הרב דרוקמן, הרב מלמד, הרב מדן והרב אריאל הסכימו. כנס מכון ידעיה
הרב דרוקמן, הרב מלמד, הרב מדן והרב אריאל הסכימו. כנס מכון ידעיהצילום: מכון ידעיה

בין שלל ההצעות היצירתיות להתרת הפלונטר הפוליטי שדלפו במתכוון לתקשורת, הייתה גם אחת מקורית במיוחד.

לפי ההצעה, כדי לפתור את המתיחות המרכזית בין שני הצדדים בגלל חוקים הנוגעים לנושאי דת ומדינה, החרדים והדתיים ימתינו בתקופה הראשונה של כינון הממשלה באופוזיציה, בזמן שהליכוד וכחול לבן יעבירו חוקים בענייני דת ומדינה שהדתיים לא יוכלו לקבל, ורק אחרי כן יצטרף כל בלוק הימין לממשלה.

לקריאת נייר העמדה המלא לחצו כאן

במקביל לאותה הצעה, ובניגוד מושלם, ישבו בחדר אחד רבנים בכירים מהקשת הדתית והסכימו פה אחד: דווקא הפלונטר הפוליטי הוא ההזדמנות להגיע סוף סוף לעמק השווה בנושאי דת ומדינה.

מדובר בכינוס של רבנים ואנשי מקצוע שמבטאים קשת רחבה של דעות ותפיסות עולם בקרב הציבור הדתי-לאומי. הכינוס נערך במסגרת של מפגשי חשיבה שעורך מכון 'ידעיה', מכון שפועל לקידום השיח האמוני בציבור הדתי והכללי, העוסקים בנושאים שעולים על סדר היום ומאתגרים את העולם הדתי מול ערכים ליברליים. בפעמים הקודמות עסקו המפגשים בנושאים כמו להט"ב ופמיניזם, והפעם דן הצוות בנושא שכיכב במערכת הבחירות: מדינת ההלכה. רק לשם הדגמת המגוון, בצוות החשיבה ישב הרב יעקב אריאל - לשעבר רב העיר רמת גן, יחד עם הרב יהודה גלעד מישיבת הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע והרב אריאל בראלי, רב היישוב בית אל הטרי. לצד הרבנים הוזמנו גם אנשי מקצוע כמו פרופ' אביעד הכהן ממכללת שערי משפט ופרופ' ידידיה שטרן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

"באנו אל הכינוס הזה כמו דף חלק, באמת כדי לשמוע וללבן את הסוגיה הזאת. לא הייתה לנו אג'נדה מוקדמת", מספר הרב דני לביא, ר"מ בישיבה הגבוהה באלון מורה וחבר הנהלת מכון 'ידעיה', שארגן את המפגש יחד עם הרבנית ד"ר חני פרנק, יועצת הלכה עובדת המכון. "כששמענו את המשתתפים, שבאמת באים ממקומות כל כך שונים על הסקאלה הדתית-לאומית, הופתענו. כולם הסכימו על המהות, עד כדי כך שהצלחנו להוציא מהמפגש דף עמדה מדויק ומפורט שמקובל על כל הצדדים. לא ציפינו לזה". ההסכמה היא אכן דבר מפתיע, אך המסקנות שעולות מנייר העמדה ומפורסמות כאן לראשונה הן, כך אפשר לומר, דרמטיות.

