב קרליץ
צילום: פלאש 90

"פוסק עצום", "מגאוני הדור", "יכולת פסיקה יוצאת דופן" ו"ענווה ולב רחב", הם רק חלק מדברי ההספד שנשמעו על הרב נסים קרליץ זצ"ל שנפטר השבוע.

אוזנינו כבר רגילות בתיאורים מעין אלה של גאוני דור שהלכו לעולמם, אך המפתיע והמיוחד אצל הרב קרליץ הוא שבימים שאחרי פטירתו נאומי השבח וסיפורי המופת מגיעים לא רק מהרחוב הליטאי, אלא גם מרבני הציונות הדתית ואפילו מהקצה הליברלי שבה.

הדיין בעל בית הדין הפרטי הגדול ביותר, ראש כולל 'חזון אי"ש' שנטוע היה כל כך ברחוב הבני-ברקי, מתגלה כמי שידע לראות הרבה מעבר לגבולות הציבור החרדי ודלתו הייתה פתוחה לכל מי שבא להתייעץ או להגיע לבירור הלכתי.

"ההערכה הרבה לפסיקתו של הרב קרליץ נבעה הן מגדולתו בתורה והן מיושרו". אומר עו"ד אלעד קפלן, מנהל מכון 'עתים' אשר ליווה את מתגיירי בית הדין הפרטי. "מחלוקת הלכתית עם חלק מפסיקותיו היא כמובן לגיטימית, אך אי אפשר להאשים אותו בשיקולים זרים. כך היה באחד המקרים שבו ליווינו מתגיירת מדרום אמריקה, שהתקרבה מאוד ליהדות וביקשה להינשא לבחור ישראלי שומר מצוות שפגשה. למרות המלצות ממכוני הגיור שבהם למדה, ברבנות דחו אותה על הסף משום שלא הייתה אזרחית ישראלית.

''היא פנתה לבית הדין של הרב קרליץ והוא ערך את הגיור במהירות האפשרית כדי שהזוג יוכל להינשא כדת משה וישראל. הוא לא חשש להיתפס כמקל או כמחמיר, אלא ראה לנגד עיניו את ההלכה ואת מצוקתה של המתגיירת".

הרב קרליץ
צילום: פלאש 90

"הרב קרליץ לא ויתר", מוסיף קפלן, "הוא ראה בגיור חלק מהותי ומרכזי בבית הדין שייסד, ומספרים שהמשיך לשבת בהרכבי גיור גם לאחר שהפסיק לשבת בדיונים בנושאים אחרים. הרב קרליץ לא ראה את העסקנים ואת האינטרסים הפוליטיים ממטר. עיניו היו מופנות תמיד לעם ישראל ולמאות גרי הצדק שהמשיכו לפקוד את בית הדין בראשותו".

הרב יואל קטן מצייר דמות של פוסק מחובר לעם, לצד גאונות הלכתית. "כולל חזון אי"ש שהוא ירש מאבא שלו היה בית גידול לתלמידי חכמים ופוסקים שישבו שנים על גבי שנים וחיברו ספרים, מחקרים ופסקים הלכתיים בדרכו של הרב קרליץ זצ"ל", מספר הרב קטן, "הוא היה הרוח החיה של מאות האברכים הייחודיים הללו ב-60 השנים שעמד בראשו. הבשורה שיצאה מספריו הייתה חשובה לא רק לציבור החרדי אלא לעולם היהודי בכלל. בסדרת ספריו 'חוט השני' הוא הביא פסקי הלכה מאוד מורכבים בצורה מפורטת מצד אחד ומצד שני בצורה פשוטה וברורה לכל מי שיעיין בהם. בכל נושא הוא הביא את הצד המחמיר והמקל, אך לא נכנס לפלפולים מסובכים על אף שהיה בקיא בהם.

"בניגוד לתדמית הכבדה של יורשו של החזון אי"ש, הוא התגלה כפוסק מאוד מקל בסוגיות מורכבות. בקבלת גרים שלא קיבלו עליהם עול מצוות בצורה מלאה הוא הכניס תחת כנפי היהדות למרות שבתי דין אחרים לא היו מקבלים אותם. הוא נקט בגישה בית היללית מהפכנית. לפני כעשרים שנה הגיע אליו מקרה של קהילה גדולה מאנוסי ספרד שטענו בפניו שלמרות שלפני 600 שנה אבותיהם אימצו כלפי חוץ התנהגות נוצרית לחלוטין כולל צלבים בבתים – הם התחתנו רק בתוך הקהילה ושמרו על מסורת ישראל בהיחבא. הרב קרליץ פסק אז בהכרעה דרמטית שכולם יהודים".

