מבול הפרומואים המרגשים וסוחטי הדמעות שהציפו את הרשת לקראת שידור הסדרה '80 וארבע' גרמו אצלי בעיקר לרתיעה קלה. איזו עוד מניפולציה יעשו קברניטי המדיה כדי שנהיה מרותקים לעוד סיפור סוחט דמעות?
בפועל מדובר בפרויקט עולמי שרץ כבר זמן מה ברחבי העולם, שבו משלבים בין ילדים רכים בני ארבע ובין קשישים שמשתכנים בדיור מוגן. 'כאן' אף הגדילה לעשות והקדימה את פרק הבכורה של הסדרה ביומיים, כדי להשביע את צרכני וסקרני הרגש. הפתיח בפרק הראשון לא אכזב כשקולו הענוג של בן ארבע נשמע על רקע צילומי האוויר של 'בית בכפר' כשהוא נשאל מהו איש זקן. אבל לאחר דקה הצופה החשדן מתוודע לעולם אחר לחלוטין. אם הוא ציפה לילדים שגונבים את ההצגה ולקול צחוק פעמונים, הוא מקבל את המציאות האמיתית וההרבה יותר מעניינת של מהו זקן. כן, זקן. בלי התנצלויות וצחצוחי לשון.
הקשישים כובשים את המסך וחושפים בפנינו את פני הזקנה האמיתית שאנו מתכחשים לה מאחורי דלתות הדיור המוגן עד שנסתחרר לתוכה בעצמנו בבוא העת.
הצופה מתוודע לבדידות הגדולה, לדיכאון, למצב הגופני הירוד ולנפש הצעירה ששוכנת בגוף שכבר לא יכול. המטרה של התוכנית והפרויקט היא להיטיב הן עם הילדים והן עם הקשישים, אך ברור שבני השמונים-תשעים הם אלו שנתונים במצוקה. חוסר הנוחות לנוכח מצבו הירוד של הדור שגידל אותנו, מקבל מענה על ידי אחד מדיירי הבית שמדגיש שחלילה הצעירים אינם מפקירים את הוריהם בבתים נפרדים, זו פשוט האופנה היום. אך דברי הנחמה הדלים הללו נמוגים כלא היו לעומת התמונה הנשקפת מהחלונות הגדולים בחדרים הקטנים מדי.
'80 וארבע' ערוכה היטב, עם צילומי תקריב חדים ובהירים שלא מחמיצים את הניואנסים של הזעפת גבה או חיוך קורן. לפרק מתלווים כמה מומחים שנותנים את נקודת מבטם המקצועית והקלינית של הקשיש. הבולט שבהם הוא ד"ר יורם מערבי, מומחה לגריאטריה מהדסה שמסביר בבהירות את התהליכים שהקשישים עוברים. בנוסף לכך כמובן אנחנו מקבלים פרופילים של משתתפי הפרויקט. לדוגמה, פרץ אלוש, בן 88, שניהל חיים תוססים והיה תמיד במרכז העניינים, עד שמצא עצמו כמעט בן לילה זקן שמועד לנפילות, ישראל הופמן בן ה-90 שהתאלמן מאשתו לפני חצי שנה, ואידה גנץ בת ה-92 שכל משפחתה חיה בחו"ל והיא נותרה לבדה בארץ.
הקשישים עוברים סדרה של בדיקות גופניות ונפשיות בתקווה שבתוך שבועות ספורים יתחולל שינוי חיובי בתוצאותיהן. את השינויים אפשר כבר להרגיש ולראות על המסך אחרי שבוע של מפגשים עם הדור הצעיר. מה שאולי מציף את הלב והראש הוא המידע החשוב שאנו נחשפים אליו במהלך הפרק על החיים האמיתיים שמאחורי הקמטים.
בזמן המפגש בין הילדים לזקנים אי אפשר לחמוק מהאור בעיניים ומהקשר האמיץ שנרקם לנגד עיני הצופה. אין כאן מניפולציה רגשית, רק שני קצוות חיים שנפגשים באמצע בחדווה טהורה. כשפרץ אומר שהוא נולד מחדש רבע שעה אחרי שחזינו בו בבדידותו ובדיכאונו, אין משמח מזה. מה שאולי יותר חשוב ב-'80 וארבע' הוא שבסוף הצפייה אם יש לכם סבא או סבתא או הורים קשישים כמעט בטוח שתעצרו הכול ותקדישו להם יותר משיחה אחת סתמית.