העצרת בכיכר רבין
העצרת בכיכר רביןצילום: תומר נויבר / TPS

במוצאי השבת האחרונה התקיים, כמידי שנה, טקס לזכרו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין הי"ד. אני ושכמותי לא יכולים להשתתף בו.

ומדוע? משום שאנשים המתוייגים כ"ימניים" או כאלה הסבורים כי כל שעל בדרך לכינונה של מדינה פלסטינית עצמאית הינו סכנה לקיומה של מדינת ישראל, אינם יכולים להגיע לאירוע הספציפי הזה. ואם יגיעו, הרי שיצטרכו לשמור את דעותיהם לעצמם.

האם ד"ר מרדכי קידר, שהעיד על עצמו שהשתתף בעצרת התמיכה בהסכמי אוסלו ב-4 בנובמבר 1995, יכול לקחת חלק פעיל בטקס המתקיים מידי שנה? מדוע ראש ממשלת ישראל ברוב השנים שחלפו מאז הרצח, בנימין נתניהו, מעולם לא נאם בטקס? ומדוע בני גנץ כן יכול היה לעשות זאת בשבת האחרונה?

לכן מי שחושב שלטקס הזה אין נופך פוליטי הוא טועה ומטעה. הטקס לזכרו של ראש ממשלת ישראל נשאר כזה רק בכותרת שלו, וכבר מההתחלה הפך להיות טקס לזכר ראש מפלגת העבודה. ישנם הרבה אנשי ימין הכואבים את רצח יצחק רבין – האיש שניצח על הצבא ששיחרר את ירושלים המזרחית, האיש שהחליט את ההחלטה האמיצה לשלוח כוחות לשחרור בני הערובה באנטבה והאיש שהביא לנו את השלום עם ממלכת ירדן – כל אלה פעילות הזוכות להערכה של כלל הציבור בישראל – אולם גם לאחר 24 שנים צד אחד של המפה הפוליטית אינו יכול להיות שותף לאבל. שותף לזיכרון. שותף להנצחה.

בימים שלאחר הרצח, הדרת הימין היתה מקובלת ובאה לידי ביטוי בתחומים רבים. אני כנער בן 15 זכיתי לשמוע הרצאה מפי אחת המורות בבית הספר שטענה כי יו"ר הליכוד דאז בנימין נתניהו אמור לשבת באותו תא עם הרוצח יגאל עמיר – בשל חלקו בהסתה נגד רבין. כאשר קבלתי על אותם דברים וטענתי כי נתניהו התנגד לקריאות ההסתה יותר מפעם אחת – טענה כי "אתה לא יודע מה עובר לפסיכופת הזה בראש".

זו היתה האווירה בסתיו של 1995. האווירה העויינת הזו כלפי כל מי שלא מתיישר למורשת רבין גרמה לאחדים מהימין לפתח תיאוריות קונספרציה שונות לפיהן התמונה הרבה יותר מסובכת בכל הנוגע לרצח רבין, והאצבע המאשימה צריכה להיות מופנית למספר גורמים בשמאל. השמאל כתגובה הציג את המפרסמים תיאוריות כאלה והמאמינים בהם כ"הזויים" ו"רדיקלים" מבלי לתת קרטוב של תשומת לב לדברים הנאמרים מפיהם. אלה שכן מקשיבים לדברים ולסתירות השונות, אין בידיהם הכלים המדעיים להפריך את הטענות בשל חוסר הידע שלהם בפרטי האירוע ובתחומים שונים כגון: אנטומיה, אוטופסיה או פיזיקה, ולכן התיאוריות הללו קונות להן מאמינים, בעיקר בקרב אנשי הימין שמרגישים שהם צריכים להכות על חטא – בכל פעם שמזכירים להם את רצח רבין או כאשר מדברים על זכויות האסיר של יגאל עמיר.

טוב תעשה מדינת ישראל אם תקשיב לדרישתו של ד"ר מרדכי קידר ותסיר את הלוט מעל המסמכים החסויים העוסקים במאורעות ה-4 בנובמבר, ותניח לאקדמיה לנבור בהם ולהסיר אחת ולתמיד את התיאוריות הללו (אני לא פוסל גם ראיון כתוב עם הרוצח עצמו) – ועד שלא יעשו זאת, הרי שהתיאוריות הללו רק יגברו ויקבלו אחיזה בקרב ציבור רחב יותר.