יצחק שטיגליץ מירושלים, לשעבר מזכ''ל בני עקיבא העולמית ומנכ"ל המחלקה לשירותים חברתיים בתפוצות של ההסתדרות הציונית, עבר בהצלחה השתלת כליה במרכז הרפואי הדסה עין כרם.
שטיגליץ בן ה-66, נשוי, אב לארבעה ילדים וסב לנכדים, עבר טיפולי דיאליזה במשך שנתיים. את תרומת הכליה הוא קיבל ממשה ארנד, בן 64, המתגורר עם רעייתו ו-11 ילדיו בעיר העתיקה בירושלים.
"בינואר האחרון פרשתי אחרי 40 שנה כעובד בהסתדרות הציונית", אמר שטיגליץ. ''הייתי בשליחויות באירופה, הייתי מזכיר התנועה העולמית של בני עקיבא ואף ניהלתי את ישיבת הכותל במשך ארבע שנים''.
''אני רגיל להיות 'על טורבו' והקריסה של הכליות וטיפולי הדיאליזה שהייתי עובר שלוש פעמים בשבוע, ארבע שעות בכל פעם, שינו לי את כל החיים", סיפר. ''ביום בהיר אחד הבנתי שהחיים שלי תלויים בדיאליזה. מי ייקח אותי, מי יחזיר אותי, לא יכולתי לנסוע עם בני משפחתי ולבקר את הבת שלי בניו יורק בכלל לא בא בחשבון. כל החיים שלי השתנו ונעשיתי תלותי מאוד''.
ההמתנה לכליה היתה מורטת עצבים, כל בני המשפחה בדקו האם יוכלו לתרום אך אף אחד מהם לא נמצא מתאים. ''בשלב מסוים הייתה לי התאמה לתורם שלא צלחה לבסוף. התאכזבתי מאוד, אבל האמנתי שבסוף הכל יסתדר לטובה ושאני צריך להמתין בסבלנות למרות כל הקושי".
בשבוע שעבר, אחרי שנתיים של המתנה, קיבל יצחק תרומת כליה מתורם אלטרואיסטי, אותו לא הכיר טרם התרומה. "נרשמתי לארגון 'מתנת חיים' אותו מוביל הרב ישעיהו הבר בדיוק למטרה הזו של איתור תורמי כליה עבור חולים ומציאת התאמה. כל יום התפללתי, התפללתי כל כך חזק שה' שלח אלי מלאכים''.
על התורם משה ארנד מספר שטיגליץ ''קיבלתי תרומת כליה מאדם מדהים, כשפגשתי אותו לאחר הניתוח של שנינו בהדסה, גיליתי שאשתו, בנו ואחותו תרמו כליה. יש לנו המון ממשקים משותפים ומכרים, זה הדהים אותי, הנתינה שלו, לא יכולתי לדמיין לקבל כליה מאדם טוב יותר".
משה מספר: "אנחנו במשפחה חושבים שזו שליחות. גם אשתי, בני ואחותי תרמו כליה לאדם שלא הכירו. אני מודה לה' שאני בריא מספיק בשביל לתרום ואני מקווה שהרבה יצטרפו למאגר התורמים כדי להקטין את מעגל האנשים שמטופלים בדיאליזה. זה תהליך ארוך שקשה ההתמדה בו אבל הסיפוק והשמחה אחרי התרומה לא משתווים לשום דבר אחר''.
הוא מסביר שחייבים להיות מוקפים באנשים קרובים כדי לעבור תהליך של תרומת כליה, ''כולנו הצטרפנו לארגון 'מתנת חיים' ותרמנו את הכליה שלנו בבית החולים הדסה עין כרם. ראינו את המקצועיות והאדיבות של הצוות, את היחס החם, וזה הרגיש לנו הכי טבעי וברור לעבור שם את התהליך שלנו".
יצחק, ההולך ומתחזק מיום ליום עם כליה חדשה בגופו, הודה לצוותים הרפואיים של הדסה: "כל הדרך מהיום שחליתי טופלתי בהדסה על ידי מלאכים, זה התחיל עם ד"ר עידו בן דב והמשיך לרופאים שליוו אותי במהלך הדיאליזה ועד ליום שנטע מתאמת ההשתלות התקשרה אלי כדי לבשר בשורות טובות ולזמן אותי, וד"ר עבד חלאילה, מנתח בכיר ביחידת ההשתלות שניתח אותי בענווה ובמקצועיות רבה.
''אני מרגיש כמו מלך", הוא צוחק, "כולם נחמדים ונעימים, שואלים לשלומי ועוקבים אחריי באדיקות רבה. אני מאמין שהייתי צריך לחכות כדי לקבל את המלאכים שלי, וכשזה היה הרגע הנכון הכל התחבר כמו פאזל. טיפולי הדיאליזה היו סיוט מתמשך, אני פותח עכשיו בחיים חדשים, אני רואה אופק, אני חיוני ועצמאי ויש לי המון תוכניות לחיים עכשיו".
נטע מלכה, מתאמת ההשתלות בבית חולים הדסה עין כרם שהתקשרה אל יצחק כדי להודיע שנמצא עבורו התאמה ולהזמינו להשתלה, סיכמה: "כל בדיקה, כל הערכה, כל אימייל וכל שיחה, הכל מתגמד ונשכח בעת הזו, כשהגענו ליעד בו רואה המושתל את האחד היחיד והמיוחד שתרם לו את כלייתו. ברגע שהוא רואה את זה שפתח את ליבו וצירף את משפחתו ובחר לעשות טוב, זה שעבר מסע פשוט יותר או פחות, והעניק מתנה שאין דומה לה. כשאני מפגישה בין השניים, לאחר ההשתלה, זהו רגע שאין דומה לו, זה הרגע בו נוצר הקשר שאין לו אח ורע''.