מועדים לשנאה

בעוד היהודים בתפוצות התפללו שתכלה שנת אנטישמיות קטלנית, באה המתקפה על ביכנ"ס בעיר האלה והעירה אותם שוב אל המציאות המאיימת.

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"ה בתשרי תש"פ | עודכן: 15:47

מועדים לשנאה-ערוץ 7
"מילים גזעניות מתורגמות במהירות למעשים". זירת הפיגוע בעיר האלה
צילום: Hannibal Hanschke, רויטרס

בקהילות היהודיות, בעיקר באירופה ובארצות הברית, חגגו את חגי תשרי השנה באותה מתכונת, אבל עם חששות כבדים הרבה יותר מאשר בשנים הקודמות.

למתבונן מהצד נדמה כאילו עסקים כרגיל, כבכל חג, אבל דווקא בחודש הזה הרימה האנטישמיות ראש באופן מדאיג במיוחד, כולל ניסיון פיגוע בקהילה היהודית בהאלה שבגרמניה, שבדרך נס נמנע בו אסון גדול.

מה שהציל את יהודי האלה מטבח בעיצומו של יום הכיפורים הוא דלת אחת כבדה ומשוריינת ורגע של תשומת לב של אחד המתפללים, שזיהה שבחוץ מתרחש אירוע חריג ודאג לסגור את הדלת. המפגע המתוסכל שנותר בחוץ כילה את זעמו על עוברים ושבים ובסוף רצח שני עוברי אורח ופצע שניים נוספים.

באירופה כולה נרשמו עוד מקרים של איומים, התנכלויות וריסוס כתובות נאצה, בעיקר סמוך לחגים או במהלכם. בארצות הברית נרשם מספר רב של אירועים אנטישמיים, בעיקר בריכוזים יהודיים אבל לא רק. עיריית ניו יורק עסקה השנה בתגבור האבטחה סביב הקהילות היהודיות, והמשטרה עשתה שעות נוספות של פטרולים כדי למנוע פשעי שנאה מכל סוג שהוא. היא לא הייתה היחידה. החשש של האמריקנים, אחרי אירועי פיטסבורג ופאווי, הוא מעוד מטורף אנטישמי שינסה לפגוע דווקא ביהודי המדינה, שעד לפני זמן לא רב הרגישו שארצות הברית היא המקום הבטוח ביותר בשבילם.

דני דיין, קונסול ישראל בניו יורק, מודאג מהמצב. "בניו יורק יש הרבה אירועים אנטישמיים. הדבר המרכזי שצריך לזכור הוא שבשנת תשע"ט נרצחו על אדמת ארצות הברית 12 יהודים על רקע אנטישמי. 11 יהודים בפוגרום בפיטסבורג ועוד אחת בפאווי שבקליפורניה. זה דבר בלתי נתפס. בעבר הייתי מזועזע לגלות שבעשור שלם בפריז נרצחו 11 יהודים על רקע אנטישמי. כשהתוודעתי לנתון הזה חשבתי שהוא מזעזע, אבל הנה כאן אצלנו נרצחו 12 יהודים בתוך שישה חודשים בלבד".

לדבריו, "בברוקלין, מקום שבו גרים מי שלבושם מחצין את יהדותם, אנחנו רואים כמעט על בסיס יומיומי הצקות, הטרדות, ניסיונות הצתה ואלימות פיזית נגד יהודים. אנחנו לא בגרמניה של תחילת שנות ה-30, אנחנו רחוקים משם. ההבדל הוא שאנחנו מנוסים. אחינו באירופה בשנות ה-30 לא העלו על דעתם לאן האנטישמיות יכולה להוביל. היום אנחנו יודעים לאן היא יכולה להוביל, ולכן המשימה שלנו ושל כל מדינות העולם היא להילחם בנגע הזה ולהרוג אותו כשהוא קטן".

