כל כך הרבה שאלות קיבלתי מאז שנכנסתי לפוליטיקה על הבחירה של תל"ם להיות שותפה בכחול לבן.
איך מפלגת ימין ממלכתי לצד אנשי מרכז ושמאל ציוני.
לא אחזור על מה שכתבתי בעבר על האידאולגיה שעומדת מאחורי חיבורים והסכמות בעם ישראל ועל הרעיון של אחדות סביב 90% מהנושאים. דיברתי על כך מספיק.
אני רוצה רק לבקש מכם - חברי להשקפת העולם- לבחון את התגובות להחלטה הקשה של היועץ המשפטי לממשלה.
יש הרבה אנשי ימין שמאמינים במערכת המשפט והחוק. לא כמערכת שאמורה להיות נטולת ביקורת אלא כמוסד ממלכתי שיש לתקן ולשפר אך אסור להחריב.
יש מספיק אנשי ימין שמבינים שמאתמול נתניהו בקרב הישרדות אישי שפוגע במדינת ישראל. הם מבינים שהקריאות שלו על מהפכה הם סכנה של ממש למדינת ישראל. מאחלים לו שיצא זכאי אבל משוכנעים שבעת הזו הוא צריך לצאת לנבצרות ולעסוק בענייניו המשפטים. כך הוא לא יכול להוביל אלא רק לתקוע את המדינה בעוד מערכת בחירות. יש מעצבי דעת קהל, מנהיגים, רבנים ועיתונאים שכבר אומרים זאת בקול.
מה שחסר הוא נציגים פוליטיים.
אין אפילו אחד שמעז להגיד זאת פומבית מתוך הליכוד, ימינה, הבית היהודי והמפלגות החרדיות.
אל תטעו הם חושבים בדיוק כמוני אבל לא מעזים להגיד זאת.
כאילו אין נציגות פוליטית שמאמינה שיש נושאים חשובים יותר בישראל חוץ מנתניהו. אין בקעה ומשילות בנגב, אין רקטות בדרום. אין בנייה בירושלים. יש רק גיבוי לנתניהו.
מה אמור לעשות איש ימין ערכי שמתנגד לראש ממשלה עם שחיתות? לזרום עם הגיבוי? להסכים שהמערכת היא זו שדווקא מושחתת? אולי לקרוא לשחרור אלפי אסירים כי ראש הממשלה טוען שאין על מי לסמוך במשטרה ובפרקליטת כי זה "שיטתי"? מי מייצג אותו? זו מציאות לא בריאה.
המערכת הפוליטית נמצאת בכאוס, רוב העם רוצה אחדות שאנחנו - מכל המפלגות- לא יכולים לספק בגלל שנתניהו עם כתבי אישום.
ההפיכה היחידה שמתבקשת היא הפיכת ההיצמדות הפוליטית לנתניהו להיצמדות פוליטית לעקרונות. אם למי שנמצא בכנסת אין אומץ, זה חייב להגיע מבחוץ.
אפשר למנוע את הבחירות. אפשר לייצר אחדות, חובה לשמור על הבית.