ממשלת רוטציה לטווח קצר

לאחר שגם בני גנץ ייכשל בניסיון להקים קואליציה, לא יהיה מנוס מלחזור למתווה הנשיא ולגבות מחיר ציבורי ממי שיסרב לו.

עמנואל שילה , כ"ה בתשרי תש"פ | עודכן: 15:55

ממשלת רוטציה לטווח קצר-ערוץ 7
ריבלין עם גנץ ונתניהו
צילום: חיים צח, לע"מ

ב-42 השנים האחרונות, מאז המהפך הפוליטי הראשון של שנת 1977, השמאל הישראלי לא זוכה להרבה רגעי נחת מתוצאות הבחירות ומהמהלכים הפוליטיים בישראל.

גם כשלרגע נדמה היה שהשמאל מצליח לקצור הצלחה פוליטית, לא פעם זה נגמר במפח נפש. נאום הניצחון הפזיז שנשא בני גנץ במוצאי ליל הבחירות באפריל השנה הוא רק דוגמה אחת מני רבות.

אבל גם אם אין סיבה אמיתית לשמחה, אפשר לפחות להסתפק בשמחה לאיד, ולו חלקית. מערכת הבחירות הראשונה שהתקיימה השנה נגמרה בתיקו בין הליכוד לכחול לבן ובניצחון ברור של גוש הימין על גוש השמאל. אבל לפחות אפשר היה לשמוח על כך שבעקבות העריקה המפתיעה של ליברמן, נתניהו נכשל בניסיונו להרכיב ממשלה. גם בסיבוב הבחירות השני בני גנץ וחבריו לא ממש הצליחו לנצח, אבל בהתחשב בתבוסות שהשמאל הורגל לספוג – הכרסום בכוחו של הימין גם הוא סיבה ראויה לחגיגת ניצחון.

השבוע זכה השמאל לעוד שמחה אחת בסדרת השמחות הקטנוניות. לאחר שאנשי כחול לבן סירבו להיכנס למשא ומתן להקמת ממשלה על בסיס המתווה שהציע ריבלין, נתניהו נאלץ כצפוי להכריז על כישלון במימוש המנדט שניתן לו על ידי הנשיא. למרות המצב הפוליטי המשברי, ובניגוד ליחס המכבד שדברי הנשיא והצעותיו מקבלים כאן בדרך כלל, גנץ וחבריו לא היו נתונים ללחץ תקשורתי ולא שילמו כמעט שום מחיר על בחירתם לדחות את מתווה הנשיא. אפילו ריבלין עצמו, שמרבה לבקר בהתבטאויותיו את הדרג הפוליטי, בחר שלא להשמיע כלפיהם שום מילת ביקורת. אז השמאל יכול לשמוח השבוע על כישלונו של נתניהו, אבל זו שוב תהיה בעיקר שמחת עניים, שמחה לאיד. נתניהו אכן נכשל, וכעת הגיע תורו של גנץ להיכשל. לא באמת סיבה למסיבה.

לגנץ אין יותר מדיי אופציות. גוש ה-55 של הימין נראה מלוכד, ולמרכיביו יש יותר מה להפסיד מלהרוויח אם יערקו ממנו. גם לנתניהו ולליכוד ממש לא כדאי לנטוש את השותפות הטבעיות. זו תהיה טעות שתעלה במחיר כבד – בוודאי בטווח הארוך, אבל גם בטווח הקצר. ממשלת מיעוט שנשענת על המפלגות הערביות ועל הימנעות של ליברמן תתקבל אומנם בצהלות בגרעין הקשה של השמאל, אבל כחול לבן וישראל ביתנו עלולות לשלם מחיר אלקטורלי כבד על תעלול אנטי-ציוני שכזה.

