בין שלל הטענות והפרשנויות שנאמרו על התנהלות המשטרה והפרקליטות בתיקי נתניהו התראיין עו"ד פיני פישלר אצל שרון גל ב"גלי ישראל" וציטט קצין בכיר אלמוני שאמר "רוחו של אלשיך בכל תיקי נתניהו".
המעבר מהלבוש האזרחי בשב"כ למדי המפכ"ל וענידת הדרגות לא גרמו לאלשיך לעשות סוויץ' בראש, ובהקשרים רבים מסתבר שהוא העתיק נורמות פסולות מהשב"כ היישר למשטרת ישראל.
כולנו רוצים שנחקרים יקבלו יחס נורמלי ושהדברים שהם אומרים בחדרי החקירות ישקפו את האמת ולא את הלחץ הפסול שהופעל עליהם. אבל הרשו לי להצביע לרגע על השפעה חיובית שצמחה מהפרסומים האחרונים על תיקי רה"מ: הציבור נחשף כעת למה שמתרחש בחדרי החקירות של שב"כ כבר שנים ארוכות. ההבדל היחידי הוא שבשב"כ הכל במחשכים, אין דיווחים, אין פרוטוקולים ואין הדלפות לעיתונאים בכירים שיריצו תמלילים במהדורה המרכזית.
הזמנת נחקרים לא רלוונטיים לצורך הפעלת לחץ על נחקר? התעלמות מעקצוצי פרעושים? עייפות? ספרו על כך לצ', לעמירם בן אוליאל, לא', לח' ולינון ראובני. הם היו שמחים שההתעללות בהם בחקירה תסתכם בכך.
אם איום בפרסום פרטים מביכים נחשב לחץ פסול, מה נאמר על איומים לשוב לחקירות עינויים מחרידות? האם לא מדובר בלחץ פסול שמחייב פסילת ההודאות שהוצאו בעקבותיו? תתפלאו לשמוע, או שלא, אבל עמירם בן אוליאל עלול להישלח לשלושה מאסרי עולם על סמך הודאות כאלה.
שי ניצן המגודף לאחרונה בפרהסיה היה אחראי ישיר לאישור העינויים בתיק עלילת דומא בהסתמך על קונסטרוקציה משפטית הזויה הרבה יותר מאשר כתב האישום בתיקי 2000 ו-4000, רק שבימים ההם אף אחד לא חשב להשתלח בו בכזו חופשיות. להפך. האליטה הימנית נתנה בו אמון מלא.
הסירחון של גופי האכיפה אמנם צף כעת ביתר שאת, אך הוא לגמרי מוכר למי שמעורה בפרשיות עם היבטים לאומיים.
אם כנות כוונותיהם של שר המשפטים ושאר הלוחמים נגד המשטרה והפרקליטות, מן הראוי שיפעלו לעשות סדר לא רק בהקשר של אוטוריטה פוליטית כמו נתניהו אלא גם בהקשר של סתם אנשים פשוטים, אפילו נערי גבעות נעבעך.