אילוסטרציה
אילוסטרציה צילום: דובר צה"ל

"חבצלות" - אחת מהתוכניות המבוקשות, המאתגרות והמשפיעות ביותר על העשייה הביטחונית באגף המודיעין ובצה"ל ככלל, סיימה כעת את המחזור ה-12 שלה.

אחרי שעשתה 'רילוקיישן' לאוניברסיטה העברית ושנייה לפני שהיא פותחת את שעריה לגל חדש של מתמיינים ומתמיינות, ישבנו לשיחה עם מפקד ההכשרה ושמענו על הקשר הבלתי צפוי בין פילוסופיה ומודיעין, על סטודנטים שעושים טירונות 03, ובעיקר - על המקום שהפך לבית גידול לאנשים שהיו במרכז כל אירוע מבצעי בשנים האחרונות

בשביל חייליך העתידיים, ספר לנו קצת על עצמך

אני רס"ן ע'. אני בוגר תוכנית "חבצלות" בעצמי, מחזור ג', התגייסתי בשנת 2007. למדתי בתואר הראשון שלי מדעי המחשב ומזרח תיכון מטעם חבצלות, עברתי הכשרות צבאיות ומודיעיניות ושובצתי באוגדה 91 בשנת 2010. הייתי הבוגר הראשון ששובץ בדרג האוגדה, ומאז - המספרים עלו ובכל שנה מגיעים מספר חניכים שלנו לדרגי השטח. לאחר כמה תפקידים בחיל הים, בחטיבת המחקר ותפקיד מיוחד כמדריך הראשי של חבצלות - הפכתי להיות המפקד של ההכשרה כולה.

רב סרן ע'
צילום: דובר צה"ל

אז - מה היא בעצם 'תוכנית חבצלות'?

התוכנית בנויה על בסיס תואר אקדמי, לצד הכשרות צבאיות ומודיעיניות נרחבות מאוד. התואר הוא דו חוגי - חוג אחד הוא מזרח תיכון ואסלאם בשילוב עם קורסים ממדעי המדינה, והחוג השני הוא חוג בחירה מתוך 4 אפשרויות המוצעות לחניכים - מדעי המחשב, מתמטיקה, כלכלה או פילוסופיה. חניכי התוכנית מחויבים ל-3 שנות הכשרה (שירות חובה) ולאחר מכן ל-6 שנות חתימת קבע כקצינים מרגע סיום ההכשרה.

התוכנית בנויה מ-3 שנות הכשרה. כל שנה מתגייס מחזור ומסתיים מחזור. 3 השנים בנויות כך:

  • החניכים מתגייסים במחזור אוגוסט לטירונות 03, מתוך ההבנה שהרובאי הקרבי בהכשרה הבסיסית מייצרת היכרות טובה עם שטח, עם נשק ועם חיילות - מאפיינים שקמ"נים רבים זקוקים להם, וגם מגבשת את המחזור דרך חוויות משותפות לאורך חודשיים וחצי.
  • בסוף הטירונות החניכים מגיעים מיד לאוניברסיטה ומתחילים את שנה א', כאשר בסופה הם ייכנסו לבה"ד 1 ויצאו ממנו עם סיכת מ"מ, את הדרגות יקבלו בסיום שלוש השנים.
  • בסוף שנת הלימודים השנייה יגיעו החניכים ל'קיץ מודיעיני' - נקודת השיא של הכשרת המודיעין שלהם, בה הם יעברו בין כל יחידות אמ"ן וקהיליית המודיעין (שב"כ, משטרה, מוסד וכו'), ובמשך חודש, בנוסף לביקורים ביחידות, כל חניך יקבל יחידה 'מאמצת' ושאלת מחקר אמיתית מטעם אותה יחידה. כך, יבצע כל חייל פרויקט מודיעיני אמיתי שמוצג לבכירי אמ"ן, כאשר חלקם הופכים לעבודות מחקר מעמיקות שמשנות באופן מוחשי את תמונת המודיעין בשטח.
  • בשנה השלישית, לצד ההכשרה הצבאית, האקדמית והמודיעינית שממשיכה, המחזור שהגיע לשנה ג' הופך להיות 'מחזור מוביל'. הכוונה היא לכך שהם הופכים למובילי ההכשרה של המחזורים שנמצאים בשנה א' וב': חלקם הופכים לראשי צוותים, משמע המפקדים של בין 3-4 חיילים משנה ראשונה או שנייה, וזה מעניק לחניכי שנה ג' התנסות פיקודית חשובה ואפקטיבית. החלק השני הופך לקמ"טים שתפקידם לנהל את ההכשרה - כאשר אחד אחראי על ניהול לוגיסטי, אחד אחראי על קשר עם האקדמיה וכו'.

