קריה נאמנה

היא עשויה להיגמר בתוך שבועיים, אך הוא מקווה שתימשך לפחות ארבעה חודשים. הקדנציה של בנט במשרד הביטחון היא התגשמות חלום בשבילו

ניצן קידר - ערוץ 7 , ט"ז בחשון תש"פ

קריה נאמנה-ערוץ 7
יחתור ליותר תעוזה. בנט השבוע
צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

לפני כמה חודשים נפתלי בנט לא חלם שיישב בקריה השבוע ויערוך התייעצויות ביטחוניות בעקבות ההסלמה בדרום כשר הביטחון של מדינת ישראל. ולא סתם שר הביטחון, אלא הצעיר ביותר וחובש הכיפה הראשון שמכהן בתפקיד. אפשר כמובן לנסות להמעיט בהישג ולומר שמדובר בסך הכול בכהונה קצרה עד שתקום ממשלה והסבירות שיישאר במשרד אחרי הקמת ממשלה היא נמוכה, אבל מצד שני בהינתן שנלך לבחירות נוספות, בנט יכול לשבת בלשכת שר הביטחון חודשים ארוכים.

את היומיים שלפני כניסתו לתפקיד הקדיש בנט לשורת מפגשים והתייעצויות ביטחוניות עם גורמים צבאיים בכירים בעבר ובהווה, בראשם הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש השב״כ נדב ארגמן. הוא ישב איתם לפגישות עבודה ראשונות יום לפני שנכנס באופן רשמי לתפקיד. ההערכה היא שבנט לא ישנה מהותית את ההתנהלות בגזרות השונות, אבל אין ספק שיעודד חשיבה שונה מזו שהובילו השרים האחרונים שישבו במשרד הזה, כולל ראש הממשלה נתניהו בעצמו.

ההתמודדות המיידית של השר החדש תהיה עם הגזירות בצפון ובדרום, כשאת זירת הדרום הוא קיבל במנה גדושה עם כניסתו לתפקיד. "בנט לא ישנה את התפיסה הכוללת, אלא יחתור ליתר תעוזה. ייתכן מאוד שהסיכול הממוקד שראינו השבוע, שנתפס דווקא כיוזמה של נתניהו, יהיה מדיניות שהשר החדש יוציא לפועל בתיאום בין שניהם", אמר לנו גורם ביטחוני השבוע.

לדבריו, "האתגר המרכזי של שר הביטחון החדש, מעבר לזירה העזתית שהתלקחה השבוע, הוא להתמודד עם הקיים. יהיה לו קשה מאוד להשפיע על דברים משמעותיים יותר בממשלת מעבר. גם המצב הקיים הוא נפיץ, ודורש את כל תשומת הלב. איראן וגרורותיה בעיקר בצפון אך גם בדרום יהיו במרכז סדר היום שלו".

סוגיה צבאית שונה מאוד שבנט עלול להידרש לה, דווקא בגלל היותו חובש כיפה, היא השירות המשותף והרצון בצבא להגדיל את מספר התקנים ביחידות המעורבות. הרמטכ"ל עצמו התבטא באחרונה בסוגיה והצהיר: "אין מקום בצה"ל לגורמים חיצוניים שמנסים להכתיב כללי התנהגות לחיילים, כמו הפצת הנחיות בנוגע לשירות המשותף של נשים וגברים בצה"ל. נשים וגברים ימשיכו לשרת במשותף, כמקשה אחת, למען מדינת ישראל. אלה שקובעים את הפקודות, הנהלים והנורמות בצה"ל הם אך ורק המפקדים. לכל גוף ולכל אדם יכולה להיות דעה משלו, אבל בצה"ל מקבלים הנחיות ממקום אחד בלבד", הבהיר כוכבי.