לדבריו, ישראל צריכה להיות חוד החנית ולקחת אחריות. "כמדינת היהודים כל אירוע אנטישמי, גם אם הוא קורה עשרות אלפי קילומטרים מחופי ארץ ישראל, הוא אירוע פנימי ומקומי. אנחנו צריכים להראות את הסולידריות שלנו לקהילות היהודיות ולעמוד שכם אל שכם מול הנגע הזה, וגם כמובן לדרוש בכל פגישה עם השלטונות פעולה נמרצת הרבה יותר מזו שננקטת עד כה".

לתפוס בשלב המילים

קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל, מנסה להצביע על הגורם להתגברות האנטישמיות בתקופה זו. "המסוכנות הגבוהה מגיעה בעיקר מתומכי עליונות הגזע הלבן. לפחות 12 כאלה נעצרו מאז פיגוע הירי בפיטסבורג בארצות הברית, וזה קורה לצד עלייה משמעותית בתקריות האנטישמיות במחצית הראשונה של 2019 בהשוואה לשנת 2018".

הנתונים שמביאה נוריאל קשים. מאז פיגוע הירי בפיטסבורג ב-27 באוקטובר 2018, שגבה קורבנות מקרב שלוש קהילות שהתפללו בבית הכנסת עץ חיים בסקווירל היל, אנשי תנועת עליונות הלבנה פעלו נגד מבנים של מוסדות יהודיים ב-50 מקרים לפחות. היו עוד כ-30 מקרים שבהם אנשים בעלי אידיאולוגיה לא ידועה גרמו להצתה במוסדות יהודיים, השחיתו רכוש או חילקו חומרי תעמולה שלא היו במובהק של תנועת העליונות הלבנה.

לדבריה, "צריך לראות כיצד פעילי עליונות הגזע הלבן שואבים תמיכה זה מזה לא רק בארצות הברית אלא מכל רחבי העולם, ופועלים דרך האינטרנט שהופכת להיות בעצם רשת שמחברת ומאפשרת לאנשים כאלה להביע את עצמם, לשדר את המתקפות שלהם, להדהד מסרים חמורים נגד יהודים ונגד קהילות אחרות. ראינו את זה במתקפה בהאלה, כשהיורה דיבר נגד יהודים ויהדות בעיקר אבל גם נגד מהגרים. אלו מניפסטים גזעניים מאוד מוכרים ולמרבה הצער אנשים מתרגמים אותם למעשים. זה מתחיל בקטן: כתובות על בתי כנסת ומוסדות יהודיים, הפגנות מחוץ לארגונים של משרדים יהודיים, הפרעות לאירועי הנצחת שואה ברחבי העולם. אנחנו מבינים שצריך להתייחס למילים בשלב הזה בדיוק כמו למעשים, כי הן מתורגמות במהירות למעשים".

את האחריות, לדעתה, צריכות לקחת קודם כול המדינות. "החובה להגן על הקהילות היהודיות היא קודם כול של המדינות שבה הן מתקיימות. אבל הקהילות דואגות כמובן בעצמן לשלום חבריהן ומגבירות את ביטחון המוסדות והאתרים היהודיים".

סוף ידוע מראש

אחת המדינות המרכזיות שנדרשות לחשיבה מחדש בנושא ההגנה על תושביהן היהודים היא גרמניה. עצוב ובעיקר מפתיע שדווקא שם תשומת הלב לאבטחת הקהילות נתונה בעיקר לשתיים או שלוש ערים גדולות, כשהיתר נשכחו. בהאלה לא הייתה נוכחות משטרתית סביב בית הכנסת, וגם איש לא העלה על דעתו שצריך נוכחות שכזאת, לפחות לא של הרשויות. הקהילה היהודית דווקא הייתה שמחה לפטרול משטרתי קבוע, אבל באירופה קיים ריטואל די קבוע – רק מקרה טראגי גורם לרשויות לשנות מדיניות.