הרב קטן מתאר כיצד הפשטות והענווה שלו הובילו אותו לפסיקות ייחודיות. "הוא היה אומנם מראשי הציבור הליטאי, אבל מהקצה המתון שבו. הוא עמד על כך שאחרי הסכסוך הגדול בין דגל התורה לאגודת ישראל לפני שלושים שנה הם ימשיכו להתקיים כמפלגה אחת. בשנות השמיטה הוא התמנה להיות ראש בית הדין של אוצר בית הדין ביישובי פא"י. מי שמכיר את הפוליטיקה החרדית יודע שרב ליטאי בדרך כלל לא נושא בתפקיד חשוב בקרב פועלי אגודת ישראל, ומבחינה ציבורית זה לא כל כך מתקבל, אבל הוא לא עשה את החשבונות הללו. בכלל ההתנהלות שלו הייתה בענווה. הוא היה מהלך בבני ברק לבד בלי צוות של עוזרים ומלווים, כל אחד היה יכול לגשת אליו, וזה אולי המקור למפעל הפסיקות האמיץ שלו".

שלא יישאר אף אחד בלי פתרון

מי שעמד בשנים האחרונות בקשר הדוק עם הרב המנוח הוא ראש מכון פוע"ה הרב מנחם בורשטין. הרב בורשטין, מבכירי רבני הציונות הדתית, ניגש לרב קרליץ עוד כבחור צעיר כשהקים את מכון פוע"ה, ונדהם מהפתיחות ומהרצון של הפוסק הליטאי לשתף פעולה ולסייע לכל דורש מכל קבוצה או מגזר.

"בתחילת דרכנו הפנה אותנו הרב מרדכי אליהו ליצור קשרים על כל הרבנים והפוסקים, גם הדתיים-לאומיים וגם החרדים, וביניהם כמובן גם הרב קרליץ. כולם דיברו איתנו וקיבלו אותנו, אבל היחס שהוא נתן לי היה נדיר. הייתי אז בתחילת דרכי, והוא כיבד אותי וקיבל אותי אצלו כאילו הייתי אחד מגדולי הרבנים שישב מולו. הענווה שלו איפשרה לו לקבל כל אחד ולתת לכל אחד מעמד מכובד.

"הדבר השני שהפעים אותנו היה העבודה שלו עם ציבור לא חרדי. בעיניו השותפות עם הכיפות הסרוגות הייתה דבר מובן מאליו. אפילו כשהנחתי לפניו שאלה בנושאי פוריות ואמרתי לו שמדובר בזוג חילוני, הוא היה אומר: 'אז מה? אנחנו צריכים לפסוק לכולם'. הוא לא עשה איפה ואיפה בין חובשי כיפה כזו או אחרת או מי שכלל אין לו, וגם את הפסיקות של הרבנים הדתיים-לאומיים הוא קיבל וכיבד כמו כל הלכה ששמע מפוסקים חרדיים".

הדבר השלישי שמציין הרב בורשטיין הוא הדאגה והאכפתיות לכל אדם. תכונת הנפש הזאת הביאה אותו להרחיק לכת בחיפוש אחר פתרונות למאותגרי פוריות. "היו מקרים שאמרתי לו איך פוסקים אחרים אמרו על זוג מסוים 'אז שלא יהיו להם ילדים', והוא לא הסכים לקבל את זה. הוא חיפש דרכים להקל ולאפשר, והעיקר למצוא פתרון לכל אחד. לפעמים הוא הביא דעות מסוימות בהלכה שפסקו להקל גם אם הוא חשב אחרת, ואמר לי: 'תראה, אני לא יכול לפסוק ככה, אבל אתה יכול לסמוך על דעות של הרב אלישיב או הרב וואזנר שחושבים אחרת'. היה לו חשוב שלא יישאר אף אחד בלי פתרון".

"אני זוכר מקרה אחד שהוא מסר לי פסק הלכה מאוד מקל לאדם שבא להתייעץ", משחזר הרב בורשטיין. "שאלתי אם אני יכול להעביר את ההלכה הזאת לעיניהם של רבנים נוספים. הוא חשש שאם זה יעבור הלאה זה יגיע לעיתון ואנשים יסמכו על הפסק הזה גם היכן שאין מקום להקל. אמרתי לו: 'כבוד הרב, אתה לא סומך עליי אחרי כל השנים האלה שאנחנו עובדים יחד שאוכל להעביר לרבנים בלי שזה יגיע לעיתון?'. הוא הביט בי ואמר: 'לרבנים אתה יכול להעביר'. היה בינינו אמון מלא ושותפות אמיתית. הוא היה מפנה אלינו זוגות גם מהמגזר החרדי כדי שיתייעצו איתנו. עד היום יש לי פסקים והקלות שהוא העביר לידיי ואני לא יכול להעביר ולא לפרסם, כי זה עלול לגרום לפרצות בהלכה, וגם להרחיק מאיתנו אנשים שמכון פוע"ה מאוד עוזר להם וחבל שלא יזכו לכך".