איך נעלמה הדמוקרטיה ממגילת העצמאות

בניגוד למה שחושבים רבים המונח 'מדינה דמוקרטית' לא מופיע במגילת העצמאות. דב אלבוים חקר למה הוסרה המילה שהופיעה בטיוטות המגילה.

שמעון כהן - ערוץ 7 , ו' בחשון תש"פ

מגילת העצמאות
מגילת העצמאות
צילום: אוסף התצלומים הלאומי, לע''מ

נדמה שניתן לתמצת את עיקר השסעים המלווים את אזרחי ישראל במערכות הבחירות האחרונות ובכלל בשנים האחרונות במתח שבין היותה של מדינת ישראל יהודית לבין היותה דמוקרטית. אלה נותנים את הבכורה ליהודית ואלה לדמוקרטית ומכאן מקורן של אינסוף מחלוקות.

בספר 'מגילת העצמאות עם תלמוד ישראלי' מכנס הסופר, העיתונאי והפובליציסט דב אלבוים שורה ארוכה של מאמרים המנתחים כל משפט ועמדה הכלולים במגילת העצמאות. באחד המאמרים עליהם הוא עצמו חתום הוא דן בסוגיית היעדרה של המונח 'דמוקרטיה' מהמגילה, ולא מדובר טעות שכן בטיוטות שקדמו לניסוח המגילה נכללו ביטויי דמוקרטיה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עמו על המתח בין שני המושגים ועל המגילה ומה שאין בה.

את דבריו פותח אלבוים ברקע על ספרו עב הכרס: "זו פעם ראשונה שלוקחים את הטקסט הקנוני של מדינת ישראל שעליו חתמו כל נציגי הישוב היהודי, ואנחנו מתייחסים אליו כמו טקסט קודש, מילה אחר מילה, פסקה אחר פסקה, בודקים צירופי לשון ייחודיים אחורה במקורות היהודיים וכו'. בסופו של דבר זו יצירה", אומר אלבוים על הספר, "כי הזמנו מאמרים מטובי הכותבים החוקרים החושבים והאמנים בארץ וביקשנו להתייחס לסוגיה מסוימת שעולה מהמגילה והרלוונטיות שלה לימינו אלה. אנחנו בוחנים את החזון של מדינת ישראל לאור הערכים שהתוו האבות המייסדים במגילה".

על חשיבותה של המגילה והאפשרות להתנצח עם הערכים שבה עשרות שנים אחרי כתיבתה, הוא אומר: "זה הטקסט המייסד של מדינת ישראל. זהו הטקסט שבקריאתו הישוב הפך למדינה. מבחינתי זה רגע התגלות לא פחות ממעמד הר סיני. זהו רגע שלא היה כדוגמתו בעם היהודי יותר מאלפיים שנה, חזרה לארץ והכנסת ערכי התנ"ך לתוך מדינת ישראל, זהו רגע עצום בתולדות ישראל והרגע הזה התרחש על ידי המילים האלה. מותר לחלוק ולדון, כמו שאני עושה בספר, אבל להכיר בחשיבות המסמך".

באשר להיעדרה של המילה דמוקרטיה מהמגילה אומר אלבוים כי גם הוא כמו רבים בישראל היה סבור שהמילה 'דמוקרטיה' כלולה בטקסט המגילה אך הופתע לגלות שלא כן. "המילה דמוקרטיה לא מופיעה, אמנם הערכים הדמוקרטיים מופיעים בפסקה ה-13, שוויון ללא הבדל דת גזע ומין, אבל המילה דמוקרטיה לא מופיעה. יהדות עבריות וכו' מופיעות כהנה וכהנה אבל לא דמוקרטיה וזה הפתיע אותו".

"התחלנו לחקור מה קרה בנוסחים הקודמים של כל הוועדות שחיברו את הטקסט הזה בשבועות שקדמו להקמת המדינה. גיליתי להפתעתי שהמילה הופיע ברוב הנוסחים של הוועדות השונות ומי שהוציא אותה הוא משה שרת. זה דבר מפליא כי הוא היה איש שמאל, סוציאליסט שמאמין בערכים הליבראליים. איך יתכן שהוא הוריד את זה? נכנסנו לעובי הקורה והסתבר שגם בן גוריון לא רצה שהמילה דמוקרטיה תופיע כדי שלא נהיה מזוהים עם מדינות שהיו אז תחת הסובייטים וקראו לעצמן דמוקרטיה כמו צ'כוסלובקיה ומדינות אחרות. בראיונות שהוא נתן מאוחר יותר לעיתונות וגם ביומן שלו הוא אומר שהוא רצה שהדמוקרטיה הישראלית לא תקום על פי דגם זר אלא שנכונן כאן דמוקרטיה שנובעת מהערכים היהודיים, מתוך חזון החירות הצדק והשלום בחזונם של נביאי ישראל. כנראה שבן גוריון ומשה שרת רצו להשאיר מקום לדמוקרטיה יהודית ייחודית".

