ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, מתקשה להבין על איזה בסיס יכולה המערכת המשפטית למנוע מראש הממשלה בנימין נתניהו להמשיך בכהונתו.
"חוק היסוד מאוד ברור בעניין הזה וקובע שאכן ראש ממשלה יפסיק לכהן מחמת עבירה – אבל רק לאחר שהורשע בהרשעה חלוטה, כולל ערעור, ולא לפני כן", מזכיר בקשי.
לדבריו, יש אפשרות שנתניהו ייאלץ להתפטר צעד אחד קודם, לאחר החלטה בערכאה ראשונה, אך זה דורש 62 חברי כנסת שידיחו אותו. ''בשלב הנוכחי של כתב האישום, חוק היסוד אומר שמבחינה משפטית, אין שום סיבה להפסיק את כהונתו של ראש הממשלה", מבהיר בקשי בראיון לערוץ 7.
לדבריו, ראשי המערכת המשפטית נוטלים לעצמם סמכויות שאינן מוקנות להם. "הם מבקשים לעשות שימוש בפסיקה שהיא בעיניי בעייתית, לפיה שר שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה חמורה, ניתן להתערב בשיקול הדעת של ראש הממשלה אם לפטר אותו. אבל אני חושב שהניסיון ללמוד משר לראש הממשלה הוא שגוי מן היסוד.
''פיטוריו של שר הם החלטה מנהלית ולפי השיטה המשפטית אפשר להתערב בה משיקולי חוסר סבירות. לעומת זאת, אין החלטה מנהלית בפיטורי ראש ממשלה, אלא הדחה חוקתית או אפשרות להתפטרות אישית שגם היא איננה מנהלית ולכן אין מקום להתערב בה".
"יש לנו מופע קיצוני במיוחד, שבמערכת אכיפת החוק אנחנו רואים נטייה להמציא סמכויות יש מאין כולל כאלו שחוק יסוד קובע במפורש הפוך", קובע ד"ר בקשי.
לדעתו, המצב הזה חייב להשתנות. "בסופו של דבר צריך לשנות את מערכת היחסים. דמוקרטיה מבוססת על איזונים ובלמים ועל כך שאין אף רשות שהסמכויות שלה הן ללא גבול. אני לא מציע לעשות כאן משהו חריג, אלא לקחת את הסטנדרטים הקיימים בעולם המערבי ולאמץ אותם בישראל".
"הסיטואציה שבה בישראל מערכת המשפט יכולה לקבוע סטנדרטים בלי שיש גורם שיכול להגיב לכך, ברור שכשגוף צריך לקבוע את גבולות סמכותו הוא ייטה להרחיב אותן עוד עוד. במקרה שלנו מדובר בשינוי כללי משחק בניגוד לחוק יסוד מפורש.
''הממשלה ובעיקר הכנסת יצטרכו להסדיר את מערכת היחסים בין רשויות השלטון. הבעיה אגב היא שהמחוקק הסדיר, קבע סטנדרט לדיני כהונה של ראש ממשלה, ואם נראה סיטואציה שהיועצים המשפטיים או בית המשפט יפעלו נגד חוק יסוד יצטרכו לתת מענה למצב שבית משפט מרשה לעצמו לבטל חוק יסוד", הוא מסכם.