על המדינה להקים רשות סטטוטורית שתסדיר ותפקח על ביצוע המחקר הגנטי ותפעל להקמת בנק ד.נ. א לאומי, אלו הן מסקנותיו של דו"ח ראשון מסוגו, של הוועדה לגנטיקה של ההסתדרות הרפואית לעניין מחקר גנטי באוכלוסיות גדולות.
הוועדה לגנטיקה שהוקמה על ידי ההסתדרות הרפואית, היתה פרי יוזמתו של ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית. במוצאי שבת היא אישרה לפרסם את עיקרי החלטותיה.
בלשר הסביר כי היה צורך בעבודת הועדה משום שנוצר חלל אתי בעקבות התפתחותם של כלים מדעיים חדשים, המאפשרים כיום איפיון גנטי של אוכלוסיות גדולות.
מחקרים גנטיים שנעשו בחומר תורשתי אנושי העלו על הפרק ביתר שאת דילמות אתיות, כגון שאלת חיסיון המידע הגנטי, הבעייתיות העלולה לנבוע מסימון (סטיגמה) גנטי של עדה, המסחר במידע גנטי וכן שאלת מעמדו של הרופא מול החברה מסחרית החוקרת, מצד אחד, והחולה הבודד מנגד, אמר בלשר.
פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של הסתדרות הרפואית, שעמד בראש הוועדה, אמר במוצאי שבת כי הדו"ח המקיף מגשר לראשונה בין היכולות המדעיות לבין השאלות האתיות שמציבה לעצמה כל חברה, ומאפשר את המשך המחקר המדעי לתועלת החברה כולה.
בין חברי הוועדה נמנו נציגים של משרד הבריאות, האקדמיה הישראלית למדעים, האוניברסיטאות, חברי ועדת הלסינקי העליונה לניסויים בבעלי חיים, קופת חולים כללית והתעשיות הפרמצבטיות.
הדו"ח קובע שהחומר הגנטי של הפרט אינו "משאב לאומי" או "רכוש" המדינה, אך יחד עם זאת, המדינה הינה "בעלת עניין" במידע הגנטי הנוגע לאוכלוסיותיה, ומכאן שיש לה זכות לקבוע כללים לניהול המחקר והשימוש שיעשה במידע הגנטי הנאסף במסגרת מחקר כזה.
בדו"ח הוועדה לגנטיקה המלצות נוספות, ובהן הדרישה לידע את הציבור אודות קיומו של מחקר גנטי הנערך באוכלוסיות גדולות. הפרסום יאפשר שקיפות, פיקוח ודיון ציבורי באותו מחקר. בנוסף, ממליצה הוועדה שכל פרסום של תוצאות מחקר גנטי אשר נערך באוכלוסיות גדולות, יעשה מתוך רגישות מירבית, על מנת למנוע איפיון שלילי או הטלת דופי באוכלוסיה הנחקרת.
הוועדה ממליצה כי כאשר נערך מחקר בקבוצות גדולות ומוגדרות, יש לחייב את הגוף החוקר לקבל, בנוסף להסכמה הפרטנית, גם הסכמה קבוצתית. הסכמה זו תינתן על ידי המנהיגים הטבעיים של אותה קבוצה.
הוועדה קובעת, כי יש לידע אדם המשתתף בניסוי באמצעות רופאו ותוך שמירה על הסודיות הרפואית, בדבר תוצאות המחקר הנוגעות לו אישית, אם מחקר זה נעשה ע"י ד.נ.א. מזוהה.
רופאים המשתתפים במחקר זכאים להיות שותפים למידע שנאסף במחקר, ממליץ דו"ח הוועדה, ותגמול לרופא המועסק במוסד אקדמי או ציבורי, המשתתף במחקר גנטי, יינתן אך ורק באמצעות המוסד המעסיק אותו. רופא העובד באורח פרטי רשאי לקבל תגמול על תרומתו למחקר.
