מדהים איך מובילי הקמפיינים של ההדתה, הדרה ושאר הטרלות לא מבינים עד כמה הם יורים לעצמם ברגל. הרי עד עכשיו, הקלף החזק ביותר של החילוניות בוויכוחים על מוסר היה החופש. נכון שיש אצלנו בעיות, אמרו החילונים, אין מספיק ערכים פוזיטיביים ויש תחושת ריקנות - אבל אצלנו יש חופש. אנחנו, בניגוד לדתיים ולאידיאולוגיות שונות, לא כופים שום דבר על אף אחד. חיה ותן לחיות. עשה מה שליבך חפץ, במגבלה אחת בלבד - שלא תפגע באחרים.
וזה היה קלף חזק. כי חופש הוא משהו שכולם רוצים, וגם קל מאוד להזדהות איתו. ההיסטוריה מוכיחה כיצד כפייה של רעיונות, מכל סוג שהוא, הובילה פעמים רבות לתוצאות שליליות וכואבות. למה באמת שלא ניתן חופש מקסימלי לכולם, ושכל אחד יחיה את חייו כרצונו?
אבל עכשיו איבדה החילוניות את הקלף הזה. כי מובילי קמפיין הטרלול שהשתלטו עליה, לקחו את המגבלה של "ובלבד שלא יפגע באחרים" - וניפחו אותה למימדים מפלצתיים. בדיוק כמו בג"ץ, שלקח את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ומשתמש בו כדי לרמוס את רצונו של הציבור ולבטל חוקים כרצונו - כך מרחיבים המטורללים את הגדרת הפגיעה בזולת כך שהיא מאפשרת להם להתערב ברגל גסה באורחות חייהם של ציבורים שונים, ולהכתיב להם מה מותר ומה אסור להם לעשות, גם בניגוד לאמונתם ולערכיהם. כפייה לכל דבר.
אפשר אולי להצדיק את נקודת המבט הזאת, אבל היא יורה לעצמה ברגל. כי ברגע שמי שקוראים לעצמם ליברלים מתחילים לכפות ולאסור ולהגביל ולהחרים - הם מרוקנים את ערך החופש מתוכן, הופכים אותו לבדיחה חלולה. זה חופש כמו שבברית המועצות היו שוויון וצדק. חופש רק למי שמיישר קו עם סוג מסוים מאוד של השקפה, וכפייה ודיכוי לכל השאר.
בעשותם זאת, הרי שהמטורללים קוברים במו ידיהם את הליברליזם, כשהם חושפים את ריקנותו. אם בשם החופש כופים ומדכאים, המסקנה היא שערך החופש אינו ניתן ליישום, שכפייה היא חלק בלתי נפרד מכל השקפת עולם. ואם כך, איזה יתרון נשאר לחילוניות כלפי הדת? אם לחילונים מותר לכפות את ערכיהם, איזו טענה יכולה להיות להם כלפי הדתיים שעושים זאת?
ואני באמת תוהה, מה עובר בראשם של אותם אנשים. האם הם באמת חושבים שמערכות השנאה וההסתה שלהם יגרמו לציבור החרדי להפנים את ערכי ה"שוויון" והפמיניזם? לא צריך להיות פסיכולוג או היסטוריון דגול, כדי לדעת שכפייה מסוג זה מובילה לתוצאות הפוכות בדיוק - תחושת עוינות, התנגדות ושנאה כלפי אלה שנתפסים כעת כאויבים. וליהדות יש מסורת ארוכה של התנגדות לניסיונות להמיר אותה בכוח. גדולים וחזקים יותר ניסו ונכשלו.
כפייה היא מדיניות סבירה רק כאשר מובטח לך שלאורך זמן יישאר הכוח בידיך, ותוכל להמשיך לדכא כל התנגדות. אבל לאנשי הטרלול אין כל סיבה להיות בטוחים בשלטונם. עם הריבוי הטבעי והתהליכים שעוברים על החברה, ייתכן מאוד שבעתיד הלא רחוק יעברו מושכות השלטון לידיהם של החרדים והדתיים. וכיצד יתנהגו הם אז, כאשר הכוח יהיה בידיהם? האם לא ייקחו דוגמה ותקדים מקודמיהם בשלטון, ויפעילו עליהם כפייה לא פחותה? אם אתם, הליברלים, אסרתם עלינו לקיים הופעות נפרדות - הרי שלא תהיה לכם זכות להתלונן כאשר אנחנו נאסור עליכם לקיים הופעות מעורבות. לא יהיה לכם עוד שום פתחון פה לדבר על חופש וחירות וסובלנות. אתם הבאתם את זה על עצמכם.
אולי נדמה לאנשי הטרלול שהם מנצחים בקרב בכל פעם שהם מובילים לביטול הופעות או אירועים, ומונעים "הדרה" ו"הדתה". אבל בכך הם רק כורתים את הענף המוסרי שעליו הם יושבים, כורים במו ידיהם את קברו של החופש שבו הם דוגלים, ומניחים את היסודות לכינונה של מדינת הלכה - שלא תהיה לה כל סיבה להיות סובלנית כלפיהם יותר ממה שהם היו כלפי היהדות.