לפני כמה שנים התארח מיכאל לב, מייסד ובעלי חברת 'דברי שיר', בשבת באחד היישובים ברמת הגולן. במהלך השבת העביר רב המושב שיחה, שבה ביטא את הכאב שאליו שותפים רבים בציבור הדתי-לאומי: לא מעט מבני הציונות הדתית אינם ממשיכים בדרך התורה והמצוות כהוריהם. לדבריו, החינוך הדתי-לאומי העניק עולם מאוד ערכי, מלא באידיאלים, אך לא השכיל לחבר אותם ללב בסיפורים והמחשות של דמויות מתוך עולם המעשה.
"הבנתי שאי אפשר להישאר רק עם הרעיונות, אלא צריך גם דמויות שיהיה אפשר להזדהות איתן, שעוזרות להתחבר לערכים הללו", מספר מיכאל. "עד אז, רבים הזדהו עם שחקני כדורגל או עם זמרים במקרה הטוב. בתור ילד, זכיתי לשמוע מהרב שמואל יניב סיפורי צדיקים על הרב צבי יהודה קוק, אבל כבר אז הבנתי שמדובר בתופעה ייחודית. האסימון נפל אצלי רק כמה שנים טובות לאחר מכן, שישנו צורך מובהק בסיפורים שייצרו חיבור עם אנשים ממשיים".
עד לפני כארבע שנים ב'דברי שיר' היו מוציאים לאור ספרים בהיקף מצומצם למדי, בעיקר ספרי חסידות ועבודת ה', ואז התקבלה ההחלטה לפרוץ החוצה בצורה רחבה יותר. "במשך הזמן גילינו שהקהל שלנו מבקש ספרים שאין לנו איך לספק אותם, כי הוצאות אחרות בחרו שלא להוציא אותם לאור", מספר תומר מועלמי, מנכ"ל 'דברי שיר'. הצעד הראשון היה הקמת מחלקת הוצאה לאור. במסגרת החשיבה המשותפת לספרים ראשונים שיהוו את ספרי הדגל של ההוצאה, המסקנה התחברה לתובנה שישנו צורך מובהק בסדרת ספרי דגל לילדים.
אהבת התורה, אהבת העם ואהבת הארץ
כך בעצם נולדה סדרת 'גדולי האומה' לילדי ישראל, שחובקת כבר 11 ספרים על דמויות מופת בציונות הדתית כמו הרב קוק, הרב הנזיר, רבי אריה לוין, נחמה לייבוביץ, הרב יצחק ניסים, הרב גורן, חנן פורת ועוד. "המטרה להביא את סל הערכים המלא של הדמויות. לא רק אהבת תורה כמו אצל הציבור החרדי, או גיבורי תרבות של הציבור הכללי, אלא עולם ערכים שמושתת על שלושה פרמטרים מרכזיים: אהבת התורה, אהבת העם ואהבת הארץ, מתוך ציפייה שהילדים יאהבו את הספרים ויקבלו שורש חיובי יותר שיוכלו לצמוח איתו".
מי שעומד מאחורי כתיבת הסדרה המצליחה הם נועם ושירה ונגרובר, הורים לשישה ילדים שמתגוררים בירושלים ועוסקים שניהם בחינוך. ההיכרות של השניים עם 'דברי שיר' החלה כאשר נועם כתב כמה ספרי עיון בתנ"ך, שנמכרו בחנויות 'דברי שיר'. יום אחד פנה אליו תומר מועלמי, מנכ"ל 'דברי שיר', בהצעה לכתוב את סדרת ספרי הילדים. "באתי להיפגש איתו בכלל בנושא אחר", נזכר נועם, "אבל פתאום הוא העלה את הרעיון להוציא סדרת ספרי ילדים על גדולי האומה".
נועם ושירה לא היססו והתגייסו למשימה. "עד אז הרגשנו כי בכל הנוגע לספרות הילדים, לפעמים הולכים לחנות ואין מספיק ספרים איכותיים שמשלבים יהדות עם ציונות", מנמקת שירה ומסכימה עם העובדה שעד לא מזמן היה צריך לבחור בין ספרות חילונית ובין ספרות חרדית, אשר כל אחת מהן מאדירה את גדוליה. "הרגשנו שיש כאן צורך גדול שיהיו לילדים הדתיים ספרים שמבטאים את עולם הערכים שלנו. הספרים שלנו אינם קומיקס, וזו אמירה. חשוב לנו שהילדים ישתחררו קצת מהוויזואלית ויתרגלו לקרוא עברית גבוהה. אומנם על חלק מגדולי האומה שכתבנו עליהם כבר כתבו אחרים לפנינו, אבל יש כאלה שבעצם אף אחד עוד לא כתב עליהם. בטח לא ספר שמיועד לדור הצעיר".
