התקשורת מובילה למערכת בחירות שלישית?

שאלת חלקה של התקשורת ביצירת המשבר הפוליטי והאם היא יכולה לסייע בפתרונו עלתה במושב שנערך בצהריים בכנס אגודת העיתונאים באילת.

עוזי ברוך - ערוץ 7 , י"ג בחשון תש"פ

פאנל סיקור הבחירות בכנס העיתונאים באילת
פאנל סיקור הבחירות בכנס העיתונאים באילת
צילום: אודי פורטל

שורה של כתבים ופרשנים בכירים השתתפה בצהריים (שני) במושב בכנס העיתונאים באילת שעסק בסיקור מערכות הבחירות ב-2019.

בין המשתתפים במושב היו רינה מצליח מחדשות 12, בן דרור ימיני מ"ידיעות אחרונות", בן כספית מ"מעריב", ירון אברהם מחדשות 12, ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, חיים לוינסון מ"הארץ" ותמי הראל, סמנכ"לית תוכן ב-I24News. את המושב הנחה יובל קרני מ"ידיעות אחרונות".

קרני פתח את הפאנל בשאלה: "האם אנחנו בדרך למערכת בחירות שלישית תוך פחות משנה?", והוסיף, "יש פרדוקס בסיקור שתי מערכות הבחירות הללו. הנחת העבודה הייתה באפריל שלא תהיה מערכת בחירות שנייה, אולם כעת, הנחת העבודה היא שתהיה מערכת בחירות שלישית. רינה (הפנה את השאלה לרינה מצליח) האם יכול להיות שהקונספציה של התקשורת הייתה שגויה?"

מצליח השיבה, "התקשורת היום בישראל כל כך מגוונת ויש הרבה עיתונאים מסוגים שונים. לכן אי אפשר לדבר על התקשורת כמקשה אחת. בסופו של דבר, הבחירות השניות נערכו מכיוון שהיה מהלך של רוה"מ של ברגע האחרון. אנחנו עיתונאים, לא נביאים. הערכתי כעת שהיא שלא יהיו עוד בחירות. מערכת בחירות שלישית נתפסת כאסון ורוב הפוליטיקאים אינם רוצים בחירות גם אם נתניהו חושב שזאת האפשרות הכי פחות רעה מבחינתו."

חיים לוינסון חידד את השאלה וציין, "אני חושב שיש כאן שאלה יותר עמוקה. האם התקשורת גורמת לפוליטיקאים לתפס על עצים? למה אנחנו נמצאים במערכות הבחירות הללו? מפני שפוליטיקאים נתנו הבטחות לבוחרים, והיום אנחנו נמצאים בעידן שלא נותנים לפוליטיקאים את המרחב להפר את הבטחותיהם לטובת התגמשות פוליטית".

"האם יש לחץ של הפוליטיקאים מאיתנו?", שאל קרני בתגובה ולווינסון השיב, "כמובן. לדוגמה כל העניין של עריקות. בעידן של היום אי אפשר לעבור מפלגה. דוגמה נוספת ניתן לקחת את ליברמן, האם הוא יכול להפר את הבטחתו? מה יהיה בתקשורת? מה יהיה ברשתות החברתיות?".

בתגובה העירה רינה מצליח, "אנחנו אמרנו שנחמוק את הארכיון אם ירכיבו ממשלה".

העיתונאי ירון אברהם חלק על עמיתו, "בניגוד ללוינסון אני חושב שעל הפוליטיקאים לעמוד מאחורי ההבטחות שלהם. ליברמן הצליח להמציא את עצמו מחדש בגלל ההבטחה להקים ממשלת אחדות ליברלית."

בעקבות האמירה שאל קרני את ירון אברהם, "אז למה אנחנו עושים הנחה לנתניהו שאמר בריאיון ל'ישראל היום' שלא תהיה ממשלת אחדות?"

אברהם השיב, "אנחנו לא צריכים לעשות הנחות לאף אחד- לא לגנץ ולא לנתניהו. אני לא שמעתי התרעמות ממה שגנץ אמר אתמול בכנסת (הכוונה שהניח סולם להפר הבטחת בחירות. בכך שהוא אמר שנתניהו לא יוכל לכהן תחת כתב אישום משתמע שנתניהו יוכל לכהן עד כתב אישום, קרי עד החלטה של היועץ המשפטי לממשלה בתיקיו)"

בהמשך שאל קרני את בן כספית אם הוא זוכר מערכת בחירות כזאת, וכספית השיב, "יש תיאורית כאוס שחולל אותה טראמפ והיא שאין כללים במשחק. אני חולק על לוינסון, הציבור הישראלי סולח לנתניהו בכל פעם מחדש שהוא מפר את הבטחותיו. לעצם העניין, לדעתי הגורם המכריע הוא דווקא איסמעיל הניה, מפני שליברמן מוריד מעל כתפיו את הבטחתו לחסלו. ליברמן נעול חזק שוב מחדש על הסיסמה 'מילה זו מילה'. העניין השני הוא נתניהו- לזכותו אומר שאין פוליטיקאי בעולם שהיה מצליח לעשות את מה שהוא עושה ולהישאר בתפקיד. רק פוליטיקאי על שקם פעם במיליון שנה מסוגל לעשות. הוא מטיל אימה על הגוף הימיני ומשתק את הצד השמאלי של המפה."

העיתונאי בן דרור ימיני העיר, "התרגלנו לנורמות מסוימות מהפוליטיקאים שמילה שלהם היא אינה מילה. ופתאום, פוליטיקאים מקיימים את ההבטחות שלהם והעמידה בהבטחות הללו גורמת לנו ללכת לבחירות שוב ושוב. שמירת ההבטחות של הפוליטיקאים הפכה לציניות החדשה. אנחנו צריכים להזכיר לפוליטיקאים שלא צריכים לשמור על קוצו של יוד. באופן מאד מוזר השחקנים הראשיים שומרים על המילה שלהם ולא מתגמשים. ועניין אחר, אני רוצה להזכיר שהחוק אומר שראש ממשלה יכול להישאר עד לקבלת פסק דין חלוט."