שיעור ברישום

הטרקטורים הפלשתיניים שעלו לקרקע יום אחד סמוך ליישוב עדי עד, התגלו כחלק מפרויקט של איש עסקים פלשתיני

יוני רוטנברג , ג' בחשון תש"פ

"בקנייתך חלקת אדמה אתה לוקח חלק במאבק ההגנה על אדמות פלשתין". העבודות הפלשתיניות
"בקנייתך חלקת אדמה אתה לוקח חלק במאבק ההגנה על אדמות פלשתין". העבודות הפלשתיניות
צילום: ידידיה בוצר

צהלות הילדים שמקפצים במתקנים המתנפחים השתתקו בהדרגה. אימהות מודאגות נטלו אותם בזרועותיהן והתרחקו מהמקום. מהוואדי נצפה נחיל אדם מתקרב, יותר ממאה איש. הם יצאו מהכפרים תורמוס-עיא וסינג’יל הסמוכים.

הפנינג חול המועד סוכות בגבעה שמדרום ליישוב עדי עד הפך ברגע אחד לזירת קרב מתוחה. מארגני האירוע מיהרו להתקשר לגורמי הביטחון ולאנשים נוספים מהאזור בבקשה שיגיעו ויסייעו. הצבא נדרך בין שני המחנות, מנסה למנוע חיכוך. אך זה היה בלתי נמנע. ההמון הערבי המשולהב השליך אבנים וניסה להתקרב אל אנשי עדי עד. הג’יפים הצבאיים שעמדו בדרכם נרגמו, והסרטונים המשפילים התפרסמו בכל רשתות הטלוויזיה ועוררו הדים. חייל אחד נפצע בינוני מפגיעה של אבן, ורק בנס יצאו תושבי עדי עד בלי פגע. כך תם עוד סיבוב במלחמה על הקרקעות בגוש שילה.

"הכול התחיל בבוקר אחד, כשראינו כלים כבדים עולים על הגבעה הסמוכה מדרום ליישוב עמיחי", מספר גורם בוועד הפעולה של גוש יישובי שילה. "בהתחלה חשבנו שזה סתם פינוי פסולת או עבודות חקלאיות, ככה גם אמרו לנו ממינהל התיאום והקישור. אבל כשזה נמשך יום אחרי יום וראינו שפורצים שם דרכים וסוללים באספלט, הבנו שזה משהו מעבר לזה". הבדיקה הנוספת שביצעו חשפה את תושבי גוש שילה למציאות מאיימת הרבה יותר – יזם פלשתיני, לדבריהם בשיתוף הרשות הפלשתינית, בונה תשתיות ומכשיר מגרשים על מנת לשווק אותם לציבור הרחב שיבנה עליהם את בתיו. התכנון הוא ל-100 מגרשים, שהם למעשה יישוב חדש לכל דבר ועניין.

"מדובר בשטחים צמודים לקו כחול, קווי המתאר של היישוב", מסביר גדליה פלד, תושב עדי עד וחבר ועד הפעולה. "הם נמצאים אומנם בשטח B, אבל בפועל הם סמוכים מאוד אלינו. מאות מטרים בודדים מהיישוב שלנו טרקטורים מכשירים מגרשים לבנייה ובונים תשתיות ברמה גבוהה. כבישי אספלט נוחים ורחבים נסללים על פני קילומטרים. חשמל, מים ואפילו ביוב – שבדרך כלל לא מקובל בכפרים פלשתיניים – כבר מוכנים שם. הוא משווק את המגרשים האלה לבנייה. כשהם יאוכלסו הם יהוו גם סכנה ביטחונית מיידית על היישוב שלנו, וגם יחנקו אותנו מלהתפתח".

מאז ההתפרעות האלימה של תושבי הכפרים הסמוכים, נפסקו העבודות באתר, לפחות באופן זמני. מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "המרחב המדובר מצוי בשטח B , בו סמכויות התכנון והבנייה מצויות בידי הרשות הפלשתינית. צה"ל פועל להגנת היישובים הישראליים באיו"ש באמצעים ביטחוניים מגוונים גלויים וסמויים בהתאם להערכות המצב הביטחוניות".