"אומנם ישנה ספרות ילדים דתית נרחבת, אבל הערכים המובאים בה הם לרוב הומניים בלבד", מוסיף נועם. "אנחנו רוצים שתהיה ספרות ערכית עם ערכים יהודיים-ציוניים. זה בא לידי ביטוי בהרבה מובנים: בשפה, בצורת הכתיבה ובתכנים עצמם. אנחנו בונים על כך שבילדים יש תמימות וטהרה שמסייעות להם להתחבר לערכים האלה".
איך מחליטים אילו דמויות לבחור לסדרה?
"מדי כמה חודשים אנחנו יושבים במשרדי 'דברי שיר' עם כל העוסקים במלאכה ועורכים סיעור מוחות בנושא", מתארת שירה, "למשל, על הרב אלישע וישליצקי מאוד רצינו לכתוב ויש דמויות דגל כמו הרב קוק או רבי אריה לוין שהיו ברורות מאליהן. דמויות השנה של החמ"ד מקבלות גם הן ביטוי, כך כתבנו השנה על הרב יצחק ניסים ולפני כן על הרב גורן והרב נריה. אנחנו כותבים, כמובן, על דמויות קלאסיות שכולם מכירים, אבל גם על דמויות עלומות, עם מפעל חיים ענק, ששינו את המציאות ושבינתיים הן פחות מוכרות לציבור. חכו להפתעות!".
היות שלא מדובר בספרים שבהכרח מקיפים את כל תולדות חייהן של הדמויות, עיקר העבודה של השניים הוא לבחור אילו סיפורים לספר. "לפני שאנחנו מחליטים האם לשלב סיפור מסוים בספר, אנחנו מבררים מה הערכים הבולטים שלו - ענווה, התיישבות בארץ ישראל, גדלות בתורה, היחס לחלש, גבורה ועמידה על עקרונות וכדומה. לפעמים יש דמויות שאפשר לספר עליהן עשרות סיפורים באותו תחום, מתוכם אנחנו בוחרים את הסיפור החזק ביותר ומשם עוברים לחפש סיפורים בתחומים נוספים".
נועם מחדד שלפעמים יש דילמות מה כדאי לכתוב לילדים ומה פחות. "לדוגמה, כשהרבי מלובביץ' היה ילד הוא קפץ לים כדי להציל אדם טובע והצליח. חשבנו שאולי בעייתי לספר זאת, כי ילדים עלולים לרצות לעשות את אותו הדבר. בספרים אנחנו לא מתארים דמויות על-טבעיות ומלאכים, ומצד שני הן גם לא שוות לכל נפש. אנחנו משתדלים לכתוב סיפורים שילדינו יזדהו ויעריצו את גיבוריהם, אבל גם יוכלו ללמוד מהם מידות ומוסר".
עבודת מחקר מקיפה
שלב התחקיר ואיסוף הסיפורים הוא השלב הכי נחמד בעבודה, מעידים השניים. "כשאנחנו באים ללמוד על דמויות שונות, אנחנו עושים עבודת מחקר מקיפה. אם יש חומר כתוב אודותם אנחנו כמובן קוראים אותו, אבל בעיקר הולכים לפגוש ולראיין אנשים. אפילו הציעו לנו לכתוב ספר על אנשים שפגשנו כשהלכנו לאסוף את הסיפורים. אלו דמויות מופת ממש", ממחישה שירה. נועם מציין את תלמידי הרב צבי יהודה קוק, החברים של חנן פורת, ראשי ישיבות, מנכ"לים, ילדים ותלמידים. "באחת הפעמים, כשחיפשנו סיפורים על הרב צבי יהודה ועל הרב הנזיר, פגשתי בבניין מגוריי את אחד השכנים. פתאום נזכרתי שגם הוא היה תלמיד שלהם וביקשתי ממנו לספר עליהם".
חלוקת העבודה בין נועם ושירה היא דינמית יחסית. "הרבה פעמים אנחנו שומעים סיפור, ואחד אומר לשני: 'את זה אני כותב'. זה קורה כשסיפור נוגע לו ללב וכבר מצטייר לו בראש איך הסיפור ייראה. ככה בכל פעם אחד כותב את הסיפור והשני עובר עליו, משלימים פסקאות ומדייקים פרטים. יש כמובן פרגון הדדי", מספרת שירה. "העבודה בצוות ממש מעשירה את הכתיבה", מוסיף נועם. "כאשר אנחנו מגיעים לכשלושים סיפורים מוגמרים, אנחנו נותנים לבני המשפחה של מושא הכתיבה לקרוא אותם ולהעיר הערות".