על דבריו אלה שאלנו את אלבוים אם הניסיון להצמיד את הדמוקרטיה למונחי וערכי היהדות אינו סתירה מיניה וביה שכן ביהדות מופיעים לכאורה ביטויים הפוכים לשוויון ללא הבדל דת גזע ומין, הן ביחסי ישראל והעמים והן ביחסי גברים ונשים.

"השאלה נודעת לשאלה מהותית מאוד והיא השאלה האם העובדה שהמקרא אומר שעם ישראל הוא עם נבחר עם סגולה, עם קדוש ועליון, האם המשמעות היא שיש העדפה כלשהי לעם ישראל? האם הגזע היהודי הוא משובח יותר? האם זו גזענות? האם היהדות גזענית? המחקר שלי בדק את כל ההופעות במקרה וגיליתי שיש הבדל עמוק בין בחירה במובן הגזעני לבין בחירה במובן של ייעוד. המקרא שכל מייסדי המדינה היו קרובים אליו משרטט את הדברים בבהירות. אמנם יש אסכולה גזענית ביהדות, אבל כמו שאומר שלמה המלך בית המקדש צריך להיות פתוח לכולם, בית תפילה לכל העמים. יש סגולה שאינה גזענות שנותנת לי העדפה על גזע אחר, אלא שמשמעות הסגולה היא שיש לי ייעוד להביא את החזון של החירות הצדק והשלום לכל באי עולם. זו תפיסה של היהדות כייעוד".

אז למה לא נאמרו הדברים במפורש? "הם לא אהבו מילים לועזיות וכמעט לא הכניסו מילים כאלה למגילה, למעט מקרים שהיו מוכרחים. עוד ראוי לזכור שכאשר כתבו את המגילה השאלה לא הייתה כמו זו של היום על משקלי דמוקרטיה ויהדות, אלא שאלות של הישרדות, הפנים היו אז מול רוסיה הסובייטית ולא מול המערב. המערכות המדיניות היו שונות לגמרי".

"אני סבור שהלוז של מגילת הצמאות הוא החיבור שעושים בין ההיסטורי למסורתי, כך נכתב בפסקה השלישית 'מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים לחזור למולדתם העתיקה'. ו' החיבור שבין ההיסטורי למסורתי, בין היסטוריה המפוארת לבין המסורת וההקשר הרוחני, הם עבדו על החיבור הזה. לכן חתמו את הפסקה ה-19 מתוך ביטחון בצור ישראל. זה לא נכון שבן גוריון הכניס את הביטוי 'צור ישראל' למגילה בעקבות לחץ של הדתיים. מי שעובר על הפרוטוקולים רואה שהביטוי נתבע על ידי המנסח הראשון של הטיוטה הראשונה. היו מהקומוניסטים שלא היה להם נוח עם הביטוי הזה והתחילו להעלות טרוניות וקושיות ובן גוריון סתם להם את הפה. לא הייתה לו כל מחשבה להסיר את זה".

ואולי, שאלנו את אלבוים, המילה דמוקרטיה נעדרת ממגילת העצמאות בשל החשש הדמוגרפי של מיעוט בן 600 או 700 אלף יהודים בלב ים ערבי שמסביב, מציאות שבה המונח דמוקרטיה וקבלתו כערך מנחה היה מסכן את אפשרות קיומה של המדינה.

אלבוים דוחה את ההערכה הזו וסבור כי לו היה בה אמת היה צורך לבטל את הפסקה המדברת על שוויון בין דת גזע ומין ואת הפניה לאזרחי ישראל הערבים, גם תוך כדי מתקפת הדמים, בהצעת שותפות מלאה ושווה בכל המוסדות הפוליטיים. "מדינת ישראל מזמינה אותם ליטול חלקם בהקמת המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה הזמניים והקבועים. מדהימה אצילות הרוח והעצמה המוסריות המדהימה שיש בפסקה הזו. בתוך התקפת דמים אנחנו מושיטים יד שלום לאזרחות שווה. זה מצמרר לחשוב עד כמה הם היו גדולים. הם ניהלו את מלחמת העצמאות ושפכו את דמם כל הזמן ובתוך המלחמה האיומה הזו הם מעזים להושיט יד לשלום כי הם חשבו שזה הערך החשוב ביותר ביהדות כמעט".