בעוד כשבועיים יחל הצוות הירדני שהגיע להר הבית בעבודות בקיר הדרומי של הר הבית. כך מסר ראש הצוות הירדני המהנדס ראיף נג'ם, שנמצא בהר הבית, בריאיון לעיתון הערבי "אל קודס", היוצא לאור במזרח ירושלים.
נג'ם הזהיר בריאיון כי המאבקים הפוליטיים עלולים להשפיע על המשך השיפוצים, דבר העלול לגרום להתפתחויות לא רצויות במספר מקומות קדושים בעיר העתיקה, ולא רק בהר הבית.
לדברי נג'ם, אין כל הסכם סודי בין ירדן לישראל בעניין שיפוץ הקיר הדרומי של הר הבית, ושני הצדדים הגיעו להסכם רשמי בבירת ירדן לפני שלושה חודשים. בהסכם השתתפו נציגים משתי הממשלות. לדבריו, ההסכם נתן לירדנים אור ירוק לשפץ את הקיר הדרומי בלבד.
בתוך כך התראיינה אתמול ד"ר עינת מזר, מהוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית, ליומן הצהריים של ערוץ שבע: "יש לברך על כל מי שמטה שכם כדי לשמר את מתחם הר הבית, הזקוק לשימור באופן מקיף ויסודי. כדי לטפל בכותל יש צורך לעשות פירוק מבוקר של כ- 140 מטר מרובע מתוך ה-200 מטר מרובע. טיפול זה יציל את הכותל מהתמוטטות. את יתר האבנים יש לחזק בכל מיני צורות, אבל יש לזכור כי טיפול זה הוא שטחי ביותר".
הפקרות זו חלה, לדעת ד"ר מזר, משום שכבר שנים רבות אין ארכיאולוג יהודי שיכול לפקח ולשמור על מתחם הר הבית.
מכיוון שאין פיקוח או שימור מסודר, ואין למשלחת קשר עם רשות העתיקות, שהיא הגוף המוסמך והמקצועי האמור לטפל במתחם הר הבית, אין לרשות העתיקות אפשרות לקבוע עד כמה מקצועי ומקיף יהיה התיקון שמשלחת זו תבצע. מכל מקום הרשות מברכת על הרצון הטוב, למרות שהיא מדגישה כי עדיין לא ברור עד כמה תרומת המשלחת היא אמיתית.
נג'ם הזהיר בריאיון כי המאבקים הפוליטיים עלולים להשפיע על המשך השיפוצים, דבר העלול לגרום להתפתחויות לא רצויות במספר מקומות קדושים בעיר העתיקה, ולא רק בהר הבית.
לדברי נג'ם, אין כל הסכם סודי בין ירדן לישראל בעניין שיפוץ הקיר הדרומי של הר הבית, ושני הצדדים הגיעו להסכם רשמי בבירת ירדן לפני שלושה חודשים. בהסכם השתתפו נציגים משתי הממשלות. לדבריו, ההסכם נתן לירדנים אור ירוק לשפץ את הקיר הדרומי בלבד.
בתוך כך התראיינה אתמול ד"ר עינת מזר, מהוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית, ליומן הצהריים של ערוץ שבע: "יש לברך על כל מי שמטה שכם כדי לשמר את מתחם הר הבית, הזקוק לשימור באופן מקיף ויסודי. כדי לטפל בכותל יש צורך לעשות פירוק מבוקר של כ- 140 מטר מרובע מתוך ה-200 מטר מרובע. טיפול זה יציל את הכותל מהתמוטטות. את יתר האבנים יש לחזק בכל מיני צורות, אבל יש לזכור כי טיפול זה הוא שטחי ביותר".
הפקרות זו חלה, לדעת ד"ר מזר, משום שכבר שנים רבות אין ארכיאולוג יהודי שיכול לפקח ולשמור על מתחם הר הבית.
מכיוון שאין פיקוח או שימור מסודר, ואין למשלחת קשר עם רשות העתיקות, שהיא הגוף המוסמך והמקצועי האמור לטפל במתחם הר הבית, אין לרשות העתיקות אפשרות לקבוע עד כמה מקצועי ומקיף יהיה התיקון שמשלחת זו תבצע. מכל מקום הרשות מברכת על הרצון הטוב, למרות שהיא מדגישה כי עדיין לא ברור עד כמה תרומת המשלחת היא אמיתית.