ביי ביי לממשלת המיעוט

השקט הפוליטי שנוצר על רקע הדי הפיצוצים בשמי הארץ עדיין לא בישל את ממשלת האחדות הבאה אך הוריד מהשולחן את אופציית ממשלת המיעוט

חיים לב - ערוץ 7 , י"ד בחשון תש"פ

הפגנת השמאל הקיצוני בת''א
הפגנת השמאל הקיצוני בת''א
Photo by Miriam Alster/Flash90     

נהוג לומר שמלחמות מאחדות. כשהטילים מעזה אינם מבדילים בין דם לדם, בין כיפה לכיפה, בין חרדי מאשדוד לחילוני מרמת אביב, האווירה הציבורית פתאום מחברת, מלכדת, יוצרת תחושה של אופטימיות מדומה.

על פניו הדבר נכון גם לפלונטר הפוליטי האופף אותנו בחודשים האחרונים. עד לפני 24 שעות עוד התקוטטו בני גנץ ונתניהו על בימת הכנסת כאילו אין מחר, כאילו עוד שבוע יו"ר כחול-לבן מחליף נדרים עם קואליציית חלומות משלו. זה האחרון האשים את נתניהו בסחטנות פוליטית ובתגובה זכה למטר של גידופים מקרב אנשי הימין ומנהיגיו.

חיסולו של מנהיג הג'יהד האיסלאמי הוריד את להבות האש למינימום. התבערה הפוליטית ששרפה כל חלקה טובה במסדרונות הכנסת נעלמה כלא היתה, ההאשמות ההדדיות התאיידו לחלוטין.

אחרי חצי שנה של אוירה מורעלת, של הסתאבות פוליטית בלתי נגמרת, פתאום שקט. אוי כמה שהתגעגענו לשקט הזה.

בני גנץ מגבה את נתניהו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, וזה האחרון, כאקט של רצון טוב מקדיש שעה תמימה ביום המתוח הזה כדי לתדרך את מי שהוא מחשיב לאויבו הפוליטי המרכזי.
הוא יכול היה אחרת: יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן נהג אחרת כשבראיון לאתר 'וואלה' לא נמנע מלעקוץ את נתניהו על הטיימינג הכל כך מוצלח מבחינתו. גנץ בחר לנהוג אחרת. אידיליה במיטבה.

האם זה אומר שהלכה למעשה ממשלת האחדות בפתח? לא ממש. אל תתנו לשקט הרועם להטעות אתכם. במהלך היממה האחרונה שום דבר לא באמת השתנה ביחסי הכוחות בין הצדדים, בעמדות השושבינים המרכזיים.

למרות הדי הפיצוצים בשמי הארץ, למרות השיתוק שאחז בחברי הכנסת, כולם יודעים את מקומם ונאחזים במשנתם. ליברמן ממשיך לדרוש את השארת החרדים מחוץ למחנה, בני גנץ מוכן להשיב לליברמן על הצעתו 'כן, אבל', יאיר לפיד ממשיך לסגור פרצות בבית, למזער נזקים ולאחות את הפצעים הפנימיים ובנימין נתניהו נותר אחוז בדבקות קודש בבלוק ה-55.

הדבר היחיד שבכל זאת קרה ביממה האחרונה הוא היעלמותו של חלום ממשלת המיעוט. אם היה עוד סיכוי לכינון ממשלה שכזו בימים האחרונים ולאחר הצהרותיו הפומפוזיות של אביגדור ליברמן לאורך השבוע, הרי שאמש הוא נגנז.

אחרי שחברי הכנסת מהרשימה המשותפת עלו להתקפה בזה אחר זה ותקפו בחריצות אופיינית את ראש הממשלה נתניהו על חיסולו של ראש הפתנים מעזה הם איבדו כל לגיטימציה ב'כחול-לבן'. עם כל התיעוב של אביגדור ליברמן כלפי נתניהו, יש כנראה קווים אדומים שגם הוא לא יחצה. ביניהם, מתן כתף להישענות פוליטית על איימן עודה. ומבחינת הימין הישראלי זה הרבה יותר ממשהו.