עוד קודם לכן, העבודה על הספרים נעשית בשיתוף פעולה הדוק עם בני המשפחות של דמויות המופת. "אנחנו יוצאים לראיין אותם ולשמוע מהם סיפורים", אומר נועם, "בהמשך הם עוברים על הסיפורים, מתקנים היכן שנצרך, מוסיפים ומדייקים. זה תהליך מורכב".
על צידו השני של התהליך מעידה רות ניסים, בתו של הרב יצחק ניסים זצ"ל, דמות השנה של החמ"ד. "הם כותבים מאוד יפה וגם מדייקים בפרטים ועושים זאת בצורה שמעניינת ילדים", היא מפרגנת לשניים, "הם העבירו אליי את הסיפורים לפני ההדפסה כדי שאראה ואעיר הערות. קראתי אותם בעניין. כשראיתי שהיו חסרים שני עניינים שהיו נראים לי חשובים, שוחחתי איתם כדי לראות כיצד ניתן להרחיב את היריעה. למשל, בהתחלה לא נכתב אודות אמא שלי, אז סיפקתי להם חומר והם אכן שילבו זאת בצורה יפה. הם השתדלו להעלות את התכונות והפעילויות שהיו משמעותיות בחיי אבא".
גם הרב יונתן קראוס, נינו של הרב הנזיר ונכדו של הרב שאר-ישוב כהן, היה שותף בתהליך כתיבת שניים מהספרים בסדרה - הספר על הרב הנזיר, שכבר ראה אור לפני כמה חודשים, וספר על הרב שאר-ישוב שמתבשל בימים אלה ועתיד לראות אור בקרוב. "אלו דמויות שיש לילדינו הרבה מה ללמוד מהן וללכת לאורן", הוא מדגיש. "העבודה המשותפת הייתה חוויה בפני עצמה. נועם ושירה נפגשו איתנו ועם דודים שלי כמה פעמים וראיינו אותנו. כל מפגש כזה מציף זיכרונות וממילא עולה השאלה מה מתאים יותר לילדים. בחוויה שלנו המפגשים עצמם היו משמעותיים, וכמובן גם לקרוא אחר כך את הסיפורים. לראות את הסיפורים כשהם מעובדים לילדים, גם מבחינתנו בתור משפחה היה מאוד מרגש. זה לפגוש מחדש את הדמות מזווית אחרת".
חלק מהסיפורים בשני הספרים הללו נאספו מתוך ספרים שכבר נכתבו על האב ועל בנו, אך גם בנוגע להם התייעצו נועם ושירה עם בני המשפחה אילו סיפורים כדאי לשלב בסדרה לילדים, "אילו סיפורים חשובים יותר בעינינו, מה האיזון הנכון בהצגת הדמות וכדומה. זאת הייתה עבודה משותפת אינטנסיבית, כדי לדייק בצורה מרבית. הם הביאו את הכישרון הסיפורי ואנחנו את ההיכרות המעמיקה יותר עם הדמות. היה שיתוף פעולה פורה. שאיפת חייו של הרב הנזיר הייתה רוח הקודש והנבואה. אחד הסיפורים שהיה חשוב לנו שייכנסו לספר עליו עסק בנושא, והייתה התלבטות האם להנכיח את הנקודה הזאת בספר שמיועד לילדים, והכרענו שדווקא לילדים זה נכון. מבחינתנו, יש לזה משמעות גם בחשיפה לתורתן של הדמויות. דיברו איתנו אנשים שקנו את הספרים לילד או לנכד שלהם וזה עורר אותם לגשת שוב לכתבים של הרב הנזיר".
חלק מהעולם של הילדים
"העובדה שילדים עסוקים בגדולי ישראל ושזה משהו שמדבר אליהם היא דבר גדול ולא מובן מאליו. הם קמים עם זה בבוקר והולכים לישון עם זה", מתפעל נועם. "זה הופך להיות חלק מהעולם שלהם. הם לא מעריצים שחקני כדורגל ושחקני קולנוע, אלא מעריצים גדולי ישראל. אחרי שהוצאנו את הספר על הרב גורן, סיפר לי חבר שהבן שלו קרא את הספר ורצה להתחפש בפורים לרב גורן".