רק אחרי הפיגוע החליטה ממשלת גרמניה שיש להגן על כל מוסד יהודי באמצעות אבטחה משטרתית, וייתכן שיוגדל הסיוע לאבטחה למוסדות יהודיים. ישנם גם מקומות שלא חיכו לממשלה. העיתון 'דר שפיגל' דיווח השבוע כי בערים מסוימות באזורים מרוחקים ממרכז גרמניה הוחלט להציב שוטרים חמושים סמוך לבתי כנסת במהלך כל התפילות לאורך השנה. בשני מחוזות גדולים יחסית בגרמניה הוחלט לממן אבטחה פרטית לכל המוסדות היהודיים מעתה.

הרב אליעזר נוי, מנכ"ל 'תורה מציון' בגרמניה, מסתכל גם הוא על מה שמגדירים אחרים "פעילי עליונות הגזע הלבן", אלא שהוא מגדיר אותם פשוט כימין קיצוני. "רוב חברי הקהילות היהודיות נאבקים בימין הקיצוני, שלמרות שאנשיו נלחמים בהגירה המוסלמית, הם לא אוהבי ישראל", אומר נוי.

לדבריו, הפיגוע נגד הקהילה היהודית בהאלה לא צריך להפתיע איש. "הפיגוע הזה לא בא לנו בהפתעה. אנחנו מודעים לכוחות הניאו-נאציים הקיימים בשטח. ביומיום אנשים ממשיכים להתנהל כרגיל, רק שאנחנו צריכים לגייס אבטחה נרחבת יותר. אנחנו לא נותנים לכוחות שמנסים למנוע פעילות יהודית להשיג את זה".

"אנחנו לא מתכוונים להחביא את בתי הכנסת או את הפעילות שלנו, ואנחנו דורשים שגרמניה תילחם באנטישמיות שמרימה את הראש, ובמיוחד שתשים דגש על הפן החינוכי כדי למנוע את זה", מצהיר הרב נוי.

ראוי לציין שיש מדינות שגרמניה יכולה ללמוד מהן בסוגיית האבטחה. על פי הערכות הממשלה הצרפתית משקיעה סכומי עתק בהגנה על יהודי המדינה ונושאת כמעט בכל עלויות האבטחה של המוסדות היהודיים, כולל שמירה של חיילים ושוטרים. עם זאת, יהודי צרפת מרגישים שהשמירה ההדוקה חונקת אותם וגורמת לילדיהם לתחושה שהם חיים במצור.

פתרון קסם עדיין אין, אבל בדיאלוג שמתקיימים בין קהילות יהודיות ממדינות שונות מתחילים לדבר על אבטחה חכמה. שימוש במאבטח או שניים בין כותלי המבנה ובמצלמות בחוץ, טכנולוגיות מתקדמות וכמובן, כפי שהיה בהאלה, דלתות משוריינות.

אחת השאלות שמתעוררות היא האם התגברות האנטישמיות מביאה גם לגלי עלייה משמעותיים. התשובה שלילית. למעט יהודי צרפת, שגם הם עולים פחות מאשר בשנים האחרונות, יהודי הגולה לא מרגישים שחייהם מאוימים עד כדי עזיבה. יש קהילות שהולכות ומתמעטות מעצמן, אבל אלו ששומרות על כוחן ומתחדשות יודעות ליצור תחושת שייכות שמשאירה את החברים יחד בקהילה.

התפילה המרכזית של החגים הללו, בכל הקהילות היהודיות שסבלו השנה מנחת זרועה של האנטישמיות, התמקדה כנראה ב"אבינו מלכנו, כלה כל צר ומשטין מעלינו", שורה שעל פי סיפורים שהגיעו לידינו נאמרה השנה בכוונה יתרה – בין היתר בקהילות גרמניה, רגע אחרי ששמעו על הפיגוע בהאלה. יהודי הגולה מקווים שאחרי חגי תשרי, הגל העכור של האנטישמיות שאפיין את השנה הקודמת ישקע.