בהנחה שגנץ ייכשל, ב-21 הימים שיינתנו לאחר מכן לכנסת כדי להרכיב ממשלה יש לעשות הכול כדי למנוע בחירות נוספות. המתווה ההגיוני היחיד לכך הוא מתווה ריבלין, ולו משום שגוש הימין על 55 מנדטיו כבר הסכים לו למרות הוויתורים הכואבים שהוא מכיל בתוכו - כמו יציאת נתניהו לנבצרות ברגע שיחל המשפט נגדו. מלבד פסילה אישית של נתניהו בלי כל בסיס חוקי, לכחול לבן אין סיבה של ממש לדחות את מתווה הנשיא. הדרישה מהליכוד לוותר על הבלוק הימני-דתי ולבוא למשא ומתן רק בשם עצמו היא חסרת הצדקה, לאחר שהמתווה מציע ממשלה שתקום על בסיס מספרי שוויוני. ואם כחול לבן מעוניינת בכך, היא יכולה לצרף לממשלה על חשבונה את ליברמן, העבודה והמחנה הדמוקרטי, ממש כשם שהליכוד יפריש ממכסת השרים שלו לטובת שותפותיו – ש"ס, יהדות התורה וימינה.

הציבור צריך להבהיר לפוליטיקאים שהאופציה של בחירות בפעם השלישית בתוך שנה לא באה בחשבון, ומי שיכשיל את מתווה הנשיא שנועד למנוע זאת ישלם את מלוא המחיר. אם כחול לבן תעמוד בעיקשותה, הציבור צריך להעניק למפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ את מלוא הלגיטימציה לחבור לבלוק ה-55 ולאפשר הקמת ממשלת 61. גם ליברמן, שבמו ידיו ובעמדותיו הקשוחות יוצר שוב ושוב משברים פוליטיים, צריך לעמוד מול דרישה ברורה שיפסיק לשגע את הציבור בישראל. ואם מתווה הנשיא לא עושה לכם טוב, פוליטיקאים יקרים שלנו, ואתם מבקשים לשפר את מצבכם בעוד סיבוב בחירות, אז תקימו ממשלת רוטציה לטווח קצר, שנה בראשות נתניהו ושנה בראשות כחול לבן. תנסו להסתדר לתקופה קצרה ומוגבלת, ואם לא תרצו להאריך את ההסכם ביניכם - תצאו לבחירות נוספות בעוד שנתיים. סיבוב בחירות שלישי כעת יהיה פשוט בלתי נסבל.

"מפלגות ישראל עלו לי עד כאן/ מפליגות עוד ועוד בערך עצמן/ ומפלגות את ציבור הבוחרים בדרכן", כתב מאיר אריאל ושרים 'הדג נחש'. אנחנו די קרובים למצב הזה, אז בואו לא נגיע אליו.

הוראות בטיחות

תנועת 'רבנים צבאיים במילואים' הוציאה לאור חוברת של הדרכה הלכתית לחיילים ומפקדים דתיים בתחום הצניעות. לא מדובר בהחמרות מרחיקות לכת שנוסחו בבתי המדרש של מאה שערים. הדברים שמתפרסמים בחוברת מתאימים בתוכנם וברוחם לפסקי הלכה שנכתבו בעבר בעבודה שנעשתה במסגרת הרבנות הצבאית הראשית. הרבנות הצבאית נמנעה לבסוף מלהפיץ את מסקנותיה, בין השאר מתוך חשש מפני התגובה שהם יעוררו. המילואימניקים של הרבנות הצבאית הם אזרחים, שחוששים פחות להתעמת עם המערכת.

חלק מהקביעות ההלכתיות בחוברת עוררו סערה תקשורתית וגררו תגובות חריפות של פוליטיקאים, למרות שברור לכל מי שיודע הלכה שמדובר בחובות הלכתיות אלמנטריות, ולא יעלה על הדעת שצה"ל יחייב חיילים שומרי תורה ומצוות לעבור עליהן. כך למשל, הקביעה כי ניווט, סיור או שמירה של חייל וחיילת לבדם במקום מבודד אסורה משום ייחוד היא הלכה פשוטה, שקשה להאמין שיש מי שיחלוק עליה. בעבר הבעיה הזאת הייתה נדירה. היום, כשחיילות משובצות בתפקידי שטח ולוחמה, היא הפכה להיות בעיה יומיומית.

