השמאל הישראלי נחשף השבוע במלוא צביעותו כשהגיב בדאגה, בתמיהה ובעיקר בשורה של הבהרות שנועדו להמעיט במשמעותה של הצהרת ארצות הברית על כך שההתיישבות ביהודה ושומרון אינה מנוגדת לחוק הבינלאומי. לא שמישהו ציפה מאיציק שמולי או מתמר זנדברג להגיב אחרת. אבל יו"ר כחול לבן, בני גנץ, הבהיר היטב את כוונותיו הפוליטיות כשלצד הברכה על "ההצהרה החשובה" טרח לציין גם כי "גורלם של היישובים והתושבים ביהודה ושומרון צריך להיקבע בהסדרים העומדים בדרישות הביטחון ושיוכלו לקדם את השלום. הסדרים שישרתו את שני הצדדים וישקפו גם את המציאות בשטח".
ההחלטה האמריקנית בעצם שמטה את הקרקע מתחת לטענות החוזרות ונשנות של רבים בשמאל על כך שההתיישבות היהודית ביו"ש מנוגדת לחוק הבינלאומי, אך הם העדיפו לעשות פרצוף מודאג ובמידת האפשר גם להמעיט בערך ההחלטה. הפרשנים מיהרו לשלוף את ארסנל הביטויים ולשבץ בכל פסקה את המילים "הצהרה ריקה מתוכן".
השגריר אלן בייקר, היועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ, אשר משמש כיום כמנהל המכון לדיפלומטיה ציבורית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אומר שהשינוי האמריקני דווקא דרמטי ברמה הבינלאומית. "העמדה האמריקאית מ-1978 לפיה ההתנחלויות הן לא חוקיות הייתה מבוססת על חוות דעת משפטית של מחלקת המדינה שבחנה את הנושא בצורה מצומצמת מאוד ולא שקלה היבטים משפטיים והיסטוריים רחבים, וגם לא לקחה בחשבון דעות של משפטנים בינלאומיים בעלי שם".
בייקר אומר לנו כי "השינוי בעמדת ארצות הברית למעשה זהה לנאמר בדו״ח ועדת אדמונד לוי מ-2012, שקבע שמדיניות ההתיישבות אינה בלתי חוקית בפני עצמה אך סוגיית ההתנחלויות היא על שולחן המשא ומתן בין הצדדים". לדבריו דווקא בתי המשפט בישראל הם אלו שלדעתו פחות ייקחו בחשבון את שינוי העמדה האמריקנית, אם כי "בג"ץ אף פעם לא קבע שההתנחלויות אינן חוקיות. השופטים תמיד אמרו שזה מחייב דיון נפרד ולא התקיים דיון בנושא".
ובחזרה לשמאל הישראלי. ההודעות שיצאו מבית היוצר שלו השתלבו היטב בהודעות הגינוי של העולם הערבי והאיחוד אירופי. ראש הממשלה הפלשתיני מוחמד אשתייה החליט שמדובר בלא פחות ממזימה אמריקנית-ישראלית להבעת תמיכה בבנימין נתניהו כדי להשאיר אותו בתפקיד ראש הממשלה. עמדה דומה לזו שהציגו חברי הכנסת מהשמאל הוצגה גם במצרים ובירדן. האיחוד האירופי מיהר לנסות ולהשיב לאמריקנים, שרק בשבוע שעבר תקפו אותו קשות על החלטת סימון המוצרים, וטען כי ההחלטה של ארצות הברית לא משנה דבר מבחינת יחס האיחוד להתנחלויות.
ולמרות הכול, גורם מדיני מעריך כי אירופה תהיה כעת זהירה יותר ביחס ליהודה ושומרון. "הקביעה האמריקנית לא תתקבל בקלות אצל האירופים, אבל ברגע שהיא הונחה על השולחן לאירופה יהיה קשה יותר לפעול נגד ההתיישבות. אין ספק שמבחינתנו מדובר בשובר שוויון", אומר הגורם.
כבדהו וחשדהו
לצד הדאגה בשמאל יש גם דאגה בימין. רוב ראשי ההתיישבות מיהרו לפרסם הודעות שמחה אחרי הצהרת מזכיר המדינה האמריקני. היחיד כמעט שהוסיף לחשיבות הבשורה גם אזהרה היה ראש מועצת שומרון, יוסי דגן. אחת הדאגות מתוכנית המאה האמריקנית שטרם ראתה אור היא שבתוכה ייכלל מהלך לפיו היישובים ביו"ש ברובם יישארו על כנם, אבל שטחים נרחבים שטרם נבנו יועברו לפלשתינים כפיצוי. דגן לא שולל את האפשרות שכל הצעדים והאמירות האמריקניות לגבי ההתיישבות נגזרים מאותה ראייה ומחשבה של יישום תוכנית מסוג זה.