בוועד הפעולה חוששים שבסופו של דבר העבודות יימשכו ויאיימו על ההתיישבות האזור. על רקע החלטת הממשלה הפלשתינית בסוף אוגוסט המבטלת את ההכרה בחלוקה לשטחי B ,A ו-C, התושבים טוענים כי יש צורך בהתעוררות של המערכת הצבאית והמדינית. "במינהל מתנערים מהסיפור כי הוא בשטח B וזה לא עניינם לכאורה, אבל מבחינת הפלשתינים כבר אין חלוקה כזאת. מדינת ישראל ממשיכה להחזיק בהסכמים שהצד השני נטש, ולפגוע באינטרסים של עצמה. יש כאן כוונת זדון לחנוק את ההתיישבות וליצור חיץ בין היישובים, והמדינה יושבת בחיבוק ידיים בגלל סיכומים ישנים ולא רלוונטיים", אומרים בוועד.

גיוס מחו"ל

הטרקטורים שצצו אל מול הגבעות בשילה העירו את התושבים שם למחאה נקודתית על עתידם, אבל גם פתחו צוהר לאיום אסטרטגי חמור בהרבה על ההתיישבות כולה. אם עד היום הכרנו את הטרור שהופנה נגד תושבי יו"ש, ואת ההשתלטות על שטחי C בתמיכה אירופית באמצעות בנייה לא חוקית ועיבוד אדמות חקלאיות, הרי שעתה אנחנו נחשפים לאיום אסטרטגי מסוג שונה, שמאחוריו עומד היזם חאלד סבעאווי.

סבעאווי, איש עסקים בן 36, הוא בן למשפחה שגורשה מהכפר סלמה במלחמת העצמאות, ולאחר נדודים בארץ ובמדינות ערביות שונות השתקע בקנדה. שם, בצפון אמריקה, עשה אביו של חאלד הון עתק בעסקי הנדל"ן, כשכל העת הוא לא שוכח את מקום הולדתו ומשקיע סכומים אדירים בפיתוח הערים הפלשתיניות ובנדל"ן. שמה של המשפחה הלך לפניה בשטחי הרשות הפלשתינית, וגם בחוגי השמאל תלו בו תקוות גדולות כמי שיפתח ויקדם את החברה הפלשתינית.

אחרי מות אביו ירש חאלד סבעאווי את הבעלות על עסקיו. עסק היזמות הראשי שלהם נקרא ‘טאבו’, והוא עומד מאחורי פרויקטים יוקרתיים ברמאללה ובמקומות אחרים. העסק נראה כלפי חוץ כמו חברת נדל"ן לכל דבר, ובדף הפייסבוק שלו הוא אף מצייר את עצמו כמי שדואג לפתור את משבר מחירי הדיור בערים הפלשתיניות ולשווק מגרשים במחירים מוזלים. דא עקא, שמאחורי התדמית המהוגנת והחגיגות סביב משקיע עתיר ממון שהוא בן לחברה הפלשתינית, מסתתרת תוכנית לאומית פלשתינית מסוכנת.

תחת הכותרת "מדוע לקנות קרקעות בפלשתין" מסביר אתר החברה את מטרות העל שלה: "בקנייתך חלקת אדמה ורישומה על שמך בטאבו", נכתב שם בערבית, "אתה לוקח חלק במאבק ההגנה על אדמות פלשתין מפני השוד הבלתי חוקי. על פי הבנק העולמי, רק שליש מאדמות העם הפלשתיני רשומות למעשה על שמו. לכן, כשאתה רושם על שמך קרקע בפלשתין, אתה מציל אותה מפני ההתנחלויות וההשתלטות ומחזיר אותה לבעלותם של הפלשתינים עצמם", לשון האתר.

הדרך המעשית ליישום המטרה הגדולה הזאת עוברת בשתי תחנות. החברה פועלת כדי לגייס פלשתינים שמתגוררים בחו"ל, ואולי חשים את ייסורי המצפון שסבעאווי ומשפחתו הרגישו, כדי שיקנו אדמות ביו"ש וירשמו אותן על שמם. הרישום המדובר אינו בטאבו הישראלי כמובן, וגם לא במינהל האזרחי, אלא במין טאבו שהקימה לעצמה הרשות הפלשתינית. סבעאווי, שמכיר את הנפשות הפועלות, יודע שבחו"ל נמצאים פלשתינים רבים שצברו לעצמם הון, ומצא את הדרך להשתמש בהם לטובת המאבק הפלשתיני גם כשהם רחוקים.