"לא נכון לכפות בחקיקה צביון יהודי על המרחב הציבורי במדינה, ללא הידברות עם הציבור החילוני", קובע נייר העמדה, "בעולם בו כל ציבור עומד על שמירת החירות והאוטונומיה שלו, כל תחושה של איום בנושא יסודי כמו אמונתו של האדם תתבטא בדחייה אגרסיבית. משום כך במיוחד בנושאי דת ומדינה יש לשנות את השיח משיח פוליטי-כוחני לשיח של הקשבה, הידברות ויצירת הבנות והסכמות בין הגוונים השונים באוכלוסייה הישראלית, כלפי המטרה שכולם חפצים בה". המשמעות המעשית של העמדה הזאת היא מרחיקת לכת: כותבי המסמך מבקשים להימנע מחקיקה דתית שמנסה לקדם צביון יהודי במדינה, ולעבור למודל של שיח בין כל חלקי החברה שיביא להסכמות. קל להבין שהסכמות עם המפלגות החילוניות כוללות בהכרח פשרות בסוגיות שעליהן עמדו עד היום המפלגות הדתיות בכנסת.

לעצור את הסחף

נייר העמדה, שאת ניסוחו המלא אפשר למצוא באתר האינטרנט של מכון 'ידעיה', הוא לא עוד נייר עמדה שולי, אלא אמירה שעומדות מאחוריה הדמויות המרכזיות ביותר כיום בעולם התורה הציוני-דתי. מלבד הרב יעקב אריאל, שהיה חלק מהצוות ויחד איתו גובשו המסקנות, הובא המסמך מאוחר יותר לרב דרוקמן, שעבר על כל הסעיפים ואף היה מעורב בהוספת תיקונים והבהרות. בנוסף לכך המסמך הובא גם בפני הרב זלמן מלמד, ראש ישיבת בית אל, והרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, שסמכו אף הם את ידיהם על מסקנות הצוות. מדובר באישים שהשפעתם על חלקים גדולים בציבור הדתי-לאומי ועל הפוליטיקאים שלו גדולה.

"צריך למעט כמה שאפשר בחקיקה", אומר הרב יעקב אריאל בריאיון ל'בשבע'. "זו העמדה שלי כבר שנים ארוכות. אנחנו מעדיפים הבנה והסברה, הרבה יותר מאשר חוק. אומנם יש היום תחומים שבהם יש נגיסה והתדרדרות, כמו מסחר בשבת, ובהם צריך לפחות באופן זמני לעצור את הסחף דרך החוק. זו למשל סוגיה מוסרית שצריך להתעקש עליה, כי פתיחת המסחר פוגעת בבעלי העסקים הקטנים שהחירות שלהם בשבת נשללת מהם. גם לגבי נישואין וגירושין יש דברים שצריך לעצור כרגע דרך החוק כדי שלא ייגרמו נזקים שלא נוכל לעמוד בהם. אבל כל זה רק בדיעבד, לכתחילה צריך לשבת ולהגיע להסכמות בין הגוונים השונים של האוכלוסייה".

כשהרב אריאל מדבר על הסכמות, הוא אומר בפה מלא שמדובר על פשרות וויתורים, אך מדגיש שאין בכל אלה הודאה באי אמיתות הערכים היהודיים. "בוודאי שכשיושבים להתדיין יהיו דברים שניאלץ לא להתערב בהם. הסכמה כאן פירושה הבנה של הגבולות מה אני יכול לדרוש ומה כבר לא ריאלי, וזה משני הצדדים. אני לא אדרוש שכל הציבור החילוני יתחתן כדת משה וישראל או ישמור שבת, כי אני מבין שזה לא ריאלי. וגם הצד השני צריך להבין מה לא ריאלי בשבילנו לוותר עליו. אבל אנחנו לא אומרים בזה שאנחנו מוותרים על הערך הזה, או לא רוצים שהוא יתקיים בכלל. זו פשוט הבנה של המציאות".

"ההבנות הללו היו תוצאה של שני גורמים", חושף הרב לביא מעט מהנאמר בכינוס, "בתחילת הדיון הציג פרופ' אביעד הכהן נתונים שהדגימו כיצד הסטטוס-קוו שאנחנו כל כך עסוקים בו הוא בעצם אשליה. עמים משתנים, חברות עוברות תמורות, וההסכמות של לפני 70 שנה כבר מזמן לא תקפות בשטח. העניין השני הוא היחס הציבורי שאנחנו פוגשים היום למושג של מדינת הלכה. יש פחד גדול מהדבר הזה. אי אפשר להתעלם מכך שמערכת הבחירות הייתה בעיקר סביב זה, ומיליוני אנשים בחרו במפלגות חילוניות שהבטיחו לא לשבת עם חרדים ודתיים. שני הדברים האלה גרמו ליושבים בחדר לחשוב מחדש על חקיקה דתית".