בשיחה עם 'בשבע' הוא כמובן לא ממעיט מגודל ההישג. "ההצהרה של ארצות הברית חשובה והיא עושה צדק היסטורי. גם המעצמה הגדולה בעולם אמרה בפירוש שארץ ישראל שייכת לעם ישראל ולב הארץ הוא לא שטח כבוש. דבר זה נגע בשאלה הבסיסית, האם זו הארץ שלנו או שחלילה אנחנו כובשים. ההחלטה הזאת הייתה צריכה להיות מובנת מאליה משום שהיא אכן נכונה גם משפטית, על פי סעיף 80 בחוקת האו"ם, אולם היא מגיעה אחרי שנים של חרפה".
אבל העיניים של דגן נשואות לעתיד. "בשנתיים האחרונות נפגשנו עם יועצים בכירים של הנשיא וסגן הנשיא בבית הלבן, עם ראשי הארגונים האוונגליסטיים בארצות הברית, עם חברי קונגרס וסנאט, ושוחחנו איתם על הסכנות שבכל תוכנית מדינית כולל זו המכונה תוכנית המאה ועל זכותנו על הארץ שהיא הבסיס לכך. האמירה חשובה, אך יחד עם זאת צריך לחדד כי אין בהכשרה של היישובים הקיימים כדי לאפשר תוכנית של נסיגה משטחים ביהודה ושומרון שבהם אין כרגע יישובים או התיישבות בפועל".
לדבריו ישראל עצמה צריכה להיות מאוד ברורה בהקשר הזה. "הכדור תמיד היה בירושלים, בין אם הממשל בארצות הברית או באירופה אוהד ובין אם לא. על ממשלת ישראל לעשות את הצעדים הנדרשים כדי לחזק את האחיזה במולדת ולהחיל ריבונות. יצוין רק שבכל השמחה וההתרגשות יש לזכור שלעולם הממשל האמריקני לא יהיה ציוני יותר מהממשלה הישראלית. מה שעומד לנגד עיני הממשל האמריקני הוא אך ורק האינטרס של ארצות הברית שכרגע עומד בהלימה לאינטרס הישראלי וההתיישבותי".
"אנחנו רוצים לחדד. השמחה על ההצהרה האמריקנית והכרת התודה לדוד סם, אינה אומרת שנסכים לכל נסיגה משטחי C לא מיושבים ביהודה ושומרון או להשארת יישובים ישראליים כמובלעות בתוך שטחי הרשות הפלשתינית", מסכם דגן.
הפרד ומשול
אם הזכרנו את דאגת השמאל מההחלטה בעניין חוקיות ההתנחלויות, הרי שבנושא סימון המוצרים האובססיה הופכת מסוכנת יותר ויותר. אנשי אקדמיה, אומנים, פוליטיקאים ושגרירים לשעבר מן השמאל הישראלי פרסמו השבוע מכתב גלוי בעיתון הבריטי הגרדיאן, ובו קראו לאיחוד האירופי, בלי להתבלבל, להגביר את עוצמת חרם הסחורות על ישראל ולא להסתפק בסימון מוצרים.
"אנו מאמינים כי ההחלטה על סימון של מוצרי ההתנחלויות חשובה, אך היא אינה מספקת. קריאתנו לאיחוד האירופי היא לאסור לחלוטין יבוא למדינות אירופה של כל סחורה שיוצרה בהתנחלויות הישראליות", כותבים אנשי השמאל, ביניהם יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג, הפרופסורים זאב שטרנהל ודוד שולמן, ח"כ לשעבר מוסי רז, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מיכאל בן יאיר ודיפלומטים ישראלים שכיהנו בעבר כשגרירים בצ'כיה, בצרפת ובטורקיה. עוד טענו כי "ההתנחלויות הן הגורם המוביל להפרות זכויות האדם נגד פלשתינים והרחבתן מונעת את יישום פתרון שתי המדינות. על אירופה להוביל כל מהלך שיבדל למעשה בין ישראל והשטחים הכבושים".
אותם אנשי שמאל לא רק שיצאו נגד העמדה הישראלית המובהקת אלא התיימרו לנזוף בעולם שלא פגע מספיק בישראל. "הקהילה הבינלאומית לא נקטה מספיק צעדים לאורך השנים כדי להתמודד עם המציאות הזאת. אירופה תומכת כלכלית בכיבוש בכך שהיא מאפשרת סחר עם התנחלויות ישראליות, שאינן חוקיות על פי החוק הבינלאומי. כישראלים שאכפת להם מהעתיד של ארצם אנחנו מבקשים מהאיחוד להיות נחרץ יותר כלפי ישראל בסוגיה הזאת", מסיימים הכותבים.
בינתיים נראה שהקריאות הללו מוצאות בעיקר מקום תקשורתי אבל פחות מוצאות את הדרך לליבם של מחוקקים וחברי פרלמנט אירופים. הקרב הדיפלומטי שמנהלת ישראל נגד יישום החלטת בית הדין האירופי לצדק על ההכרח לסמן מוצרים מיהודה ושומרון, רמת הגולן ומזרח ירושלים, רושם ניצחונות קטנים מתחת לפני השטח.
השבוע החליט הפרלמנט בהולנד להגדיר את סימון המוצרים מיו"ש כאפליה, וקבע שהנחיה לתיוג סחורה דווקא מישראל מפלה באופן בוטה את המדינה כלפי מדינות אחרות שיש בהן סכסוכים בינלאומיים. המחוקקים ההולנדים אמרו שאין להם בעיה לסמן מוצרים מההתנחלויות, אבל יהיו מוכנים לאשר זאת רק כאשר האיחוד האירופי באמצעות הנציבות שלו יוציא הוראה ברורה באשר לסימון כל המוצרים מאזורי סכסוך בינלאומיים.
בישראל הבינו שהדרך הנכונה להתמודד עם ההחלטה תהיה לפרק את הטיפול בה מול כל מדינה ומדינה. אנחנו מפרסמים כאן לראשונה יוזמה שמוביל עודד רביבי, ראש דסק החוץ של מועצת יש"ע וראש מועצת אפרת, שמטרתה לפנות באופן ישיר דווקא לחברי פרלמנטים ממדינות שונות ולהוביל באמצעותם חקיקה שתרוקן מתוכן את פסק הדין האירופי ותאפשר למדינות השונות למנוע את סימון המוצרים בשטחן. בשלב זה נעשים צעדי מיפוי כדי למקד את הפניות, אבל הקשרים עם המחוקקים קיימים ומסע הלחץ הישראלי יצא לדרך בקרוב.
מי שכבר עשה צעד בכיוון הוא יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ששלח מכתב חריף מאוד לנשיא הפרלמנט האירופי. אדלשטיין כתב לראש הפרלמנט דיוויד סאסולי כי החלטת בית הדין האירופי לא הייתה רק צבועה ואנטישמית, אלא גם מתעלמת מהמציאות בשטח. "החלטת בית המשפט עשויה לערער את הקשרים הפוליטיים והכלכליים בין ישראל לאיחוד האירופי ולהביא להשלכות שליליות מרחיקות לכת לגבי סיכויי השלום בין ישראל לשכנותיה במזרח התיכון", הזהיר אדלשטיין את מקבילו.
הוא אף הוסיף כי "בית המשפט קבע יחס דיפרנציאלי לערבים ויהודים על בסיס מוצא אתני בכך שהוא מצהיר שתוויות מזון אינן מציינות רק 'הגדה המערבית' או 'רמת הגולן' אלא באופן ספציפי שהמזון מגיע מיישוב יהודי - שמא הצרכנים יטעו שסחורות אלה מיוצרות על ידי ערבים. בהטלת דרישה זו, בית המשפט מקדים את תוצאות המשא ומתן בין ישראל לפלשתינים, בניגוד לעמדתו ארוכת השנים של האיחוד האירופי - והקהילה הבינלאומית בכללותה - כי צעדים דו-צדדיים הם הדרך היחידה ליישב את הסכסוך. אני מבקש ממך לפעול לכך שהפרלמנט האירופי והפרלמנטים הסוברנים באירופה יביעו את אמירתם החד משמעית נגד פסק דין אומלל זה", סיכם אדלשטיין את פנייתו.
יו"ר הכנסת לא מסתיר את דעתו שהמהלך האירופי הוא צעד אחד רחוק מדי. בשיחה עם עיתונאים בכירים מהיבשת שביקרו השבוע בלשכתו שהוא לא חסך ביקורת מהאיחוד האירופי ואמר כי "מדובר בגוף שהופך את עצמו אט אט לבלתי רלוונטי". "האירופים פשוט מסרבים להבין את המצב האמיתי במזרח התיכון וכיצד ניתן לפתור את הסכסוך במזרח התיכון. ההתנהלות הזאת, במיוחד לאור הכרזת מזכיר המדינה פומפאו, הופכת אותם לגורם שהוא בלתי רלוונטי בעליל", הוסיף.
גם במישור הדיפלומטי במשרד החוץ פועלים בכל מדינה כזירה נפרדת, במקביל לפעילות אירופית כוללת. המטרה היא אחת: לגרום לגל של מדינות שיתנערו מההחלטה ויסחפו אחריהן גם אחרות, ולסמן כאנטי ישראליות מדינות שיתעקשו למרות הכול לדבוק במהלך הסימון.
לתגובות: [email protected]