מרכזים מאמץ

התחנה השנייה היא פרויקט הרישום המסיבי שסבעאווי מקדם. סבעאווי מכשיר מגרשים בכמות סיטונאית בשטחי B, וממהר לשווק אותם ובעיקר לרשום אותם על שם הקונים מחו"ל ומיו"ש. על פי היעד שהציב לעצמו, עליו לרשום את 70 האחוזים הלא רשומים של אדמות העם הפלשתיני על שם אנשים פרטיים. סבעאווי לא מפרט את החשיבות שברישום הזה ומדוע הוא כה נחוץ, אבל אפשר בהחלט לנחש מה עומד מאחורי זה.

כמו כולנו, גם סבעאווי ראה את פסיקת בית המשפט העליון והביצוע שלה בעמונה ובנתיב האבות, כאשר היה מדובר ברצועות קטנות של אדמות פרטיות. גם שם היה מדובר ברישום מפוקפק – רישום של השלטון הירדני שחוקיותו מוטלת בספק – ואף על פי כן בית המשפט קיבל אותו והורה להרוס את היישובים. בעזרת מהלך כזה, של רישום אדמות כפרטיות באופן מסיבי, סבעאווי מנציח את מעמדן של האדמות האלה, ולמעשה גורם למצב שבו ישראל מודיעה שגם היא מבטלת את החלוקה לאזורים כפי שעשתה הרשות, או לחילופין לחלוקה אחרת של השטח בהסכם עתידי.

השאיפות של סבעאווי לא נגמרות בשטחי B בלבד. המסרים שהוא משתף בדף הפייסבוק הרשמי של 'טאבו', כמו תמונות געגועים למולדת אביו, הכפר סלמה שהפך היום לשכונה כפר שלם, או קריקטורה שבה רואים את הטרקטורים של החברה דורסים את גדר ההפרדה, מעידים על כך בבירור. "לרשות ולסבעאווי יש שאיפה לרשום את כל האדמות שאינן בבעלות פרטית ביו"ש, כולל שטחי C", אומר ישי חמו, רכז יו"ש של 'רגבים'. "הם רושמים במין טאבו שהקימו אדמות מדינה מכל הסוגים, מתוך תקווה שיהיה לו בבוא העת תוקף חוקי. ההבנה שלהם היא שאדמות שרשומות באופן פרטי הן הרבה פחות נזילות מאלו שלא רשומות, ולכן הם מרכזים את המאמץ שלהם בכך". חמו טוען כי הוא יודע בוודאות שהמינהל האזרחי מודע לבעיה, אך לא ברור באילו דרכים הוא פועל כנגד זה.

כלפי חוץ, כל הפעילות של סבעאווי מתנהלת כחברה פרטית אשר מקדמת את השאיפה הלאומית הפלשתינית. עם זאת, פעילות של רישום מסיבי בטאבו של הרשות הפלשתינית כמעט בהכרח טומנת בחובה שיתוף פעולה ותמיכה של הרשות. היחסים של הרשות ומשפחת סבעאווי אומנם ידעו עליות ומורדות במהלך השנים. בינואר 2014 דיווחה עמירה הס ב’הארץ’ כי הרשות הקפיאה את פעילות ‘טאבו’ בעקבות ביקורת שהעביר סבעאווי על אבו מאזן. איננו יודעים היום לומר בוודאות מה מידת שיתוף הפעולה בין הגורמים הללו.

מדינת ישראל מצידה מעלימה עין מהמתרחש, ושוב טועה לחשוב שבלא משא ומתן הכול קופא, בזמן שהפלשתינים פועלים במרץ לקראת הקמת מדינה. לפני עשור היא אומנם הקשתה מעט על סבעאווי, כאשר מנעה ממנו כניסה לארץ ולא נתנה לו אשרת עבודה, אך ככל הנראה היה מדובר בבעיה ביורוקרטית ולא בצעד אסטרטגי. כיום סבעאווי נכנס ויוצא מישראל, ואיש לא חושב להתעניין בעסקיו. בוועד הפעולה של יישובי גוש שילה מקווים להעיר כעת את המערכת, ולפקוח את עיני המנהיגים לאיום האסטרטגי שנמצא מעבר לפינה.