עו"ד דלית אלעד, קצינת חקירות לשעבר, מתייחסת ביומן ערוץ 7 לפרשת חקירותיו של ניר חפץ והטענות לפיהן מדובר בתרגילי חקירות התואמים משטרים אפלים, חקירות הכוללות איומים מפורשים ועקיפים, הפעלת קרובים ומקורבים, תנאים אחזקה קשים בתא מעצרו של חפץ ועוד.
כל אלה הניבו כזכור התבטאויות סותרות, תמוהות וחלקן לא עומדות במבחן המציאות מצידו של ניר חפץ בדרכו לקבלת מעמד של עד מדינה. עם זאת סבורה עו"ד אלעד כי כדי לקבל תמונה מלאה על חקירת חפץ יש לבחון את הדברים בהיבט הכולל ולא להסתמך על תמליל חלקי של דברים.
"צריך לסייג את הדברים כי אנחנו לא מקבלים מונה מלאה. זה חלק קטן ממארג ראיות שלם של תיק. יכול להיות שבמקומות אחרים יש הסברים לדברים או גרסאות קוהרנטיות ", היא אומרת אך מבהירה כי גם אותה מטריד מאוד פרט אחד שעלה מתמלולי החקירה.
"בזהירות המתבקשת אני אומרת שבעדי מדינה יש בעייתיות, הם שותפים לעבירה ולא רוצים להפליל את עצמם ואולי גם לא את השותף שלהם מחשש לפידבק עתידי. לכן לא מפליא שיש אי התאמות, סתירות ואמירות שאינן אמת. תפקידם של גורמי החקירה לברר את האמת. מה שמטריד אותי הוא שיש חור בשקיפות של הליך החקירה. כשיוצאים חוקר ונחקר מחדר חקירה המצולם ושם כבר אין צילומים תיעודים ואחר כך מגיעה גרסה שמסדרת את העניין, זה משהו שהוא מדאיג. זה כבר מטריד. את זה לא עושים".
על עצם מתון ההפסקה בחקירה מבהירה עו"ד אלעד כי אין בכך בעיה אך על החוקר להיות בעל אחריות סביב המתרחש במהלך ההפסקות. היא מציינת כי גם בהפסקה מתעדים בכתב את מה שמתרחש בחוץ ומדברים פחות ככל הניתן, ובוודאי שלא מכניסים דברים לפיו. "בנקודה הזו יש פחות שקיפות ושם האמון יכול להתערער. אני מבינה את אלה שאומרים שלא ניתן להאמין לתהליך כולו כשישי בעיית שקיפות שכזו. עצם זה שהוא נזכר פתאום בגרסה ולא ברור מה גרם לו להיזכר בגרסה זה אכן מטריד ואת זה צריך לבדוק".
האם התנהלות חקירתית כזו יכולה להביא לקריסת עדותו של חפץ, ואולי מעבר לכך? "קריסה טוטאלית של התיק אני לא מאמינה שתהיה. מניסיוני, מארג הראיות בתיקים כאלה לא מסתמך על עדות עד המדינה בלבד. יש תוספות ראייתיות, יש בדיקות של הראיות ואנשים נוספים. שמעתי שאנשים שמכירים את התיק אומרים שהתיק לא מתבסס רק על זה, כך שאת התיק כולו זה לא יפיל, אבל כשיש סתירות ומתבררים דברים לא נכונים זה יכול לפסול את עדותו או לתת לה משקל מאוד נמוך וזה יכול להשפיע על סיכוי ההרשעה".
על תרגילי החקירה שהופעלו על חפץ ועל תנאי מעצרו אומרת עו"ד אלעד כי יש להפריד בין הדברים שכן "תא המעצר אינו באחריות המשטרה אלא באחריות שב"ס. תנאים במעצר הם קשים ואין לקנא באדם נורמאטיבי שנכנס למעצר. זה פועל על נפשו".
לעומת זאת על תרגילי חקירה היא אומרת כי "יש קו דק בין מה שמותר להגיד כלחץ לגיטימי לבין לחץ אסור. הרי עבריינים לא יודו במה שמיוחס להם סתם כך. זה הליך שהוא משחק שח-מט ויש תחבולות, כי המטרה היא להגיע לחקר האמת. הגבול מאוד דק. יש גבולות ברורים שהפסיקה שרטטה לנו והם מאוד ברורים, למשל אסור לבדות ראיות, אסור להציג לנחקר ראיה לא נכונה מסמכים מזוייפים, הסכם עד מדינה שחתם השותף שלו, המשטרה לא תעשה עבירות כדי להציג בפני נחקרים. עוד נאמר שאסור לנהל את החקירה בצעקות והפחדות שמשפיעים על הילך הרוח של הנחקר".
על האיומים שלכאורה הופעלו על ניר חפץ אודות חשיפת צפונותיו וסודותיו ונישולו מנכסיו אומרת אלעד כי לא כל נימה כזו היא איום אסור. ישנו מצב שבו אמירה כזו אינה אלא שיקוף מצבו של הנחקר בפניו. "אם אני חוקרת ואומרת שאם לא תשתף פעולה כל מה שעשית ייחשפו, והרי מדובר בשותף לעבירה, ואתה עלול לאבד את כל מה שיש לך, זה שיקוף מציאות. אכן, אם חומר ראיות יוצא החוצה דברים היו נחשפים ואולי היה יורד מנכסיו".
אלעד מבהירה ומדגישה כי המשטרה אינה חפה מטעויות, "אבל צריך לקבל תמונה מלאה ואי אפשר לשפוט את עבודת המשטרה במחי יד על בסיס תמליל אחד". לטעמה "למעט היציאה והחזרה מהחקירה, שפעם הייתה חלק בלתי נפרד מהחקירה, נחקרים היו יוצאים החוצה וחוזרים לחדר עם גרסה מושלמת. זה כבר לא קורה הרבה מאוד שנים במשטרה וטוב שכך, וזה מזכיר זמנים אפלים שטוב שעברו מהעולם, ואותי זה מטריד".
"אזכיר עוד דבר, הכול נעשה בפיקוח הפרקליטות. לא חותמים על דברים במחשכים והמשטרה לא עושה כל שעל רוחה. מתייעצים עם הפרקליט המלווה ואני מניחה שאם הדברים היו חמורים עד כדי כך לא היו ממליצים על הגשת כתב אישום".
