"הגיעו עם תגבור מיוחד". נשות הכותל מנסות להיכנס לרחבה, השבוע
"הגיעו עם תגבור מיוחד". נשות הכותל מנסות להיכנס לרחבה, השבועללא קרדיט צילום

שלוש וחצי לפנות בוקר. הזריחה עדיין רחוקה, אבל ביום רביעי האחרון, ראש חודש מרחשוון, כמו בכל ראש חודש בשנתיים וחצי האחרונות, עלו בנות אולפנות ותלמידי ישיבות מכל רחבי הארץ על הסעות בדרכם לתפילת ראש חודש בכותל המערבי, שהחלה בשש וחצי.

השעות הללו אולי אינן זמני הפעילות האופייניים לבני נוער מנומנמים, אבל מתברר שהמאבק על קדושת הכותל סוחף אחריו יותר ויותר נערים ונערות במגזר הדתי. תפילות ראש חודש בכותל הפכו לטרנד האידיאולוגי הבא, בדומה אולי למה שמתרחש באירועי סיבוב השערים ההמוניים שמתקיימים מדי ערב ראש חודש.

מתווה הכותל הספיק לשקוע ולעלות שוב לסדר היום כבר לא מעט פעמים, אבל כעת, לקראת כינון ממשלה חדשה שייתכן שהקונסטלציה שלה תיטה לכיוון השמאל החילוני, מפעילים הארגונים הרפורמיים שוב את מנופי הלחץ על מנת לזכות בהכרה שהם דורשים בתפילותיהם ברחבת הכותל, ועושים כל מאמץ כדי להכניס את מתווה הכותל אל קווי היסוד של כל ממשלה עתידית. אולי לא במקרה התבטא השבוע בני גנץ באופן שמבהיר כי מבחינתו הכותל שייך לכולם, כולל כל הזרמים ביהדות.

המטה המשותף לשמירה על קדושת הכותל ארגן כאמור השבוע תפילת ראש חודש המונית נוספת ברחבת הכותל, שגובתה בקריאת רבה הראשי של ירושלים, הרב שלמה עמאר. הרב קרא לנשים ובנות להגיע בהמוניהן לתפילה "כדי למנוע חילול הקודש", אל מול תפילתן של נשות הכותל, "שבאות בכל ראש חודש לקנטר ולחלל קדושת המקום", לשון הרב עמאר במכתבו. ואכן, נשות הכותל הגיעו הפעם עם תגבור מיוחד: בבוקר יום רביעי ניסו כמה עשרות מנשות הכותל, יחד עם מנהיגי ארגונים רפורמיים וקונסרבטיביים, להיכנס עם ספרי תורה לרחבת הכותל, בניגוד לתקנות. סדרני הכותל מנעו מהן את הכניסה עם הספרים. במטה המשותף אמרו בתגובה לפרובוקציה: "כמו בכל ראש חודש, גם החודש הגיעו חבורת פורעי החוק במטרה להפר את התקנות והנהלים ולפגוע במתפללים ובמתפללות במקום. ה'תגבור' שהביאו היום קבוצת הנשים הקיצונית והשולית רק מעיד, פעם נוספת, על מגמותיהן האמיתיות - שינוי הצביון היהודי של המדינה".

עימותים בכניסה לרחבת הכותל"נשות הכותל"

עמדו נערות מול הכותל

תפילת ראש חודש של נשות הכותל ברחבה היא טקס בן כמעט שלושים שנה, שמטרתו צבירת נקודות תקשורתית ופוליטית באמצעות פרובוקציות של התעטפות בטלית ותפילין, קריאה בתורה ועוד, כאשר היעד הוא השגת הכרה ממלכתית של מדינת ישראל בזרם הרפורמי ובדרישותיו. כך למשל חלחלה דרישתן לתפילה בכותל באמצעות הקמת הרחבה הדרומית, אולם הן המשיכו להתעקש על תפילה ברחבה המרכזית.

לפני כשלוש שנים התאגדו כמה גופים במטרה לעצור את הטקסים הפרובוקטיביים של נשות הכותל, ולשמור על קדושת המקום. תנועת 'נוער ליב"ה' החלה בגיוס בנות מכל רחבי הארץ, על מנת לקיים תפילה ברחבה בזמן תפילתן של נשות הכותל, וליצור מסה אנושית שתאפיל על אלו האחרונות. אמונה דנה, תושבת עכו ומהמשתתפות הראשונות של התפילות הללו, כיום סטודנטית במכללת נוה שאנן, מספרת כי בתחילת הדרך הגיעו 400-300 בנות בכל פעם. "עם הזמן הצטרפו עוד ועוד בנות, היום כבר יש כאלה שמגיעות מעצמן, בלי שנגייס אותן. בראש חודש אלול, למשל, לא יכולנו לארגן הסעות ובנות הגיעו בכוחות עצמן. זה פשוט מאוד חשוב להן". כיום, אומרת דנה, מדובר על כאלף בנות בתפילה ממוצעת. הבנות מגיעות מכל רחבי הארץ, ממגוון מוסדות, ערים ויישובים: בת ים, דימונה, אבן שמואל, באר שבע, חלוצה, אולפנת בהר"ן ועוד. במקביל מגיע מספר דומה של בני ישיבות שמתפללים ברחבת הגברים, כך שהבנות יכולות להצטרף לתפילה החגיגית של הגברים.

"הם פשוט מרגישים שזה חשוב", מסבירה דנה את המוטיבציה לצאת בשעות הקטנות של הלילה בדרך לתפילה בכותל, "לנוער לא היה עד עכשיו דגל. פתאום הם גילו שיש לנו ביצות רוחניות לייבש". התוצאות, היא מעידה, ניכרות בשטח. הביצה מתחילה אט אט להתייבש: "בהתחלה נשות הכותל עשו המון רעש, זה מי שהיה ברחבה. עכשיו יש להן הרבה פחות כוח. יש המון בנות שנמצאות שם ומתפללות. לדעתי הן גם פחות מבחינה מספרית, זה עומד על 50-20 נשים, תלוי באיזה חודש. פחות מאפשרים להן להיכנס עם מדונות (מיקרופון אישי, ח"ר), ומצד שני לתפילה שלנו יש אמצעי הגברה. אז שומעים אותן פחות".

דנה מספרת גם כי בתחילה הן היו מלוות בתלמידות תיכונים, שלאחר שיחה עם בנות ליב"ה התברר כי כלל לא ידעו לאן הן מגיעות. "דיברנו עם הבנות האלה, וכשהבינו במה מדובר הן הפסיקו להגיע", מה שהקטין את הקבוצה הרעשנית. המתפללות הקבועות בכותל, החרדיות ברובן, בירכו את הצעירות הדתיות על נוכחותן הגוברת בתפילות ועל שינוי המאזן ברחבת הנשים, כך שחלף עימותים מתוקשרים אלימים מתקיימת תפילה חגיגית ברוב עם. "כבר בחודשים הראשונים הן מאוד התרגשו שמישהו מגיע ומרים את הדגל הזה".

דנה מתארת בלהט את תחושת השליחות של מאות הבנות שנוהרות לכותל כדי לשמור על קדושתו. ואולי עליית הדורות מאז ימי "עמדה נערה מול הכותל" שאמרה כי השתיקה חזקה עוד יותר, מצריכה היום לעדכן את הנוסח ל"עמדו נערות מול הכותל" שקובעות כי התפילה חזקה עוד יותר.

הכניסה חופשית

בני משפחת לילינטל הצעירה לא דמיינו שכך תסתיים סעודת השבת שלהם. שיירה של כלי רכב וטרנזיטים עמוסים בפלשתינים, אנרכיסטים ופעילי שמאל קיצוני מהארץ ומחו"ל העלתה אבק בצוהרי השבת שעברה בדרכה אל החווה של צוריאל לילינטל בצפון בקעת הירדן, סמוך למושב מחולה. כ-80-70 פלשתינים ואנרכיסטים, חמושים בדגלי אש"ף, צבאו על שטח חוות המרעה שהקים לילינטל, שבה הוא מתגורר עם רעייתו ושני ילדיו הקטנים. לילינטל פגש את הפרובוקטורים הללו לא בפעם הראשונה, אבל כל עוד הם חלפו בשטחים המרוחקים של החווה ולא היה מדובר באירוע המוני הוא ביקש להימנע מעימותים מולם. הפעם, כך מעידים התיעודים המצולמים של האירוע, לא הייתה דרך להימלט. לילינטל נאלץ להגן על עצמו ועל משפחתו בידיו החשופות בלבד.