אף צד לא יכול לבד

לצד ההימנעות מחקיקה דתית במידת האפשר, עלה בכנס הצורך גם ל"עשה טוב" - מעורבות פרלמנטרית גדולה יותר בחוקים שנוגעים לשאלות מוסריות שבהן גם ליהדות יש אמירה. "נוצרה הסכמה מלאה בין המשתתפים על הצורך להדגיש טיפול בנושאים מוסריים-חברתיים שעד עכשיו הציבור הדתי לא התעסק בהם מספיק", אומרת פרנק. "עיקר הבשורה שיצאה היא ההבנה שהסטטוס קוו כבר אינו קיים, וממילא מוכרחים למצוא את הדרך לשמור על צביונה היהודי של המדינה בדרכים חדשות. רוב הציבור הישראלי הוא מסורתי וחפץ בכך, וברגע שמוציאים את עוקץ הכפייה זה יכול גם לבוא לידי ביטוי".

כאמור, בין היושבים בחדר הייתה הסכמה שדווקא העת הזאת, שבה לא הימין ולא השמאל מסוגלים להקים ממשלה בעצמם, היא עת רצון ליצירת הסכמות בנות קיימא. "אנו לא חוששים שהחתירה להסכמות תחמיר את המצב, כי בסופו של דבר הן יהיו גם בהסכמת המפלגות הדתיות והחרדיות. הפוך, חתירה להסכמות סוף סוף תפתח את החברה הישראלית לשיח של תוכן ומהות, במקום מאבקי כוח פוליטיים, ותיצור שותפות בקביעת הצביון היהודי של המדינה גם עם שאר האוכלוסייה היהודית. אנחנו לא חושבים שזה יהיה קל ומיידי, אך לשם צריך להתקדם. הפלונטר הפוליטי הנוכחי הופך זאת לדבר ישים, משום שכעת אף צד לא יכול להחליט לבדו בענייני דת ומדינה".

גם במכון 'ידעיה' מודעים לכך שיוזמות כאלה, להסכמה בין חילונים לדתיים בנושאי דת ומדינה, כבר עלו בתוהו בעבר. יתרה מזו, הרב יעקב מדן, הצלע הדתית באמנת גביזון-מדן המפורסמת, הוא חבר גם בצוות החשיבה של 'ידעיה'. אלא שהפעם משקיעים במכון גם ביצירת הנתיבים המעשיים ליישום הרעיון. זה יתחיל כבר בשבוע הבא בהסברה והטמעת הרעיון, דרך סדרת סרטונים שיפרסם המכון באתר האינטרנט שלו וברשתות. אבל פרט לכך, במכון כבר יצרו קשר עם דמויות פוליטיות שדווקא אינן חברות במפלגות דתיות, והן הביעו תמיכה ברעיון. בעתיד היותר רחוק מתכוונים לפעול במכון להקמת שדולה מיוחדת בכנסת, שתעסוק בדיונים האלה ותביא להסכמות המיוחלות.

החזון של 'ידעיה' עוד רחוק מעין המתבונן, והקשיים שלפניו עוד רבים. אבל עוד לפני חזון אחרית הימים, עצם העובדה שרב מהקיבוץ הדתי, עורכת דין מארגון בית הלל, ר"מ בישיבת רמת גן, רב היישוב בית אל ופרופסור מהמכון לדמוקרטיה ישבו ביחד והגיעו להסכמה, היא כבר צעד גדול בפני עצמו.