איך באמת אפשר להפוך סטודנטים לאנשי מודיעין תוך כדי התואר?

ההכשרה המודיעינית בחבצלות היא קודם כל מאוד רוחבית, ומאוד מאוזנת. החניכים טועמים בפעימות קטנות לאורך התואר את קהיליית המודיעין - כל היכולות, כל היחידות, כל שיטות העבודה. למרות שאנחנו מכשירים לתפקיד קמ"ן שברובו מתייחס לסוגיות המחקר והאיסוף, החניכים שלנו יתנסו גם בעשייה של בעלי תפקידים שונים באמ"ן כמו מפענחי תצלומי אוויר או אלחוטנים ב-8200, למרות שלא יעסקו במקצועות האלו בתפקיד שלהם.

לצד זאת, ישנה גם הכשרת עומק שמיועדת באופן פרטני לתפקיד הקמ"ן. מתפיסות של העשייה המחקרית, שיטות מחקר לוגיות, עיבוד מידע, הצגה שלו, ואפילו פילוסופיה מודיעינית - נוגעים בכל הרבדים.


עד כמה חניכי התוכנית באמת חווים את ה'צבא הגדול' ומבינים אותו?

החלק הצבאי בהכשרה גם הוא תופס נפח גדול ומשמעותי. כמובן שהם עוברים טירונות ובה"ד 1 עם אנשים ממקומות נוספים בצבא, אבל בחלק שבאחריותנו אנחנו חושפים אותם לעשייה בכלל צה"ל. הם מבקרים בגדוד טנקים ברמת הגולן, בצוללות ובטייסות, כדי שיהפכו לקצינים רחבי אופקים עד כמה שניתן ויגיעו לתפקידים שלהם בראייה כוללת על משמעויות העשייה הצה"לית וכוחותינו.

אילוסטרציה
צילום: דובר צה"ל

עד כמה התוכנית מחוברת לתהליכים והמגמות המבצעיות של אגף המודיעין?

מאוד, ללא ספק. קודם כל, בגלל שהבוגרים שלנו מחויבים ל-6 שנים בקבע במערכת, הם עוברים תפקידים בערך כל שנתיים וכחלק מזה הם עוברים גם יחידות. המטרה היא לייצר שילוביות ומעבריות בין יחידות מודיעיניות כך שהבוגרים מעבירים איתם יכולות, ידע ומיומנויות מיחידה ליחידה. מעבר לכך שזה מכניס כלים חדשים ליעדי השיבוץ השונים, גם הבוגרים עצמם 'מוטענים' בכל תפקיד באמצעי חשיבה וביצוע חדשים.

אנחנו מתחזקים תפיסה בה השאיפה היא שבוגרי 'חבצלות' יובילו את הרב-תחומיות באמ"ן. אנחנו, כתוכנית, יודעים לייצר בוגרים שיכולים להיות חוקרים גם במערך מודיעין השדה, גם בחטיבת המחקר, וגם קב"רים (קציני בינה רשתית) ב-8200, וכך הם בעצם יכולים להכיר היטב את העשייה באמ"ן.

בסופו של דבר, תוכנית 'חבצלות' נמצאת בליבת העשייה הביטחונית היום במדינת ישראל. כל תחום ביטחוני שעולה לכותרות, בין אם בזירה הצפונית ובין אם בדרומית, הכיל בתוכו 'חבצלון' אחד או יותר שלוקחים חלק משמעותי בעשייה המודיעינית - ולכן אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למגמות העכשוויות ביותר במודיעין הישראלי.

באילו תפקידים יכולים החיילים להשתבץ מיד לאחר ההכשרה? ובאילו מאוחר יותר?

בתפקידים הראשונים חשוב לנו לבסס את המיומנויות המחקריות של החניכים, לכן אנחנו פורסים בפניהם מדרג מעט יותר ספציפי של תפקידים אליהם הם יכולים להגיע - חטיבת המחקר, מודיעין שדה, תפקידי בינה רשתית ופיתוח ב-8200, להק מודיעין בחיל האוויר, מודיעין חיל הים, ויחידה מסוימת בתוך 9900.