בקריאות "מתנחלים, לכו לתל אביב, עופו מכאן" התגודדו עשרות ערבים סביב לילינטל וגיסו, שבמקרה שהה במקום. את האישה והילדים הם נעלו בבית, וממש מחוץ לדלת ניהלו לבדם קרב הגנה על חייהם מול קבוצת הפורעים שהדפו ותקפו אותם מילולית ופיזית. במעגל החיצוני תיעדו עשרות מצלמות של אנרכיסטים את האירוע, ובמקביל נתלה דגל פלשתיני על מגדל התצפית של המשפחה. השניים הזעיקו עזרה מהיישובים מחולה וגבעת סלעית הסמוכים, וזמן מה לאחריהם הגיע למקום גם כוח צבאי. הלה עיכב לחקירה כעשרים מתפרעים ועצר שניים.

לילינטל עצמו, יוצא יחידה מובחרת שעוסק ברעיית צאן, מסרב להתראיין בתקשורת. אולם מנכ"ל מועצת יש"ע, יגאל דילמוני, שהגיע למקום השבוע כדי לשמוע על שהתרחש ולהפיק לקחים, קובע כי "מדובר באירוע יוצא דופן בחומרתו". פרובוקציות של אנרכיסטים ביהודה ושומרון אינן בגדר חידוש, מודה דילמוני, אך במקרה הזה נחצו כל הקווים והמשפחה עמדה בפני סכנה ממשית. "נכנסו לבן אדם לתוך הבית", הוא מדגיש. חומרת האירוע הניעה את מועצת יש"ע להיכנס לעובי הקורה ולהתחיל בפעילות למיגור התופעה.

האנרכיסטים שיזמו את הפרובוקציה המדוברת הספיקו לנפק שורה של אירועים דומים ביהודה ושומרון: הם הגיעו למאחז מלאכי השלום ליד כוכב השחר, חסמו את כביש אלון, חוללו הפרות סדר ביישוב בת עין והגיעו לחוות בודדים נוספת בבקעה. הארגון שאליו הם משתייכים הוא AFPS – ארגון צרפתי קיצוני תומך תנועת החרם BDS. נשיא הארגון וסגניתו, יחד עם פעילים נוספים, שוהים מזה זמן בישראל, על אף שהארגון מצוי ברשימה השחורה של איסור כניסה לישראל שהוציא המשרד לעניינים אסטרטגיים. האנרכיסטים נכנסו לישראל עם אשרת תייר, אולם פעילותם הפוליטית בשבועות שחלפו מאז הגיעו לישראל מהווה הפרה של תנאי האשרה. הארגון ממומן על ידי גופים ממשלתיים בצרפת במאות אלפי יורו, ופעיליו מקדמים חרם צרפתי על ישראל ומתן לגיטימציה לטרור נגד ישראל. "הזוי שהם מסתובבים כאן בכלל", דילמוני תוקף, "הם פועלים בתוך כפרים וערים פלשתיניים יחד עם הרשות כדי לעורר פרובוקציות אלימות ומסוכנות שמתסיסות את השטח. האירוע האחרון היה בקלות יכול להיגמר אחרת, אם חלילה הערבי היה פוגע בבעל החווה, או אבן שהייתה פוצעת ילד".

במועצת יש"ע, יחד עם ראש מועצת בקעת הירדן דוד אלחיאני, יוצאים בסדרת דרישות לצה"ל ולממשלה על מנת למנוע הישנות פרובוקציות מסוג זה. ראשית, הם דורשים מעקב מודיעיני מדוקדק אחרי קבוצות האנרכיסטים, שלא מסתירים את מיקומם ואת הפרובוקציות המתוכננות הבאות. "על כוחות המודיעין והביטחון לפעול כדי לאתר את מוקדי הפעילות ולהיערך בשטח כדי למנוע אותם מראש. ניתן לחסום את המיניבוסים שלהם ביציאות מהכפרים, אפשר לעצור פעילים, למנוע אישורי עבודה ומעבר מהערבים שאיתם ולתגבר נוכחות במקומות שהם מתכוונים להגיע אליהם". הדרישה השנייה היא טיפול שורש: גירושם של האנרכיסטים האירופים מהארץ. "יש לזה תקדימים", טוען דילמוני, "מדובר בארגון תומך BDS. אפשר להעיף אותם מהארץ וגם למנוע כניסה שלהם מראש".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה לשאלת 'בשבע', מדוע מתאפשרת כניסת פעילי הארגון לישראל: "בחינת כניסה של זר לישראל על רקע פעילות BDS נעשית על בסיס חוות דעת של המשרד לנושאים אסטרטגיים, שהוא הגוף המתמצא בנושא. אם אין כל המלצה בנושא, אין לבקרי הגבול דרך לדעת על פעילות של אדם זה או אחר, אלא אם נערך תשאול בגבול והנושא עלה".

לתגובות: [email protected]