ביום שלישי בשבוע הבא ידון בית המשפט העליון בהחלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לפסול את חברי הכנסת עזמי בשארה ואחמד טיבי.
בכתבה המתפרסמת ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי עתה, לאחר שוועדת הבחירות פסלה את חברי הכנסת הערביים ואת המפלגה הערבית מלהתמודד לבחירות לכנסת, גברו הסיכויים שהמיעוט הערבי בישראל יחרים את הבחירות. הוועדה, כותב העיתון, שמורכבת מבעלי בריתו הימניים של שרון, השולטים בוועדה, החליטה לאסור על עזמי בשארה ומפלגתו בל"ד להיבחר. על פי טענות הוועדה, טיבי ובשארה תומכים בפעילות טרור אך לדברי העיתון בכתבה, הם דוחים את ה"האשמות" והם אף פנו לבג"ץ בעניין.
בעקבות פסילתו אמר בשארה כי הוא צופה שכ 50% מהמצביעים הערביים יימנעו מהצבעה. צעד זה יהלום פעם נוספת במפלגת העבודה, שבעקבות שנתיים של לחימה במלחמת אוסלו צנח כוחה האלקטורלי. חרם המצביעים הערבים, מוסיפה הכתבה, יסייע לשרון לנצח בבחירות ולהקים קואליציה שתתמוך במדיניותו הנוקשה נגד הרש"פ.
"קודם הם יאסרו עלינו להיבחר, ואחר כך יאסרו עלינו לבחור", טען בשארה והוסיף כי ישראל צריכה להחליט אם היא "דמוקרטיה ליברלית או מדינת אפרטהייד".
ג'מאל זחאלקה, ממפלגתו של בשארה, אמר כי המצביעים הערביים ימחו על הפסילה. "כל אחד שעיניו בראשו יודע כי לפסילה השלכות רציניות", איים זחאלקה. "איש אינו מצפה שצעד זה יעבור בלי תגובה", הוסיף בראיון לגלי צה"ל.
הפרופסור רפי ישראלי, מזרחן מהאוניברסיטה העברית, אומר לערוץ 7 כי ייתכן שבית המשפט העליון יפסול את הפסילות, ואז, לדבריו, הדבר רק יחזק את המגמות הערביות להמשיך ולהתבטא בביטויים בלתי נסבלים. לדבריו, הציבור הערבי רואה בפסילה סטירת לחי כלפי הציבור הערבי, ובשטח נשמעות קריאות להחרים את הבחירות.
ישראלי מוסיף כי אין זה משנה אם ערביי ישראל מחרימים את הבחירות משום שממילא הם חיים במעין מובלעות משלהם בתוך המדינה היהודית, אינם מקבלים את מרותה ו"מצפצפים", כלשונו, על חוקיה. אפילו הח"כים שלהם מזדהים עם האויב, ולכן החרמה זו לא יהיה בה משום הפסד אלא להפך כי בכך יגבר הסיכוי שיגדל כוחן של המפלגות היהודיות.
לדעת ישראלי, הדגש שצריכה לשים מדינת ישראל הוא שעל ערביי ישראל להכריע אם הם מעוניינים להתמזג מבחינה חברתית ופוליטית במדינת ישראל או להיבדל ממנה. מפלגות ערביות כמו בל"ד, ברית לאומית דמוקרטית, אומר ישראלי, עצם הקמתן הוא התרסה נגד הציבור בישראל, והיא מבטאת את המסר כי ערביי ישראל רואים במדינת ישראל מדינה דו לאומית ואינם מכירים במדינה יהודית בלבד.
בכך, הוא מוסיף, הם מבטאים את אי הכרתם בתשתית היסודית ביותר של מדינת ישראל והיא שלעם היהודי מגיע מדינה משלו. מדינת ישראל צריכה לדרוש כי כל ערבי שיהיה מעוניין לפעול בפוליטיקה הישראלית יעשה זאת במסגרת מפלגה ישראלית. למפלגות ערביות אין מקום, ומי שירצה להקים מפלגה ערבית פירושו שהוא רוצה להקים מפלגה מתבדלת שאינה שייכת לכלל הישראלי, ולכן לא יוכל "לרוץ" בבחירות.
עוד אומר ישראלי כי מדובר ב"תהליך גירושין", שאותו החלו הערבים מ 22 בספטמבר 00', מתחילת האינתיפדה, שבמהלכה פרצו מהומות נוראות באום אל פחם. ישראלי מציין כי בעוד ערביי ישראל מקוננים על מותם של 13 מתפרעים הוא מתמלא התפעלות ממצב שבו לאחר שאלפיים מתפרעים אוחזים בדגלי החיזבאללה, משתוללים מול השוטרים, זורקים לעברם אבנים ושורפים מתקנים של בנקים, הסתיים העניין ב 13 הרוגים בלבד.
במקום אחר, הוא אומר, היו נהרגים מאה אנשים ולא 13. יש צורך להבהיר לערביי ישראל, אומר ישראלי, כי מי שמתנהג כאויב יקבל יחס המתאים לאויב ולא רק ל"ילד רע". בהתפרעויות הם צעקו, הוא מוסיף, כי הם יגאלו את הגליל בדם ובאש. "ממי בדיוק הם רוצים לגאול אותו? מהמדינה שלהם? שבה הם חיים? ושממנה הם דורשים את זכויותיהם? זה דבר שהדעת אינה סובלת", מסכם ישראלי.
