מזה כמה עשורים שבמדינת ישראל הולכות ומתחזקות זכויות הפרט, לעיתים על חשבון האינטרסים של המדינה. חופש הביטוי, הזכות לשוויון, חופש העיסוק, הזכות לפרטיות - כולן דוגמאות לזכויות שהלכו והתחזקו במהלך השנים במשפט הישראלי.
דווקא בעידן האינטרנט קיבלה הזכות לפרטיות דגש ומעמד מיוחדים, ואף הוקדש לה סעיף נפרד בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מתוך הבנת החשיבות העצומה שיש לשמירה על האינטימיות והפרטיות של האדם מפני חשיפה שאינה רצויה. מי שחייו האישיים נחשפים לעיני זרים בניגוד לרצונו עשוי לחוות בושה, צער ולעיתים גם פגיעה ממשית בכבוד האדם שלו.
בית המשפט עצמו עמד לא פעם על המשמעות העצומה של הטלפון הנייד לעניין זה, כאשר חדירה אליו חושפת את כל עולמו של האדם. כך פסק השופט עמית לפני כשנתיים: "דומה כי לא תהא זו הפרזה לומר כי בטלפון הסלולרי טמון סיפור חייו של האדם בהאידנא... הפגיעה בסוד השיח, בפרטיות או בחסיונות ואינטרסים אחרים, אינה רק כלפי העד במשפט שהמחשב או הטלפון הנייד שלו נחשף לגילוי ולעיון. הפגיעה היא גם של צדדים שלישיים רבים אשר נוכחים שלא בטובתם".
על רקע זה הופך סיפור החרמתם של הטלפונים הסלולריים של בכירים בלשכתו של ראש הממשלה והעיון בהם על ידי המשטרה לקיצוני ומוזר. דווקא אנשי מערכת החוק והמשפט, אשר מטיפים לציבור על זכויות הפרט וחשיבותן במדינה דמוקרטית ועל החומרה שבחדירה לפרטיותו של אדם, הם הראשונים לפרוץ ברגל גסה למקדש הפרטיות של אדם, בטיעונים קלושים, כל עוד אותו אדם הוא מקורב לראש הממשלה.
אולם לא רק הפגיעה בפרטיות צריכה להדליק לכולנו נורה אדומה בסיפור הזה, אלא גם השתלשלות העניינים, השקרים והאטימות שהפגינה המערכת. בתחילה מיהרה המשטרה לטעון כי יועציו של ראש הממשלה נעצרו בשל חשד להטרדת עד מדינה, וכי עיון בטלפון הנייד שלהם ייעשה רק על ידי שופט. אלא שמהר מאוד התברר כי העד ה"מוטרד" כלל לא התלונן או הרגיש מוטרד. עוד זה מדבר, וכבר התגלה כי אין כלל הליך המאפשר חיפוש מידע באמצעות שופט, ועוד לפני שעיכלנו את השקר הזה, נחשף כי חוקרת במשטרה כבר חיטטה בעצמה בטלפונים המוחרמים וככל הנראה גם העבירה מידע מתוכם.
אין סכנה גדולה יותר לאזרח מאשר הסכנה שבניצול הכוח השלטוני ללא גבולות כנגדו. כל אחד מאיתנו חסר אונים לחלוטין כאשר הוא עומד מול רשויות המדינה, המשטרה והפרקליטות. ההגנה היחידה על האזרח היא קיומו של שלטון חוק יציב, הוגן ושקוף. אין סכנה גדולה יותר לשלטון החוק מאשר אובדן האמון של הציבור ביושרתה של המערכת.
שתי סכנות אלו מתממשות כעת לנגד עינינו – אנשי מערכת אכיפת החוק מרשים לעצמם להתיר כל רסן, לפגוע בזכויות האדם של אזרחים, לחדור לפרטיות ולשקר לציבור, והכול בשם המטרה המקודשת של הרשעת נתניהו. זה כבר לא עניין של ימין או שמאל, של הגנה על פוליטיקאי כזה או אחר. המאבק הפך להיות על טוהר המערכת, השבת אמון הציבור בשלטון החוק והשבת השליטה בחיינו לידינו, האזרחים.
סיפור המעצר והחרמת הטלפונים של יועצי נתניהו צריך להיות תמרור האזהרה האחרון בפני מי ששלטון החוק בישראל עדיין חשוב לו – חייבים להחזיר את המערכת לאיזון.
הכותב הוא מנהל המחקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה