ההפגנה בכיכר גורן השבוע
ההפגנה בכיכר גורן השבועצילום: פלאש 90

יום שלישי, שש וחצי בערב באוטובוס בין תל אביב לפתח תקווה. "מישהו יודע איך מגיעים לכיכר גורן?" צועק אחד הנוסעים, בשנות השישים לחייו, משתדל שכולם יידעו מה יעד נסיעתו.

"אתה נוסע להפגין? תרד איתי", אומר נוסע נוסף, "פעם ראשונה שאני יוצא להפגין בחיים. אין להם גבולות. הערב ההפגנה היא חובה". "הגיע הזמן שיספרו אותנו, הם לא רואים ממטר", אומרת נוסעת נוספת. "כבר נמאס", הם אומרים זה לזה בקולי קולות ופותחים את המחאה כשעה לפני תחילת האירוע הרשמי.

גם באוטובוס המאורגן מירושלים לפתח תקווה נאלצים המארגנים לעסוק בהנמכת הלהבות לפני שמישהו ייקח את להט ההפגנה צעד אחד קדימה. "תיזהרו לא ליפול להתגרויות של השמאל", מדריכה בדרך מהבירה אחת ממארגני האירוע, "התקשורת צמאה לזה, לא ניתן להם את מה שהם מחפשים".

ההפגנה השבוע בשכונת כפר גנים בפתח תקווה, סמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הייתה העצרת הגדולה ביותר שהגיעה לכיכר גורן מאז החלו הפגנות השמאל במוצאי שבת בהנהגת אלדד יניב ומני נפתלי. לא רק במספר המשתתפים, שהגיע לכמה אלפים, אלא גם בלהט שאחז בקהל. מעומק הלב קראו המוחים מילה במילה אחרי המנחה, הסופרת גלית דיסטל אטבריאן, את המילים "נתניהו, לא תצעד לבד! לא תצעד לבד!".

שיחות שניהלנו עם המפגינים הרבים שבאו מלמדות הרבה על התחושות האותנטיות של הציבור, מחוץ לבועת התקשורת והרשתות החברתיות. מבחינת רבים מהמפגינים גורלם קשור בגורל נתניהו והליכוד, ופגיעה בראש הממשלה נחשבת בעיניהם לעלבון אישי של ממש. "אתם לא תצליחו לשדר", אמרה אישה מבוגרת שהתייצבה סמוך לעמדת התקשורת. "על גופתי אתם לא תשדרו היום כלום", היא הטיחה בצלמים ובכתבים שהשתדלו לא להגיב, "אתם לא תעשו פה פייק ניוז ואז תצפו לעבוד כאילו כלום. ולא אכפת לי שתצלמו מה שאני אומרת. אם נתניהו שלנו סובל מכם כל ערב אז פעם אחת גם אני אסבול בשבילו, אני אשא את זה על עצמי. תתביישו לכם". דקות ארוכות היא תעמוד שם. כשהם ילכו היא תמחא כפיים ותוסיף עוד כמה קריאות גנאי.

ואחרי הביקורת על היעדר אנשי הציונות הדתית במחאה הפעם אפשר היה לראות כמה מניינים סרוגים שהתפללו ערבית במהלך העצרת. נציגים מההתיישבות הגיעו גם כן, ואף ראש בית המדרש בעלי הרב יגאל לוינשטיין. גם דוכן הנאומים נצבע בצבעים שונים, מלבד דיסטל-אטבריאן ומאי גולן, סמוך לבמה התכונן ראש מוסדות בני דוד וחתן פרס ישראל הרב אלי סדן לעלות עם הנאום שהכין. בדרכו מהמכונית לשטח ההפגנה נשאל על ידי כמה צעירים סרוגים: "אבל הרב, הם לא היו איתנו כשנעצרו ילדים בהתנתקות ולא במחאה מול דומא. למה אתה הולך להפגין איתם על חקירות של נתניהו?". "אני לא עושה את השיקול הזה", ענה הרב סדן, "אני פה כי זה נכון לעם ישראל וחשוב לקחת חלק במה שקורה פה".

מ'העבודה' ועד 'נחלה'

לא רק האגף הרבני הצטרף השבוע להפגנת התמיכה. חבר הכנסת הדרוזי שכיב שנאן, איש מפלגת העבודה, הפתיע את המוחים ועלה על הבמה הליכודית. שנאן זעם על מערכת המשפט לאחר שבשבוע שעבר הוטלו שש עשרה שנות מאסר בלבד על אחד הסייענים שהיה קשור לביצוע הפיגוע בהר הבית לפני כשנתיים. בפיגוע נרצחו בנו של שנאן, השוטר כאמיל שנאן ז"ל, יחד עם חברו השוטר האיל סיתאווי ז"ל. שנאן תקף את בית המשפט ואת הפרקליטות במילים חריפות, ולקול צהלות הקהל אמר: "אני מאחל לראש ממשלתנו שהעננה הזאת תחלוף מעליו מהר ונראה אותו זכאי בעזרת השם".

בשולי העצרת, אשת ההתיישבות וחברת תנועת 'נחלה' דניאלה וייס קיבלה את פניהן של חברותיה מקדומים בחיבוקים ובנשיקות. "טוב שבאתם", היא אומרת להן, "חשוב שאנחנו כאן". בשיחה עם 'בשבע' מספרת וייס: "הייתי בעצרת הקודמת, ובימים האחרונים עבדתי כדי שיגיעו לפה עוד אנשים מההתיישבות. יש פה נציגות מחברון, מגוש עציון, מבנימין ומהשומרון. חשוב שנהיה כאן יחד. אחרי ששיתפנו פעולה בעצרת שתנועת 'נחלה' ארגנה לפני הבחירות ב-2015, היום אנשי הליכוד לוקחים את ההובלה ואנחנו מצטרפים. העניין פה הוא לא דבר אישי של נתניהו מול מערכת המשפט. בספר דברים כתוב 'צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ'. הדגל שלי הוא ההתיישבות, ובהחלט זה קשור לאירוע הזה. הציווי שיש עלינו מתחיל ברדיפת צדק, ממשיך בכוח החיים ונגמר בירושת הארץ.

"בשנים האחרונות יש התמודדות קשה בין ימין לשמאל, נתניהו הוא מנהיג שהוא סמל בולט של הימין ולא רק בארץ אלא הוא סמל גבוה ובינלאומי. מבחינת המתנחלים זה נכון שאולי אנחנו אומרים שהוא לא עושה די למען היישובים, אבל בשמאל טוענים כל הזמן שהוא מחזק את ההתיישבות יותר מדי. אני רואה כאן מאמץ להדוף את ניסיונות השמאל להפיל את שלטון הימין בדרכים כאלה ואחרות. אחד מעמודי התווך של שלטון הימין היום זה נתניהו".

וייס גם מתייחסת לגופו של עניין, וטוענת כי מערכות החוק רודפות באופן שיטתי אחר נתניהו במטרה להפיל את שלטון הימין. "אנחנו רואים כאן מאבק על הצדק, אבל זה מאבק שהוא גם על ארץ ישראל. העוצמה של החבירה של כוחות הפרקליטות, המשטרה והמשפט להפלת הימין היא עוצמה של רשעות שאין לה תקדים. ראיתי דו"חות של משפטנים מרחבי העולם שאומרים שאין אח ורע להעמדות לדין של פוליטיקאי בגין קשרים עם גופי תקשורת. בין פוליטיקאים ותקשורת תמיד היה ויש קשר ותמיד יהיה קשר וככה זה עובד. אני רואה בצורה מסוכנת את ההתנהלות המשפטית הזאת, זה הגיע לשיאים של רוע ורדיפה וזה ילך ויהיה יותר גרוע".

חציית קו שחור

מה שללא ספק תדלק את המחאה היה פרסום הידיעה על פתיחה בחקירה משטרתית נגד שני יועצי ראש הממשלה הקרובים, יונתן אוריך ועופר גולן. השניים נחשדים בהטרדת עד מדינה, לאחר שבחודש אוגוסט האחרון מכונית עם רמקולים נעמדה ברחוב שבו גר שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, והשמיעה במשך כמה דקות קריינית הטוענת כי השמאל משתמש בפילבר להפלת נתניהו. הרקע לדברים הוא שפילבר, כזכור, משמש היום עד מדינה בחקירת תיק 4000 על הקשרים שבין ראש הממשלה נתניהו לאיש העסקים שאול אלוביץ'.

במהלך החקירה נלקחו גם הטלפונים הניידים של השניים, צעד שעורר זעם ציבורי מימין ואף משמאל. אפילו עורך הדין אלדד יניב, ממקורבי אהוד ברק ויריב מושבע של נתניהו, כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "החרמה וחיטוט בסלולרי של נחקרים בפרשיות גבוליות הן צעד קיצוני וחמור. זו השתלטות על המחשב האישי שלהם, כל ההתכתבויות והשיחות שלהם". עוד הוסיף יניב: "אם 'ההטרדה' של פילבר זו ההפגנה המצחיקה הזו – המשטרה חצתה פה קו שחור".

יצוין כי שלמה פילבר עצמו כלל לא היה בבית בזמן הצבת הרכב, ומעולם לא הוגשה תלונה למשטרה נגד אוריך וגולן בגין המעשה שהיה חלק מתעמולת הבחירות של הליכוד. במהלך עדותו סיפר עד המדינה כבדרך אגב על המקרה, מה שהספיק למשטרה כדי לפתוח בחקירה ולנקוט הליך שעל פי חלק מהמשפטנים נחשב קיצוני ומיותר.

בניסיון להדוף את גל הביקורת שהתעורר, הוציאו במשטרה ובפרקליטות הודעה משותפת ודי חריגה, ובה כתבו כי תפיסת הטלפונים של שני החשודים היא "דבר מתבקש בשל צורכי חקירה מובהקים". עוד נכתב בהמשך ההודעה כי "בשל הרגישות המובנת הוחלט כבר מן השלב הראשון כי יתבקש צו מבית משפט שיאפשר אך ורק חיפוש מצומצם שנועד לאתר מידע הקשור לאירוע מושא החקירה בלבד".

אך במכתב ששלח אוריך ליועץ המשפטי לממשלה באמצעות עורכי דינו מצטיירת תמונה שונה. במכתב מתואר כיצד הטלפון לא רק נלקח, אלא לנגד עיניו הוא ראה כיצד קצינת המשטרה שנטלה אותו החלה לעבור על התכתבויותיו, כולל כאלה שלא קשורות לעניין ההפגנה מול ביתו של פילבר. במכתב צוין כי "הקצינה לא הבהירה לו שמותר לו לסרב לתת לה את הסיסמה לטלפון, אלא נתנו לו תחושה שהוא חייב לעשות כן".

בהמשך מתאר המכתב כיצד ראה את הקצינה כשהיא מתעדת תכנים מתוך המכשיר ומדווחת עליהם בקבוצת טלגרם בטלפון שלה בשם "השלמות לתיק 4000". בסביבת אוריך מציינים בשיחה עם 'בשבע' כי כאשר נלקחו המכשירים מאוריך וגולן לא הוצג בפניהם צו המתיר למשטרה לעשות זאת.

עורך הדין יוסי פוקס רואה בחומרה את התגלית שפורסמה במכתב. לדבריו: "כאשר אותה קצינה חוקרת העבירה את חומרי החקירה בקבוצת טלגרם עם החוקרים הנוספים, על פי התצהיר שהגיש אוריך, אנחנו מבינים שהם בעצם עוברים כל יום על החוק. יש להם קבוצת טלגרם, שזו תוכנה לא מוצפנת ולא חשאית, שלא ידוע מי עומד מאחוריה. זה ערוץ לא בטוח ולא חשאי וזו ממש עבירה על החוק שהם עוברים עליה כל הזמן.

"בתיק 4000 זו סוגיה של קשרי ראש הממשלה עם התקשורת בלבד, אבל יכול להיות שיש להם גם קבוצה כזאת של השלמות לתיק 3000, שיש בו בדיקה של הצוללות וענייני ביטחון מידע מאוד מסווגים. אם זה אכן כך, והם מעבירים מידע גם שם, זה לא רק עבירה פלילית אלא ממש סיכון ביטחון המדינה".

מארגני ההפגנה אומנם מילאו רק מחצית מהשטח שכוחות הביטחון תחמו בכיכר גורן, אך בסופו של דבר יצאו מרוצים. רונית לוי, המכונה "הביביסטית", מי שעמדה גם על הבמה וכן לקחה חלק בהכנות שקדמו להפגנה, אומרת ל'בשבע': "בסופו של דבר ראינו פה המון אנשים שבאו והביעו תמיכה. ראיתי בקהל חרדים, חילונים, דתיים. לאנשים באמת נמאס וההפגנה הזאת היא רק ההתחלה. זה היה רגע השיא שלנו ואני בטוחה שזה עוד יגדל".

ובצד ההפגנה עמדו תושבי שכונת כפר גנים, דתיים וחילונים כאחד, שניסו לומר למפגינים מהימין מה שאמרו כבר שנתיים למארגני מפגני השמאל - אם אפשר רק הפוגה קלה, ואולי בפעם הבאה להפגין במרכז תל אביב ובמרכז ירושלים ולאפשר להם לחיות חיי שגרה רגילים.