בכתבה המתפרסמת ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי עתה, לאחר שוועדת הבחירות פסלה את חברי הכנסת הערביים ואת המפלגה הערבית מלהתמודד לבחירות לכנסת, גברו הסיכויים שהמיעוט הערבי בישראל יחרים את הבחירות. הוועדה, כותב העיתון, שמורכבת מבעלי בריתו הימניים של שרון, השולטים בוועדה, החליטה לאסור על עזמי בשארה ומפלגתו בל"ד להיבחר. על פי טענות הוועדה, טיבי ובשארה תומכים בפעילות טרור אך לדברי העיתון בכתבה, הם דוחים את ה"האשמות" והם אף פנו לבג"ץ בעניין.
בעקבות פסילתו אמר בשארה כי הוא צופה שכ 50% מהמצביעים הערביים יימנעו מהצבעה. צעד זה יהלום פעם נוספת במפלגת העבודה, שבעקבות שנתיים של לחימה במלחמת אוסלו צנח כוחה האלקטורלי. חרם המצביעים הערבים, מוסיפה הכתבה, יסייע לשרון לנצח בבחירות ולהקים קואליציה שתתמוך במדיניותו הנוקשה נגד הרש"פ.
"קודם הם יאסרו עלינו להיבחר, ואחר כך יאסרו עלינו לבחור", טען בשארה והוסיף כי ישראל צריכה להחליט אם היא "דמוקרטיה ליברלית או מדינת אפרטהייד".
ג'מאל זחאלקה, ממפלגתו של בשארה, אמר כי המצביעים הערביים ימחו על הפסילה. "כל אחד שעיניו בראשו יודע כי לפסילה השלכות רציניות", איים זחאלקה. "איש אינו מצפה שצעד זה יעבור בלי תגובה", הוסיף בראיון לגלי צה"ל.
הפרופסור רפי ישראלי, מזרחן מהאוניברסיטה העברית, אומר לערוץ 7 כי ייתכן שבית המשפט העליון יפסול את הפסילות, ואז, לדבריו, הדבר רק יחזק את המגמות הערביות להמשיך ולהתבטא בביטויים בלתי נסבלים. לדבריו, הציבור הערבי רואה בפסילה סטירת לחי כלפי הציבור הערבי, ובשטח נשמעות קריאות להחרים את הבחירות.
ישראלי מוסיף כי אין זה משנה אם ערביי ישראל מחרימים את הבחירות משום שממילא הם חיים במעין מובלעות משלהם בתוך המדינה היהודית, אינם מקבלים את מרותה ו"מצפצפים", כלשונו, על חוקיה. אפילו הח"כים שלהם מזדהים עם האויב, ולכן החרמה זו לא יהיה בה משום הפסד אלא להפך כי בכך יגבר הסיכוי שיגדל כוחן של המפלגות היהודיות.
לדעת ישראלי, הדגש שצריכה לשים מדינת ישראל הוא שעל ערביי ישראל להכריע אם הם מעוניינים להתמזג מבחינה חברתית ופוליטית במדינת ישראל או להיבדל ממנה. מפלגות ערביות כמו בל"ד, ברית לאומית דמוקרטית, אומר ישראלי, עצם הקמתן הוא התרסה נגד הציבור בישראל, והיא מבטאת את המסר כי ערביי ישראל רואים במדינת ישראל מדינה דו לאומית ואינם מכירים במדינה יהודית בלבד.
בכך, הוא מוסיף, הם מבטאים את אי הכרתם בתשתית היסודית ביותר של מדינת ישראל והיא שלעם היהודי מגיע מדינה משלו. מדינת ישראל צריכה לדרוש כי כל ערבי שיהיה מעוניין לפעול בפוליטיקה הישראלית יעשה זאת במסגרת מפלגה ישראלית. למפלגות ערביות אין מקום, ומי שירצה להקים מפלגה ערבית פירושו שהוא רוצה להקים מפלגה מתבדלת שאינה שייכת לכלל הישראלי, ולכן לא יוכל "לרוץ" בבחירות.
עוד אומר ישראלי כי מדובר ב"תהליך גירושין", שאותו החלו הערבים מ 22 בספטמבר 00', מתחילת האינתיפדה, שבמהלכה פרצו מהומות נוראות באום אל פחם. ישראלי מציין כי בעוד ערביי ישראל מקוננים על מותם של 13 מתפרעים הוא מתמלא התפעלות ממצב שבו לאחר שאלפיים מתפרעים אוחזים בדגלי החיזבאללה, משתוללים מול השוטרים, זורקים לעברם אבנים ושורפים מתקנים של בנקים, הסתיים העניין ב 13 הרוגים בלבד.
במקום אחר, הוא אומר, היו נהרגים מאה אנשים ולא 13. יש צורך להבהיר לערביי ישראל, אומר ישראלי, כי מי שמתנהג כאויב יקבל יחס המתאים לאויב ולא רק ל"ילד רע". בהתפרעויות הם צעקו, הוא מוסיף, כי הם יגאלו את הגליל בדם ובאש. "ממי בדיוק הם רוצים לגאול אותו? מהמדינה שלהם? שבה הם חיים? ושממנה הם דורשים את זכויותיהם? זה דבר שהדעת אינה סובלת", מסכם ישראלי.