צעדים ראשונים בכלכלה
האם כדאי לתת דמי כיס לילדים ובאילו גילים?

מלבד הדאגה לעצמנו, השינויים בשוק התעסוקה כוללים גם אמירה לילדים שלנו: מה שעבד פעם כבר לא יעבוד בעתיד.

כרמי אור , י"ט בחשון תש"פ | עודכן: 20:45

האם כדאי לתת דמי כיס לילדים ובאילו גילים?-ערוץ 7
כרמי אור
צילום: דני כיתרי

אין לנו מושג במה יעסקו הילדים שלנו. הכול משתנה כל כך מהר, שלימוד מקצוע הוא כבר לא ערובה להצלחה או לפרנסה.

במחקר של הפורום הכלכלי העולמי מ-2018, התגלה שעד 2,022 ייעלמו או יצטמצמו מאוד רוב המקצועות שאנחנו מכירים היום. מלבד הדאגה לעצמנו, השינויים בשוק התעסוקה כוללים גם אמירה לילדים שלנו: מה שעבד פעם כבר לא יעבוד בעתיד. המיומנויות שהם יצטרכו הן מיומנויות של עולם חדש, שאותן הם (ואנחנו) צריכים לדאוג לרכוש בשנים הקרובות.

כל זה משפיע על ההכנסות שלנו כבר עכשיו, וישפיע עוד יותר על ההכנסות של הדורות הבאים, ולכן גם דפוס ההוצאות וקניית האשראי שלנו חייבים להשתנות. ובכל הנוגע לילדים שלנו, אפשר לשחרר אותם מהכבלים של הליכה בתלם ולתת להם לגדול ולהתפתח מתוך סקרנות, איסוף מידע, למידה עצמאית, כריזמה ויוזמה אישית. זה לגמרי לא אומר ששחרור מהצטיינות בא בחשבון, אבל אולי הצטיינות בכיוונים חדשים ופחות מסורתיים, או כישורי חיים של פרזנטציה וחיפוש מידע, עדיפים על פני שינון ועמידה בציונים בתוך המערכת הישנה. ייתכן שאלה יועילו להם יותר מאשר הדפוס הקיים.

בעבר תמכתי מאוד בדמי כיס מסודרים ומוגדרים מראש. בכל הרצאה הסברתי על הערכים המונגשים דרך דמי כיס, כמו למידה, תכנון, הקצאה לצדקה, הגשמת יעדים, קבלת החלטות והנאה שאינה תלויה בהורים. אבל ככל שעברו השנים, כאשר העולם השתנה לנגד עיניי וגם ראיתי את ילדיי ואת היחס שלהם לכסף ככל שהתבגרו – הבנתי שחייב להיות פתרון אחר, שמתמקד בעיקר בהתאמה אישית לכל ילד.

ראשית, בעולם האמיתי מקבלים כסף תמורת השקעה. ולכן, בהחלט סביר לתגמל ילדים על עבודות הבית. אני לא מדברת על פינוי הצלחת מהשולחן אחרי הארוחה או על להוציא את הכלב לטיול, אלא על דברים גדולים שיחסכו לכם זמן וכסף, למשל טיפול עונתי בגינה, בישול לשבת כשיצאתם לקפה זוגי בשישי או ניקיון יסודי של כל התריסים בבית. כמובן הכול תלוי גיל.

אם לא מסתדר לכם, טכנית או תפיסתית, שהילדים יעבדו אצלכם – שווה לעודד אותם לעבוד בסביבה הקרובה. אפשר להכין תוכנית עסקית ולפתוח את הראש לרעיונות חדשים (ברוב המקרים הילדים יגיעו עם רעיונות, והתפקיד שלנו הוא רק לא לעצור אותם).

מי שרוצה לתת דמי כיס – זה ממש בסדר. בעיקר בגילים צעירים. אפשר להתחיל סביב גיל חמש ולהפסיק בהדרגה סביב גיל עשר.

שנית, חשוב מאוד לבנות עם כל ילד בנפרד את היעד שבשבילו הוא חוסך את כספו. ממש כמו ביעדים שלנו, יש חשיבות לבחינת הצורך, השוואת מחירים, בחינת חלופות והכנת תוכנית עבודה לאורך ציר הזמן עד להגעה ליעד. אפשר לתגמל ילדים ב"מאצ'ינג", ועל כל שקל שהם יחסכו לתת להם שקל עידוד מהכסף שלנו (רק אחרי שהם הגיעו למחצית מהסכום הדרוש ולא כסגירת חורים).

ליעדים גדולים באמת אפשר לרתום את כל המשפחה, למשל לקראת יום ההולדת. זה גורם לאיפוק ולציפייה אצל ילדים. למשל, אם ילד ממש רוצה מארז מיוחד של פליימוביל או קורקינט, והסכום גבוה, אפשר בהחלט להגיד: "זוכר שבעוד שלושה חודשים יש לך יום הולדת? אולי תספר לכל המשפחה על החלום שלך, והם יתאחדו ויעזרו לך להגשים אותו?".

ואל תשכחו יעדי צדקה ועזרה לזולת. לא רק כסף עוזר, גם הקצאת משאבי זמן ודעת.

בעולם שבו יש שפע אינסופי, אנחנו חייבים להעניק דוגמה אישית. לזכור ליהנות מחוויות ופחות מחפצים, להשתמש בשפע של העולם ולתת ממנו גם לאחרים, לקנות פחות וליהנות מהפשטות, להיות מפוקסים על המטרות שלנו ולא לתת ללחץ החברתי להסית אותנו ממה שחשוב לנו באמת. את כל זה נוכל להעביר לילדים שלנו ביומיום כאורח חיים, ולהכין אותם לעולם החדש שנמצא ממש מעבר לפינה.

כרמי אור

מחברת הספר 'לא חייבת כלום לאף אחד - מדריך פרקטי לניהול כלכלי בעולם משתנה', יועצת כלכלית ומנהלת מיזמים להשכלה פיננסית