למרבה הצער אך לא במפתיע, תנועת 'נאמני תורה ועבודה' מיהרה להוציא הודעת גינוי לחוברת וגיבוי למערכת הצבאית, בלי להתייחס למצוקתם של מאות ואלפי חיילים שומרי הלכה שנתקלים יום יום בבעיות הלכתיות קשות שהמערכת יוצרת ולא נותנת להן מענה.

וכאילו מן השמיים נפלה עלינו בתוך כמה שעות ידיעה על תת אלוף בחיל הים, לשעבר מפקד יחידת העילית שייטת 13, שנאלץ לפרוש מצה"ל בגלל תלונות על מעשים של ניצול מיני שביצע לפני שנים בחיילות שהיו כפופות לפיקודו. אחת לכמה שנים צה"ל נאלץ לוותר על שירותו של קצין בכיר ומוצלח במיוחד, לאחר שנחשף שהוא נכשל במעשים מהסוג הזה. מקרים של מפקדים פחות בכירים שמודחים על מעשים דומים מתפרסמים אחת לשנה או שנתיים. בצה"ל של לפני עשרות שנים, מעשים מהסוג הזה התקבלו בסלחנות ובקריצה. כיום התגובה להם היא חמורה, ומי שנתפסים בהם משלמים את מלוא המחיר ונזרקים הביתה. אבל את הלקח העיקרי שצה"ל עדיין לא מצליח להפיק הוא היה יכול ללמוד דווקא מאותה חוברת בנושאי צניעות, שבה מזהירים הרבנים הצבאיים במילואים מפני שירות בתנאי חיכוך קרובים ומסוכנים בין מפקדים לפקודותיהם. אין פתרון אחר ואין די בענישה מחמירה, כי יצר לב האדם מסמא את עיניו ודוחף אותו לקחת סיכונים בתקווה שלא ייתפס.

המחיר שצה"ל והחברה הישראלית משלמים על התקלות האלה הוא כפול, משולש ומרובע. חיילות צעירות נפגעות מיחסי ניצול. צה"ל מאבד כוח אדם איכותי של קצינים קרביים שנזרקים מהמערכת. אנשים טובים ומסורים שסיכנו את חייהם למעננו מאבדים את עולמם ואת הקריירה הצבאית שלהם – גם אם באשמתם. ונשותיהם ומשפחותיהם של אותם קצינים, שתמכו לאורך שנים במסירות אין קץ במשימה החשובה והתובענית של בעליהן, מוצאות את עצמן נפגעות, נבגדות ומושפלות. כמה חבל שבעיני שדולת הנשים דחיפה של חיילות לתפקידים בסביבה גברית חשובה יותר מאשר הגנה יעילה על אותן חיילות מפגיעה מינית, או הגנה על שלמות המשפחה של נשות הקצינים הבכירים בצה"ל. כתוצאה מהלחץ הפמיניסטי, קצין בכיר שיבקש כיום לא להעסיק בסביבתו הקרובה חיילות צעירות מחשש שמא יבוא לידי מכשול, יוקע כמדיר נשים והקידום שלו יעמוד בסכנה.

אז אולי במקום לצקצק ולהתחסד, מוטב שכל הדואגות והדואגים לכבודן ולרווחתן של חיילות צה"ל יחשבו פעם נוספת. אולי הם יגיעו למסקנה שיש לצה"ל מה ללמוד מחוכמת הזהירות מפני מכשול שלימדו אותנו חז"ל, חוכמה שמתורגמת להנחיות מעשיות בין השאר באותה חוברת מושמצת של רבנים צבאיים במילואים.

לתגובות: eshilo777@gmail.com