שופט בית המשפט השלום בתל אביב בדימוס, עו"ד דניאל ארנסט, מסביר בראיון ליומן ערוץ 7 את עמדתו ממנה עולה ספק אם ההאשמות המוטחות בראש הממשלה תעמודנה במבחן בית המשפט.
"יש כמה דברים שבשיח הציבורי לא שמים לב אליהם", פותח ארנסט ומפרט: "לכל נאשם, וראש הממשלה כעת הוא נאשם, יש זכויות יותר מאשר לסתם איש ציבור. כדי להרשיע צריך להיות מעבר לספק סביר, כלומר ברמה של 90 עד 95 אחוזים. זאת כאשר במישור הציבור כל אחד מדבר ומכריעים רק בקלפי, כך שלנאשם יש יתרון של החובה להוכיח מעבר לספק סביר".
מוסיף עו"ד ארנסט ומציין גם את טענות ההגנה הניצבות לזכותו של נתניהו, תוך שהוא מדגיש שאינו מתיימר להציב את עצמו במקומם של השופטים אלא כסניגור: "התקשורת מניחה שכשיש כתב אישום יש גם הרשעה אבל זה לא דבר בטוח. בטענות ההגנה של ראש הממשלה יש את טענת הגנה מן הצדק. הכוונה היא שיש דברים מקובלים בישראל ולא מעמידים עליהם לדין. לדוגמא, יש את העיתון 'ישראל היום' שמקדם אג'נדה של מפלגה או אדם, שזה לגיטימי, אבל הרמה שהדבר נעשה וזה שהדבר נעשה על ידי אדם חיצוני בהיקף של מאות מיליונים, זו עובדה שהגיעה לתקשורת והגיעה לבדיקה, ולא נעשה עם זה כלום, אז אם עם זה לא עשו כלום, מה אפשר לעשות עם שיחות של ראש הממשלה עם התקשורת או ניסיונות להשיג סיקור מאוזן או אוהד יותר. אם לא הרשענו והעמדנו לדין ולא הרשענו זה עומד להגנה גם במקרה האחר".
על טענת התקדים שהמערכת מבקשת להחיל על נתניהו בסוגיה זו של הגדרת יחסי תקשורת-פוליטיקאי כשוחד, מזכיר ארנסט את הכלל ש'אין עונשין אלא אם מזהירין'. "אם עד היום היה מקובל שפוליטיקאים מדברים עם העיתונות ומקובל שמנהיגים נפגשים עם עורכים ועיתונאיים ויש גם הדלפות, כלומר יש יחסי תקשורת ופוליטיקאים שרוצים סיקור אוהד. אם רוצים לשים על זה סייגים בוא נעשה את זה קדימה אבל לא אחורה".
על היקף המתנות, הסיגרים וכיוצא באלה, מזכיר ארנסט כי "האישום הוא הפרת אמונים, אישום של קבלת טובת הנאה שאינה שוחד. באמריקה זה לא נחשב לעבירה בכלל. נותנים ושולחים מתנות, טראמפ מרוויח כסף מאירועים שהוא עורך והגבולות יותר גמישים. בארץ הגישה מחמירה יותר, אבל אני לא רואה בכך עבירה גדולה. לא סיגרים הם לב העניין ולא הם תפארת כתב האישום".
על היקף מתנת הסיגרים, כ-700 אלף שקלים על פי האומדנים שפורסמו, אומר ארנסט כי אכן מדובר בסכום שקשה לשער כיצד ניתן לעשן כמות כזו של סיגרים, ,אנחנו לא יושבים בדין ולא ראינו את הראיות. המספרים נשמעים משונים. קשה להבין איך אפשר לעשן ולשתות בסכומים כאלה. הדברים עוד יתבררו. אנחנו יודעים שכתב אישום מתחיל במקום אחד ומסתיים במקום אחר לגמרי. גם הפרקליטות יודעת את זה, אבל תפקידה להיות התובעת. אנחנו בוחנים כאן את הדברים מזווית הראיה של הסניגור. זה לא אומר שאסור לפרקליטות לעשות את העבודה שלה".
עוד נשאל השופט בדימוס ארנסט אם התמשכות הדיונים שקדמו להגשת כתב האישום וסיעור המוחות של בכירי מערכת המשפט אינם אמורים להוביל את הישראלי הממוצע לחשוב שמדובר בכתב אישום בעל ביסוס משמעותי ולא כזה שנכתב מתוך ראייה קטגורית בלבד.
"יש לי אמון מלא ביועץ המשפטי לממשלה. איש לא חושד בו במניעים זרים. פרופ' פרידמן אמר אתמול שהיועמ"ש לטעמו הקל מאוד עם ראש הממשלה, כלומר לא הייתי מייחס ליועמ"ש פזיזות או שיקולים זרים, אבל יש הנחה בתקשורת שאינה נכונה, והיא שהגשת כתב אישום משמעותה הרשעה. ברוב המקרים זה לא נכון. ברוב המקרים גם כשיש הרשעה היא הרבה פחות חמורה".
באשר להמשך כהונת ראש הממשלה בתפקידו גם תחת כתב אישום, מזכיר ארנסט כי "לפי החוק היבש הוא יכול להמשיך". עם זאת לטעמו מי שאמור להכריע הוא הציבור ולא בית המשפט. "בג"ץ לא רצה להתערב כאן כמו במקרים אחרים, אבל בהרבה מקרים הכריחו אותו להתערב בכל מיני עתירות של גופים שונים. זו לא צריכה להיות הכרעה של בג"ץ, אלא הכרעה של הציבור שיקבע אם זה מה שהוא רוצה. ברור שיכול להיות קושי לנהל מדינה ומשפט יחד. זו שאלה והדעות לכאן ולכאן והציבור הוא שצריך להכריע".