זרקור למערך חשוב. מתיר עגונות
זרקור למערך חשוב. מתיר עגונותצילום: ורד אדיר

'מתיר עגונות' המשודרת בימי רביעי ב'כאן 11', היא סדרה מאוד ישראלית. קשה למצוא סיפורים ישראליים כל כך, ודרך ביצוע ישראלית כל כך, כמו ב'מתיר עגונות'. אם נשווה אותה לסדרה שמשודרת במקביל אליה בקשת 12, 'ביום שהאדמה רעדה', הרי שבעוד האחרונה הייתה יכולה להיות משודרת כמו שהיא בכל רשת ברודקאסט אמריקאית ממוצעת בשינוי של השפה בלבד, 'מתיר עגונות' לא נמצאת שם. היא ייחודית, כמו 'פאודה' ו'שטיסל' לפניה.

נושא הסדרה נוגע באחד הסיפורים הקשים ביותר בחברה הישראלית: סוגיית העגונות. בלב הסדרה נמצא הרב יוסף מוראד, חרדי ממוצא עיראקי, עובד כאיש הרבנות שאמון על מציאת בעלים מעגנים ולהוציא מהם גט בכל דרך, חוקית יותר או חוקית פחות, בשביל לשחרר את נשיהם שסובלות. בזמן שמוראד עסוק בלסייע לנשים להתגרש מבעליהן, בתוך ביתו הוא חווה קשיים שמאיימים על נישואיו.

במשך ארבע שנים מנסים מוראד ואשתו חנה להביא לעולם ילדים ללא הצלחה. המציאות הזאת מרחיקה בין השניים, והם מנסים למצוא דרך חדשה לתקשר זה עם זה. בנוסף לקשיים ביניהם, מוראד מתמודד עם ההורים היותר מדי מעורבים של חנה, ובמיוחד עם אביה הרב אהרון שפירא, שהוא הבוס של מוראד.

אחרי ששומעים את הסיפור שהיא באה לספר, אפשר לומר בפה מלא שמדובר באחת הסדרות החשובות ביותר שנעשו בישראל, לפחות בשנים האחרונות. לא רבים יודעים, אבל הרבנות הראשית אכן מפעילה מערכים מעין תפקידו של מוראד בשביל להתיר עגונות. המערכים האלה לא זוכים לחשיפה יתרה, והסדרה מפנה אליהם את הזרקור באומץ. טיסות ברחבי העולם, פעילות חשאית, חיפוש אחר דרכים לבטל את הנישואין ועוד שורה של מהלכים שנועדו לשים סוף לקשיהן של אותן נשים, ולעיתים אף למנוע ממזרים.

התחקיר הנהדר של היוצרים דוד אופק, יוסי מדמוני ותמר קיי ניכר כמעט בכל צעד וצעד ובכל משפט שהדמויות אומרות. היוצרים חקרו לעומק את העולם שעליו הם כתבו את הסדרה, החל מנושאי ההלכה וכלה בשפה החרדית ובמתחים שבין אשכנזים וספרדים בה. צוות השחקנים גם הוא נהדר, בכיכובם של אביב אלוש כיוסף מוראד ונתן דטנר בתפקיד ראשון שלו בטלוויזיה מזה שנים, כרב אהרון שפירא. גם השחקנים הפחות מוכרים, כדוגמת אביגיל קובארי ודוד לביא (הזכור מ'כוכב נולד'), שמשחקים את חנה ואחיה שמואל יצחק, עושים עבודה טובה מאוד.

'מתיר עגונות' כמובן לא חפה מבעיות. מעל הכול יש תחושה שהיוצרים לא הבינו עד כמה הסדרה שיצרו חשובה. למרות שבכל פרק נסגר סיפור העגונה מהפרק הקודם ונפתח אחד חדש, ישנה תחושה שדווקא הסיפורים האלה נמצאים בשוליים, בעוד את המרכז תופסת מערכת היחסים הסבוכה של מוראד וחנה. במילים אחרות, הסדרה עוסקת הרבה יותר במתיר מאשר בעגונות. אומנם העיסוק העמוק ביחסים בין בני הזוג נוגע בנקודות הכי אישיות של השניים והוא עשוי לעילא, אבל היה נכון יותר להעניק משקל רב יותר לסיפוריהן של העגונות.

הבעיות הנוספות של הסדרה אינן קשורות ליוצרים או לסדרה עצמה, אלא לאכסניה שמשדרת אותה. רבות נכתב על השינוי החיובי שיצר התאגיד מיום הקמתו, וגם על העלאת הסדרה יש לשבח אותו. יחד עם זה, נראה שבתאגיד עשו ככל יכולתם להזיק, במיוחד בכל הקשור למשבצת השידור. הסדרה משודרת ביום רביעי, כאשר במקביל קשת 12 משדרת סדרה משל עצמה. בנוסף לכך, 'מתיר עגונות' משודרת בשעה מאוחרת יחסית, 22:15, כך שהיא נגמרת אי שם אחרי 23:00. מדובר בשעה מאוחרת מאוד, והתוצאה היא רייטינג נמוך. שיבוץ אחר, ביום אחר ובשעה אחרת, היה תורם רבות לרייטינג של סדרה שראויה לכך.