שירה מספרת שבאותה שנה בגן של הבן שלהם הגיעו בפורים לא מעט ילדים מחופשים לחייל עם זקן ושופר ביד. "חברה סיפרה לי שהבן שלה הולך לישון עם הספרים במיטה. חברה אחרת סיפרה על מבצע התנהגותי נושא פרסים של הבן שלה. בסכום הכסף שצבר הוא הלך וקנה ספרים, על אף שהיה מדובר בילד שפחות קורא בדרך כלל".
מטבע הדברים, ילדי משפחת ונגרובר נוטלים חלק פעיל בתהליך ההפקה של כל ספר. "אחרי שאנחנו שומעים סיפור טוב, אנחנו מספרים אותו בשולחן השבת או לפני השינה. רק אחרי שהסיפור עובר את המבחן של הילדים, שפוסקים שהוא מספיק מעניין, אפשר להמשיך איתו הלאה. לפעמים כשאני מספר אותו לילדים, עולים לי רעיונות איך לכתוב אותו. כך שזה ממש חלק מהתהליך", מתאר נועם.
שירה מציינת שלפי הסיפורים בשולחן השבת של המשפחה, אפשר להבין לבד איזה ספר עתיד לצאת לאור בקרוב. "עכשיו אנחנו עובדים על ספר על הרב אלישע וישליצקי, וכך סעודות שבת מלאות בסיפורים נפלאים עליו".
אומנם בתחילת הדרך היעד שהוגדר על ידי 'דברי שיר' היה הוצאה של 30 ספרים בסדרה, אבל ההצלחה הגדולה של 'גדולי האומה' הפתיעה אפילו אותם. "לאט לאט, עם התגובות שקיבלנו, ראינו שיש כאן משהו משמעותי שאנשים רוצים אותו", נזכר נועם. "ההתחלה הייתה עם הדמות של הרב גורן, והילדים מאוד התחברו. בתוך פחות מחודש הספר מכר אלפי עותקים", מחזק את דבריו תומר מועלמי, מנכ"ל 'דברי שיר' שמשחזר אף הוא את ראשית הדרך. "אפילו אנחנו הופתענו מהתוצאות. מאז הגענו להחלטה להוציא ספר חדש בסדרה בכל שלושה חודשים, כאשר האתגר הוא לא מה להוציא או מתי להוציא, אלא התעדוף מה להוציא קודם. כמו למשל הספר על דמותה של נחמה לייבוביץ שהצליח מאוד. זה חידוש בתור ספר לילדים. גם מבחינת היעד הצלחנו להגיע לקהלים חדשים, הספרים נמכרים גם בציבור החרדי וגם בציבור הכללי. אנחנו מקבלים כמות אדירה של תגובות. כל פעם זה מנפץ תקרת זכוכית נוספת".
"הרעיון בהקמת 'דברי שיר' היה לייצר תרבות דתית-לאומית גאה. התחלנו עם המבוגרים וכעת הגיע הזמן של הילדים", מוסיף מיכאל לב, "בסדרה הזאת הצליחו לקחת את הדמויות ולהפוך אותן לעולם של ערכים שאפשר להזדהות איתם ולהתחבר אליהם. בעולם החרדי למדו את זה מזמן וזה עובד מצוין, רק שאצלנו הסיפורים קצת יותר בגובה הלב והעיניים. זה לא שאותם גדולים נולדו צדיקים בלי יצר הרע, אלו דמויות אנושיות שיוצרות חיבורים. משהו הרבה יותר חי ונושם. היה צורך חינוכי גדול שסדרת הספרים הזאת נותנת לו מענה רחב. הראיה לכך שהיא שעמותות שפועלות להנצחת דמויות שונות במגזר הדתי פונות אלינו שנכלול גם אותן בסדרה. מרגישים שקורה כאן תהליך חשוב".
פרט להוצאת ספרים נוספים בסדרה, הצעד הבא כולל מערך הרצאות של נועם ושירה על גדולי ישראל למבוגרים וילדים בבתי ספר, במוסדות חינוך ובקהילות ישראל. "מבחינתנו הספר הוא רק אמצעי", מגלה מועלמי, "המטרה היא לא רק למכור את הספרים ולהרוויח כמה שקלים, אלא הרבה יותר מזה: לחזק את השורשים של הדור הצעיר. מהניסיון האישי שלי עם ארבעת ילדיי, עשיתי עליהם את הפיילוט של קריאת הספרים וללא ספק זה השפיע עליהם עמוקות. היום הגיבורים שלהם הם הרב גורן והרב ניסים. התגובות הרבות שאנחנו מקבלים דומות לכך, וזה בהחלט משמח. הסדרה הצליחה בזכות עצמה. אנשים מצביעים ברגליים. קל וחומר אם נצליח להגיע לשיתופי פעולה נוספים".