בשבוע שעבר פורסמו תמלילי החקירה של רוצחי הצעיר דביר שורק ז"ל. האם ניתן היה לזהות את כוונת התקיפה מראש? האם ניתן היה לשנות את התוצאות? אני סבור כי הדרכה נכונה מראש הייתה יכולה להפחית משמעותית מקרים מסוג זה.
בכתבה, שפורסמה באתר ynet תחת הכותרת "כך תוכנן רצח הנער דביר שורק ז"ל" פורסמו תמלילי החקירה של המרצחים כאשר מפרסום זה אנו למדים מס' נקודות חשובות.
עיקרי העובדות:
• המחבלים מגיעים ליעד מס' פעמים ומכירים היטב את זירת הרצח.
• לפני הפיגוע המחבלים ממתינים ברכב סמוך לנק' הרצח בין 20-25 ד' על מנת לאתר "טרף קל".
• המחבל יורד עם שוקר ביד שמאל.
• המחבל נע עד למרחק של 2 מטר מדביר ז"ל מבלי שדביר או אף תושב מבחין בכך (לדבריהם).
• המחבלים מחפשים דמות קלאסית של "מתנחל" פאות וכיפה.
• המחבלים ממשיכים בשגרת חייהם, המחבלים מועסקים כפועלים עם היתר עבודה לעבוד בישראל.
עובדות אלו, מעלות תהיות רבות לגבי ההכנה לחירום של התושבים המתגוררים ביהודה ושומרון. האם דביר ז"ל או עוד רבים מנפגעי הטרור היו יכולים לזהות את התקיפה מבעוד מועד? אם התושבים שהותקפו היו עוברים הדרכת התנהגות ביטחונית מונעת, התוצאות היו שונות ?! כנראה שלעולם לא נדע את התשובה, אך בטוחני כי באם נקנה כלים מעשיים לתושבים כיצד לזהות את היריב לפני התקיפה וכיצד לפעול במהלך התקיפה אזי רוב הסיכויים כי התוצאות בעתיד יראו שונות לחלוטין.
אם נתבונן בגופים האחראים על הכנת האזרחים לחירום ביתר החלקים במדינת ישראל נראה כי ההנחיות שהם מפיצים והיקף ההפצה מעלים את רמת המודעות לאין ערוך.
כאשר מתורגל תרחיש של רעידת אדמה כולנו מגיבים בצורה אוטומטית בחיפוש אחר שטח פתוח. בדומה לכך, בתרחיש נפילת טילים התגובה שתעלה היא חיפוש אחר מרחב מוגן בסביבה. מדוגמאות אלו ניתן ללמוד כי גופים כמו פיקוד העורף ומשרד החינוך משקיעים רבות בהטמעת ההנחיות למצבי החירום השונים אולם התרחישים שצינתי לא מספקים דיים בשטחי יהודה ושומרון. כאן ביישובים, קיימים עוד תרחישים שרמת סבירותם עולה, למשל כניסת מחבלים לשטח היישוב או תקיפה של מחבלים אל עבר תחנת הסעות.
באם כל אזרח ידע לפעול על פי ההנחיות בשעת חירום הוא יהיה מוכן, שולט ואקטיבי יותר בשעת הצורך. מס' דוגמאות להכנה נכונה של תושבים: אופן העזרות במוקד האזורי ובאילו מצבים, סימנים מחשידים באנשים וכיצד מגיבים במצבים אלו. פעולות פרו אקטיביות למצבים מורכבים (נהיגה במצבי לחץ ואיום, טיול באזורים מבודדים, טרמפים בשעות לא שגרתיות וכד').
בעבר העליתי בפני איש ביטחון את החשיבות להדרכת תושבים והוא ענה לי תשובה מקוממת: "אנחנו לא רוצים לפגוע בתחושת הביטחון של התושבים, אם נעלה את הנושאים האלה התושבים לא ירצו לגור כאן.."
תשובתו מזכירה לי את המשחק "מי מפחד מהדוב הגדול...". נכון, העיסוק בהנחיית התושבים לחירום אינו פשוט כלל אולם העיסוק בו ייעשה בדיוק את התוצאה ההפוכה, יגדיל את תחושת הביטחון וייקנה ביטחון אישי טוב יותר לכל תושב.
חשוב כי הגופים האמונים על ביטחון התושבים ביהודה ושומרון יבצעו חשיבה מחודשת בכל הנושאים הקשורים למוכנות התושבים בחירום.
(הכותב, מיכאל שרון, כיהן בעבר כקב"ט קדומים ומשמש כיום כמרצה במרכז לניהול וביטחון במכללה האקדמית וינגייט)