דו"ח הוועדה לגנטיקה ממליץ כי חברות המנהלות מחקר גנטי על אוכלוסיות גדולות יתבקשו להחזיר חלק מרווחיהן לקהילה ולפרטים המשתתפים במחקר.
הוועדה לגנטיקה שהוקמה על ידי ההסתדרות הרפואית, היתה פרי יוזמתו של ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית. במוצאי שבת היא אישרה לפרסם את עיקרי החלטותיה.
בלשר הסביר כי היה צורך בעבודת הועדה משום שנוצר חלל אתי בעקבות התפתחותם של כלים מדעיים חדשים, המאפשרים כיום איפיון גנטי של אוכלוסיות גדולות.
מחקרים גנטיים שנעשו בחומר תורשתי אנושי העלו על הפרק ביתר שאת דילמות אתיות, כגון שאלת חיסיון המידע הגנטי, הבעייתיות העלולה לנבוע מסימון (סטיגמה) גנטי של עדה, המסחר במידע גנטי וכן שאלת מעמדו של הרופא מול החברה מסחרית החוקרת, מצד אחד, והחולה הבודד מנגד, אמר בלשר.
פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של הסתדרות הרפואית, שעמד בראש הוועדה, אמר במוצאי שבת כי הדו"ח המקיף מגשר לראשונה בין היכולות המדעיות לבין השאלות האתיות שמציבה לעצמה כל חברה, ומאפשר את המשך המחקר המדעי לתועלת החברה כולה.
בין חברי הוועדה נמנו נציגים של משרד הבריאות, האקדמיה הישראלית למדעים, האוניברסיטאות, חברי ועדת הלסינקי העליונה לניסויים בבעלי חיים, קופת חולים כללית והתעשיות הפרמצבטיות.
הדו"ח קובע שהחומר הגנטי של הפרט אינו "משאב לאומי" או "רכוש" המדינה, אך יחד עם זאת, המדינה הינה "בעלת עניין" במידע הגנטי הנוגע לאוכלוסיותיה, ומכאן שיש לה זכות לקבוע כללים לניהול המחקר והשימוש שיעשה במידע הגנטי הנאסף במסגרת מחקר כזה.
בדו"ח הוועדה לגנטיקה המלצות נוספות, ובהן הדרישה לידע את הציבור אודות קיומו של מחקר גנטי הנערך באוכלוסיות גדולות. הפרסום יאפשר שקיפות, פיקוח ודיון ציבורי באותו מחקר. בנוסף, ממליצה הוועדה שכל פרסום של תוצאות מחקר גנטי אשר נערך באוכלוסיות גדולות, יעשה מתוך רגישות מירבית, על מנת למנוע איפיון שלילי או הטלת דופי באוכלוסיה הנחקרת.
הוועדה ממליצה כי כאשר נערך מחקר בקבוצות גדולות ומוגדרות, יש לחייב את הגוף החוקר לקבל, בנוסף להסכמה הפרטנית, גם הסכמה קבוצתית. הסכמה זו תינתן על ידי המנהיגים הטבעיים של אותה קבוצה.
הוועדה קובעת, כי יש לידע אדם המשתתף בניסוי באמצעות רופאו ותוך שמירה על הסודיות הרפואית, בדבר תוצאות המחקר הנוגעות לו אישית, אם מחקר זה נעשה ע"י ד.נ.א. מזוהה.
רופאים המשתתפים במחקר זכאים להיות שותפים למידע שנאסף במחקר, ממליץ דו"ח הוועדה, ותגמול לרופא המועסק במוסד אקדמי או ציבורי, המשתתף במחקר גנטי, יינתן אך ורק באמצעות המוסד המעסיק אותו. רופא העובד באורח פרטי רשאי לקבל תגמול על תרומתו למחקר.
דו"ח הוועדה לגנטיקה ממליץ כי חברות המנהלות מחקר גנטי על אוכלוסיות גדולות יתבקשו להחזיר חלק מרווחיהן לקהילה ולפרטים המשתתפים במחקר.