בתפקיד השני כבר נפתחות עוד אפשרויות, למשל קמ"ני רשת, אנשי סייבר ומפקדי מבצעים ב-8200, קמ"ני חטיבות במערך מודיעין השדה ועוד. בעצם החל מהתפקיד השני בוגרי התוכנית יכולים להשתבץ כמעט בכל יחידה בצה"ל שיש בה קצין מודיעין.

מה עוד ייחודי בתוכנית הזו? מה הופך אותה ליחידה מסוגה?

אני חושב שאחד הדברים המיוחדים ביותר בתוכנית הזו הוא שלאורך כל התוכנית ובמיוחד כקצינים בקבע, הבוגרים מלווים ע"י ראש תוכנית חבצלות, תא"ל (מיל') מוטי דימיטשטיין. הבוגרים שלי הם הקצינים היחידים שאני מכיר בצבא המלווים ברמה אישית על ידי תא"ל שדואג להם בתפקידים, מוודא שהם משובצים במקום הנכון בו כישוריהם ינוצלו ברמה הגבוהה ביותר והם ירגישו הכי מסופקים ומתאימים.

צילום אילוסטרציה: דובר צה''ל

היבט נוסף הוא שעכשיו כשהתוכנית עוברת לאוניברסיטה העברית בירושלים, אנחנו מאפשרים לחניכים 'לטעום' את חוגי הלימוד השונים בשלושה מסלולי טעימות ורק בסוף סמסטר א' לבחור למה הם מתחברים - הם יכולים ללמוד מסלול משולב של מדעי המחשב ומתמטיקה, כלכלה-פילוסופיה ופילוסופיה - מתמטיקה, ואז לבחור באיזה משני החוגים הם מעוניינים לצד חוג החובה של מזה"ת ואסלאם.

בנוסף, יש לנו קהילת בוגרים ענקית. בוגרי חבצלות שמחליטים להישאר במערכת הם כבר רבי סרנים וסגני אלופים, ואלו שלא, משתלבים במגזרים שונים בחברה הישראלית - הייטק, שירות הביטחון הכללי, המוסד, תפקידים ציבוריים בכנסת ובמשרד החוץ ואפילו רופאים וכלכלנים.

במה באמת ישפיע עליכם המעבר מאוניברסיטת חיפה לאוניברסיטה העברית בירושלים?

בטקס הסיום הקרוב יקבלו הבוגרים את התואר שלהם מאוניברסיטת חיפה, וזו תהיה הפעם האחרונה שלנו בה. חיפה הייתה עבורנו בית חם, התפתחנו בה מאוד, וכעת בעקבות מכרז שערך משרד הביטחון הוחלט שהתוכנית תעבור לאוניברסיטה העברית, כולל החניכים שכבר נמצאים בשנה א' או ב' בחיפה כדי לא לפצל את ההכשרה.

התקבלנו בזרועות מאוד פתוחות באוניברסיטה בירושלים, הצטיידנו במתחם גדול שמכיל את כל החניכים בחדרי לימוד. המשאבים הללו יאפשרו לנו להעביר את תכני המודיעין הרב תחומי בצורה הכי טובה שאפשר.

כבוגר חבצלות בעצמך, וכמפקד ההכשרה, מה היית רוצה לומר לבוגרי מחזור י"ב?

אני יכול להעיד שמדובר בחניכים חדים, ביקורתיים, אחראיים ובעלי ראש גדול, שהובילו את הכשרת חבצלות בשנה האחרונה בהצלחה רבה. אני מאמין שכולם מגיעים ליחידות כבוגרים בשלים עם מיומנויות רבות, הבנה טובה של אמ"ן והמערכת הצבאית בכלל, ולא פחות חשוב - כמפקדים מהשורה הראשונה.

ומה היית אומר למלש"בים שעומדים בפני האפשרות להתמיין לתוכנית?

אני מאמין שמלש"בים ותיכוניסטים שרוצים לתרום באופן משמעותי לביטחון מדינת ישראל, תוך כדי למידה של תואר באוניברסיטה העברית - מהמתקדמות והנחשבות בעולם - יימצאו אצלנו בית חם. אני אומר באמת בלב שלם שאנחנו תוכנית שמעודדת הימצאות של אנשים רב תחומיים, הן ריאליים והן הומניים. אנחנו מחפשים אנשים רחבי אופקים - שיודעים להיות גם וגם. אנחנו שאנשים כאלה יביאו איתם חשיבה יצירתית וחדשנית בעשייה המודיענית שלהם.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו