מסמנים תהליכים

העתירה של יקב פסגות נגד סימון מוצרים מיו"ש התהפכה נגדו ונגד יצרנים אחרים ומעכשיו יהיה למדינות אירופה קשה יותר להתעלם מההחלטה

ניצן קידר - ערוץ 7 , ט"ז בחשון תש"פ

מסמנים תהליכים-ערוץ 7
איילת שקד
Photo by Hadas Parush/Flash90

החלטת בית הדין האירופי לצדק שקבעה השבוע שחובה לסמן מעתה תוצרת המיוצרת ביהודה ושומרון, רמת הגולן ומזרח ירושלים לא הפתיעה את המערכת המדינית בישראל, שכבר נערכה להגיב לה. במשרד החוץ כבר הפעילו את כל התותחים הכבדים בניסיון לצמצם את הנזק שהיא גורמת, ושקשה להעריך במדויק עד כמה יהיה כבד.

הסיפור התחיל כבר בשנת 2015, אז פרסם האיחוד האירופי בכל מדינות אירופה הנחיה לגבי סימון מוצרים מיהודה ושומרון. ההנחיה כמעט לא יושמה אך עוררה את זעמם של גורמים רבים. יקב פסגות שבבנימין החליט לעתור לבית המשפט בצרפת נגד החלטת האיחוד, בטענה שמדובר בצעד הנוגד את החוק הצרפתי.

בית המשפט הצרפתי דן בעתירה של היקב והחליט לקבלה, תוך שהוא מורה למשרדי הממשלה בצרפת להקפיא את יישום ההנחיות הקשורות לסימון עד קבלת החלטה בנושא בבית הדין לצדק של האיחוד האירופי, שאליו העביר את ההכרעה הסופית. למרות ההחלטה, לפני שלושה חודשים פרסם היועץ המשפטי של בית הדין חוות דעת לפיה על צרפת חלה חובה לסמן מוצרים שיוצרו ביהודה ושומרון, בניגוד להחלטה מוקדמת של בית המשפט הצרפתי. הוא טען כי חוקי האיחוד דורשים סימון של מוצרים שיוצרו ב"שטחים שכבשה ישראל מאז 1967".

"כל מוצר שמקורו ב'שטחים הכבושים' נדרש לסימון על ידי החוק האירופי. הוספת שם האזור הגיאוגרפי שממנו הגיע המוצר וציון אם מדובר בהתנחלות הם הדרך היחידה לספק לצרכן את המידע המדויק והאובייקטיבי", קבע היועץ שבדרך כלל דעתו מאומצת על ידי בית המשפט ורמז להחלטה הסופית.

ואכן ההחלטה פתלתלה במיוחד, נכנסת לפרטים הקטנים ביותר, ומחייבת סימון שהמוצר יוצר ב"התנחלות בלתי חוקית". "על הסימון להבהיר כי מדובר בתוצרת מטריטוריות שתחת כיבוש ישראל – ולא בריבונותה", כך נכתב בהחלטה שמדברת על החשיבות בכך שהאזרח האירופי יידע כל פרט שעשוי לעניין אותו – סכסוכים מדיניים או כלכליים שבהם מעורבת המדינה או אפילו תמיכה שלה בפעולות בלתי לגיטימיות כמו טרור. גורם מדיני שקרא לעומק את פסק הדין אמר כי הדקדוקים שאליהם נכנס פסק הדין הופכים אותו למפלה, במיוחד אם לא ייושם כלפי מדינות אחרות המצויות במה שמוגדר "אזורי עימות" או נחשבות לתומכות טרור מובהקות.

פרופ' אבי בל מאוניברסיטת בר אילן, עמית בפורום קהלת, מעריך שהמדינות השונות לא ימהרו ליישם את ההחלטה. "ההחלטה ב-2015 הייתה הנחיה לא מחייבת. זה קרה כי הדרך היחידה להוציא הנחיה מחייבת הייתה בהחלטה פה אחד של כל שרי החוץ האירופים וזה לא קרה. פורמלית, פסק הדין שיצא עכשיו כן מחייב את כל אירופה".

ואירופה הולכת לפעול על פי פסק הדין?

"אפשר לומר שזו לא מסוג ההחלטות שמיושמות, כי כל מדינה ומדינה חייבת לתקן תקנות לשם כך. אין מישהו באירופה שיוכל להכחיש שזה הדין, אבל הניסיון מלמד שבפועל זה לא תמיד קורה".

גורמים מדיניים מסבירים ל'בשבע' כי המצב הנוכחי מכניס את האיחוד האירופי, כולל את המדינות הקרובות לישראל, למצב בעייתי. לדבריהם, גם מדינות שינסו למסמס את ההחלטה עלולות להיתקל בתומכיBDS שיעתרו לבתי המשפט וינסו להכריח אותן לאמץ את מדיניות סימון המוצרים. עם זאת ברור גם להם שהתהליך שיוביל לסימון עוד ארוך, וישראל יכולה לנסות ולהשפיע עליו.

הצעד הבא בהליך הוא פרסום בספר הרשומות האירופי, ופסק הדין שצריך לעבור קודם כול לצרפת, כי היא זו שביקשה אותו וצריכה להתייחס אליו. לאור זאת, משרד החוץ הישראלי הפעיל את כל הנציגויות בעולם, הן לשם מעקב והן להעברת מסרים ברורים שישראל לא תקבל צעד של סימון מוצרים. מבחינה ישראלית מדובר בעניין עקרוני, וגם במשהו שעלול לפגוע קשות בייצוא, שכן האיחוד הוא שותף שכר משמעותי מאוד.

במברק שהוציא המשרד לשגרירים הרלוונטיים לקראת ההחלטה של בית הדין, הם נקראו "להבהיר לאיחוד האירופי ולחברותיו את ההשלכות השליליות שעלולות להיות לפסיקת בית הדין וליישומה על היחסים עם ישראל". עוד צוין שם כי יש צורך להבהיר למדינות כי מדובר בפסיקה פסולה מוסרית, משום שהיא מפלה באופן בלעדי את ישראל אל מול סכסוכים אחרים שמתקיימים ואירופה מתעלמת מהם.

האירופים, אגב, לא מבינים על מה המהומה. גורם במשלחת האיחוד האירופי אמר לנו: "הרי ממילא כל מוצר שמגיע לאירופה חייב לכלול מידע מדויק. אין כאן אפליה, כי המעמד של ההתנחלויות נובע מהחוק הבינלאומי. אף אחד לא מונע או מתכוון למנוע ייבוא מוצרים מההתנחלויות לאיחוד, ואי אפשר גם לומר שהאיחוד תומך בחרם או בסנקציות נגד ישראל".

להפעיל את האמריקנים

פרופ' בל מציע לנסות לפעול באמצעות ארגונים בינלאומיים אחרים. "יש כאן הזדמנות להעביר את הסכסוך הזה לארגון הסחר העולמי, שהוא שדה קרב טוב יותר כי ההסבר שהאירופים נתנו להחלטה נוגד את הדין הבינלאומי בענייני סחר. ארגון הסחר העולמי לא עוסק רק בפוליטיקה כמו בית הדין לצדק של האיחוד, וזה מקום שבו נוכל לפרוט את הטענות שלנו ולהצליח איתן".

עד כמה נזכה שם לתמיכה?

"יש לנו בארגון הסחר לא מעט בעלי ברית. זה נכון שכאן מדובר באפליה ייחודית שהמציאו נגד ישראל, אבל האירופים נכנסו למתח מסחרי עם לא מעט מדינות אחרות בעולם בתירוצי סרק משפטיים. זה צעד מתבקש שהמלצנו עליו בעבר והוא מתאים עוד יותר היום".

יש עוד פעולות אפשריות?

"יש גם מקום לסקטור הפרטי ולעסקים ביהודה ושומרון לצאת למסע פרסום נגד המהלך הזה, ולדבר על האפליה האירופית. גם באירופה יש אנשים שמאוד לא אוהבים את הביורוקרטים והמשפטנים של האיחוד האירופי, וחושבים שהם מנסים להשתלט על יותר מדי ענפים בחיים הפרטיים והמסחריים. האזרחים באירופה יטו אוזן קשבת לקמפיין כזה".

איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר ויו"ר הימין החדש, שמכירה היטב את העתירה ואף התנגדה להגשתה, מתייחסת לפסיקה ככזו שעולה ממנה "ניחוח אנטישמי". לדבריה בשלב הזה יהיה הרבה יותר קשה להיאבק בהחלטה גם בזירות אחרות. "נדרש מאבק אינטנסיבי של משרד החוץ בניסוח ההוראה שתצא מהאיחוד כתוצאה מפסק הדין. ה-BDS ישתמשו בפסיקה הזאת בבתי משפט במדינות השונות על מנת שיאכפו אותה".

אחד הניסיונות לחשוב מחוץ לקופסה היה גיוס הממשל האמריקני להפעלת לחץ על האיחוד האירופי. כמה מחוקקים אמריקנים אף נרתמו ושלחו מכתבים לאיחוד עם איומים שונים על פגיעה אפשרית בסחר בין ארצות הברית והאיחוד, אבל האירופים כבר מזמן הפסיקו להתרגש מהאמריקנים. עם זאת, מחלקת המדינה בוושינגטון יצאה מגדרה, והוציאה הודעת גינוי חריפה להחלטת האיחוד האירופי, כולל רמיזות שהמילה האחרונה מהצד האמריקני לא נאמרה.

איילת שקד חושבת שלחץ אמריקני יכול לסייע. "ראשית, צריך לנצל את ההזדמנות ולהפנות לאמריקנים בקשה שיבטלו הנחיית סימון ישנה שקיימת אצלם ולא נאכפת. לבטל אותה כליל. במקביל צריך לבקש שיכירו בחוקיות ההתיישבות וישנו את התמונה כולה".

עם הראש בקיר

לא מעט אצבעות מאשימות הופנו השבוע ליעקב ברג, בעלי יקב פסגות ומי שהגיש את התביעה. שקד עצמה סיפרה שביקשה ממנו בעבר להסיר את התביעה מחשש לקבלת פסיקה כמו זו שהתקבלה השבוע, ואף שהמשנה ליועמ"ש רועי שינדורף הזהיר כי פסיקת בית הדין תזיק לכל בעלי העסקים מיו"ש המייצאים מוצרים לאירופה.

שקד חושבת שמדובר בטעות קולוסלית. "המאבקים בזירה המשפטית חשובים, אולם צריך לעשותם בשום שכל. בתקופתי כשרת משפטים שכרנו את המשרד המוביל באירופה שנתן לנו חוות דעת ברורה שאסור להיכנס להליך הזה, ושההפסד כמעט ודאי. לכן התרענו וביקשנו מיקב פסגות לא להמשיך בהליך הספציפי הזה, שכן ההשלכה של הפסד היא קשה".

ברג דוחה את הטענות: "לדעתנו בית המשפט דקדק עד לרמה בלתי ישימה בעליל של המושג 'made in'. יקב פסגות גאה על תרומתו למאבק נגד החלטה זו. ראינו בפועלנו זה שליחות גדולה כישראלים וכיהודים. פעלנו כישראלים החיים ביישוב שהוקם באישור ממשלת ישראל, ושרק מבקשים לייצר ולייצא יין איכותי אשר קנה לעצמו מוניטין ברחבי העולם. ההחלטה מחזירה את העולם לאחור ואיננה מתאימה לתקופה הנוכחית, ולכן היא לא מקובלת עלינו ונמשיך להיאבק בה".

באיזו דרך תיאבקו כעת?

"אנחנו הולכים להגיש תביעות בהרבה מאוד מדינות ולהציף גם את בית הדין הזה, כדי להבהיר שלא יכול להיות שיש דין אחד לישראל ודין אחד למדינות אחרות בעולם. צריך לזכור שהוראת הסימון היא רק על ישראל, אבל העיקרון שקבע בית הדין צריך להיות מיושם לגבי כל מדינה בעולם. בעצם לפי ההוראה צריך לכתוב: 'מיוצר באיראן – מדינה תומכת טרור'. זה בדיוק מה שמשתמע מההחלטה שטוענת שהצרכן האירופי רוצה לדעת הכול – את כל האלמנטים האפשריים על המתרחש באותה מדינה. לעיתים כשהולכים לנקודת קיצון יש לכך משמעויות שלא לוקחים בחשבון. ברור שאי אפשר לשנות את המצב ביום אחד, אבל אנחנו מאמינים שהמערכה עוד לא הסתיימה וחובתנו היא להמשיך ולהיאבק".