לא מעט רבנים לא אוהבים את הגישה של כוכבי בתחום הזה, בלשון המעטה, ולחשו על אוזנו של בנט כשהיה יו"ר הבית היהודי. עם חלקם הקשרים הטובים נשמרים עד עצם היום הזה. לא יהיה מופרך לחשוב או לנחש שיהיו ניסיונות לשכנע את בנט ולנצל את תקופתו כדי למצוא מענה להצהרה החד משמעית של הרמטכ"ל, גם אם יהיה מדובר במענה שקט, כדי לא לעורר מהומות.

בין הרמטכ"ל לבנט שוררות כימיה טובה והערכה הדדית. בפן הצבאי נראה שכוכבי ובנט רואים עין בעין את מרבית הסוגיות, וככל הנראה גם בתחום הזה דעותיהם לא מאוד רחוקות. בנט לא יפסול ניסיונות להגיע לפשרה, אבל ככל הנראה יהיה מדובר בפשרה שלא תקטין את ערך ההצהרה של הרמטכ"ל.

במקביל, במערכת הביטחונית, ובעיקר בסביבת הרמטכ"ל עצמו, מקווים שבנט יוכל לסייע להם בדחיפה של רכש מארצות הברית, בעיקר של מטוסי ומסוקי קרב, שהיה תקוע בשנה האחרונה. לצערו של כוכבי, בנט כנראה לא יהיה זה שבתקופתו תובא לאישור הממשלה תוכנית החומש שתכנן לצה"ל.

בסביבתו של בנט אמרו לנו השבוע רק כי "הוא לא יודע אם המינוי יהיה תקף לעשרה ימים או עשרה חודשים, ולכן נכנס במלוא הרצינות והמרץ כדי ללמוד את האתגרים המשמעותיים של מערכת הביטחון ולהתחיל לטפל בכל הנושאים שמונחים על שולחנו".

לנתב תקציבים

מי שכן מטפחים ציפיות מתקופתו של בנט במשרד הביטחון הם גורמי ההתיישבות ביהודה ושומרון. "יש ציפייה דרוכה בקרב מנהיגי ההתיישבות שבנט ישחרר הרבה פקקים שנוצרו בשנה האחרונה. ההתיישבות חוותה מעצורים רבים מאז שאביגדור ליברמן עזב את משרד הביטחון והוצרו צעדיו של קובי אלירז (מי שהיה יועץ שר הביטחון להתיישבות, נ"ק) עד שפוטר. ההתיישבות כולה בהמתנה לשר שירצה ויהיה מחויב לסייע ליהודה ושומרון", אומר ל'בשבע' גורם בכיר בהתיישבות.

"כל עוד ליברמן היה והוא איפשר לאיילת שקד כשרת משפטים לטפל בנושאים התיישבותיים רבים, אמרנו דיינו", מוסיף הגורם. "חיכינו שיבוא שר שיפעל למען ההתיישבות ואנחנו מזהים שבנט הוא האיש הנכון במקום הנכון. הוא יכול לשחרר הרבה דברים שהיו תקועים. מאישור גבעת העיטם באפרת, הסדרת מאחזים שהתחייבו לבג"ץ לעשות והמינהל האזרחי גורר רגליים, ועד לאישור מתחם השוק בחברון", מוסיף הגורם.

אחת הבעיות שעמן מתמודדת הנהגת ההתיישבות היא ההתנהלות של לשכת התכנון במינהל האזרחי. כל תכנון חדש ביו"ש נמשך זמן ארוך פי כמה מאשר תכנון בתוך הקו הירוק. זה קורה כי בפועל חסרים תקנים במינהל, ואלו שקיימים לצורך הנושא הזה מתאפיינים בשכר נמוך, שאינו גורם למועמדים רבים להתמודד על התקנים הללו. בנט, עם ניסיונו הקודם במשרד החינוך, ידע לנצל היטב את משאבי המערכת כדי לחלק אותם באופן האופטימלי לתפקודה. גם בתפקידו החדש הוא יכול לנתב בתוך המערכת תקציבים ותקנים כדי להאיץ ולקדם את כל מהלך התכנון ביו"ש ולעשות את הכול במסגרת המשרד שלו.

הציפייה, כאמור, גדולה מאוד, אבל הנהגת ההתיישבות יודעת ששר הביטחון החדש מכוון יותר לנושאי הביטחון שעליהם הוא מעוניין להשפיע בזמן העומד לרשותו. אין ספק שהם ינסו ככל יכולתם שהשפעתו תהיה ניכרת גם על ענף התכנון ביו"ש, שלדברי בכיר בהתיישבות "נמצא בהקפאה מאונס כבר זמן רב".

טמיעה בליכוד?

ויש כמובן גם את הצד הפוליטי. אם תקום ממשלה, במרבית הקונסטלציות לא ברור לאיזה תפקיד יוכל בנט להתברג, בהנחה שיהיה חלק ממנה. גם האופציה שתרחיש ההליכה לבחירות יתממש, ריצה משותפת עם הליכוד, על אף ההבהרה שמדובר בבלוק טכני, עלולה להוות בעיה לימין החדש.

קיימת שאלה אמיתית האם מצביעי הימין החדש, שהוערכו בעבר בקרוב לארבעה מנדטים, ילכו כולם להצביע למפלגת הליכוד-הימין החדש בבחירות הבאות. ייתכן מאוד שהתשובה שלילית. חלק ניכר מתומכי המפלגה לא הסתירו שהם חיפשו אלטרנטיבה למפלגות הימין הקיימות, ובעיקר רצו משהו אחר מנתניהו. ריצה משותפת עם הליכוד עלולה להיתפס כחוטאת למטרה הזאת. חלק מהציבור הדתי-לאומי שתמך בימין החדש יעדיף, גם אם בלית ברירה, לחזור ולתמוך בנציגות הציונית-דתית, שכנראה תיווצר בקונסטלציה כזו בין הבית היהודי והאיחוד הלאומי, אולי עם גורמים נוספים.

השאלה היא אם מבחינת בנט היפרדות עתידית מהליכוד תשפר את מצבו הפוליטי או תרע אותו. אין ספק שהעמדה הנוכחית מספקת לו מקפצה אם יצליח בה. השאלה היא אם הכיוון שלו הוא הנהגה מתוך הליכוד והיטמעות בו, או יצירת אלטרנטיבה שספק רב אם תצליח להוות אי פעם יריב משמעותי למפלגת השלטון הנוכחית.

בבית היהודי ובאיחוד הלאומי מיהרו לברך על המינוי ועל ההסכם בין בנט לליכוד, שפותר להם לפחות צרה אחת. אם ייאלצו ללכת לבחירות נוספות - איום הימין החדש לא ירחף מעליהם. מצד שני, מצב כזה יהפוך למבחן הגדול ביותר, הן של הרב רפי פרץ והן של בצלאל סמוטריץ'. זה גם יהיה מבחן לציבור שתמך באופן מסורתי במפלגה דתית לאומית.

בשנים האחרונות עולה שוב ושוב השאלה האם יש צורך במפלגה סקטוריאלית לחובשי הכיפות הסרוגות. במערכת הבחירות באפריל, עם קצת דחיפה מהליכוד, הושגו חמישה מנדטים (פלוס הרב בן דהן בליכוד). השאלה היא האם אפשר לשחזר את ההישג הזה, האם ניתן לצמוח ממנו הלאה, או שאולי עם כוח כה מועט צריך לחשוב על נוסחה אחרת.

גם אם לא יהיו בחירות בקרוב, זו השאלה שקברניטי המפלגות הללו צריכים לשאול את עצמם, במיוחד אם תעמוד על הפרק אפשרות של ישיבה באופוזיציה לפרק זמן ארוך או ישיבה כגורם משני בממשלת אחדות. על הנייר ומבחינת המספרים היבשים, אמורים להיות לבית היהודי ולאיחוד הלאומי (ייתכן מאוד שגם לעוצמה יהודית יחד איתם) כל האמצעים להשתפר. פוטנציאל ההצבעה קיים, אבל במפלגות יצטרכו לשבור את הראש כדי למצוא את הנוסחה שתהפוך אותו מרצוי – למצוי.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com