עיר עם הפסקה

בחיפה הצליח שר התחבורה סמוטריץ' לעצור מהלך להפעלת הכרמלית בשבת, אולם במטרופולין תל אביב - הסטטוס קוו הולך ונעלם

חגית רוזנבאום , ז' בכסלו תש"פ

עיר עם הפסקה-ערוץ 7
רומסים את שאריות הסטטוס קוו. חולדאי מבקר במיזם התחבורה הציבורית בשבת בתל אביב
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

שורשיו של השם כרמלית נעוצים עמוק בהלכות שבת. מדובר בחלק אינטגרלי מהלקסיקון של שומרי השבת אשר מקפידים שלא לטלטל חפצים מרשות לרשות בלא עירוב. אבל הכרמלית של העת החדשה, הלוא היא הרכבת התחתית של חיפה, כמעט הגיעה לאחרונה הכי רחוק שאפשר משמירה על קדושת השבת. אלמלא היה מי שלחץ על הבלם מבעוד מועד, הרכבת הזאת הייתה כנראה ממשיכה בדהרה ודורסת את מה שנותר מהסטטוס קוו ההולך ונעלם מהנוף העירוני בישראל.

במסגרת העלאת הצעות לסדר היום בישיבת המועצה בעיר חיפה, עלתה לאחרונה הצעתן של סיעות האופוזיציה לדון בהפעלת הכרמלית גם בשבתות. ההצעה עלתה להצבעה, אולם הוסרה מסדר היום לאחר מכתב שהתקבל בעירייה מהיועצת המשפטית של משרד התחבורה, שבו היא מסבירה כי אין בסמכות העירייה לדון בתנאי ההפעלה של הכרמלית. את הפנייה ליועצת המשפטית יזמו חברי מועצה דתיים וחרדים בעיריית חיפה, אשר ביקשו לסכל את מהלך חילול השבת ההמוני. יואב רמתי, חבר מועצת העיר מטעם הבית היהודי, משתבח בשיתוף הפעולה הדתי-חרדי במועצה, אשר מוביל לא בפעם הראשונה להישגים של חיזוק הערכים היהודיים בעיר, על אף סיעות חזקות של שמאל חילוני שמולן הם מתמודדים.

רמתי וחבריו פנו לשר התחבורה בצלאל סמוטריץ' וביקשו את התערבותו בעניין. התוצאה הייתה כאמור מכתבה של היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד מלי סיטון, אשר הבהירה לגורמים הרלוונטיים בעירייה כי רישיון ההפעלה של הכרמלית על כל פרטיו – כולל זמני הנסיעות, נמצא בסמכותו הבלעדית של משרד התחבורה. "נבקש להדגיש כי הסוגיה אינה עומדת כלל לפתחה של העירייה, אינה בגדר סמכויותיה ואינה באחריותה", קבעה סיטון, ובכך ביטלה את האפשרות החוקית לדון בהצעה.

מחסום בכניסה לרחוב הרצל

הצלחתו של שר התחבורה לעצור מבעוד מועד את הפעלת הכרמלית בחיפה בשבתות היא רק אצבע בסכר של שטף התחבורה הציבורית שהולך וממלא בימים אלו את רחובות ערי גוש דן בשבתות. עד כה הפעילה עיריית רמת גן מערך הסעות בשבת לטובת תושבים החפצים להגיע למרכזי קניות ובילוי. לפני כשבועיים יצא לדרך מערך הסעות נוסף בשם 'נעים בסוף השבוע', המשותף לארבע הערים תל אביב-יפו, קריית אונו, גבעתיים ורמת השרון. העיריות מפעילות ומממנות באופן פרטי את מערך ההסעות, בינתיים גם מבלי לדרוש תשלום מהנוסעים. על אף שמדובר בהפרה של הסטטוס קוו, השתחלו ראשי הערים אל לקונה הקיימת בחוק ודרכה הצליחו להפעיל ברחובותיהן תחבורה ציבורית בשבת. בשונה מהכרמלית, מכיוון שכאן מדובר במערכי הסעות פרטיים שאינם באחריות המדינה ובמימונה, לא ניתן היה לעצור את המהלך באמצעות הפעלת סמכות של משרד התחבורה, האמון על חלק מחברות התחבורה הציבורית.

אם שואלים את שר התחבורה החדש, אגב, הרי שהחיכוכים סביב שמירת השבת בפרהסיה הציבורית, כמו עבודות תשתית רחבות היקף דוגמת הקמת גשר יהודית ועוד, היו יכולים ברובם הגדול להיפתר גם בלי מאבקים מתוקשרים. השר סמוטריץ' מסביר, ואף מוכן לנדב דוגמאות לכך מתחומי העשייה שלו, שבתכנון מוקדם אשר לוקח בחשבון את הפרמטר של שמירת השבת במדינה יהודית, ניתן למצוא פתרון כמעט לרוב הבעיות. צריך רק נכונות ורצון להידברות ושיח, אומר סמוטריץ'.

לו היו קמים מקברם האישים שרחובותיה המרכזיים של תל אביב קרויים על שמם, ספק רב אם היו רווים נחת ממחזות חילול השבת שהיו נגלים לעיניהם במרחבי העיר העברית הראשונה, שאותה הקימו בדי עמל. תל אביב אומנם מעולם לא הייתה עיר דתית, אבל מלחמות השבת ליוו אותה מיום הקמתה, כפי שמעלה מחקר של ארגון ליב"ה, ועד כה הסתיימו על פי רוב בניצחונה החלקי לפחות של השבת.

כבר בימיה הראשונים, כשעוד נקראה אחוזת בית, מתועדת השכונה בציור של נחום גוטמן, גדול ציירי תל אביב הקטנה, כאשר שרשרת ברזל סוגרת את סופו של רחוב הרצל, בקצה השכונה, כדי למנוע כניסת כלי רכב לתוכה בשבת. מתיחתה של שרשרת הברזל הייתה פשרה בתום ויכוח חריף שפרץ בוועד המקומי של תל אביב בשנת 1910, בעקבות תלונתו של הרב קוק על כך שהכרכרה הציבורית של תל אביב נסעה בשבת בין תל אביב ליפו. לאחר דיון סוער סוכם כי לא יחוקקו חוקי שבת בתל אביב, אולם השכונה תיסגר לכניסת כלי רכב בשבתות.

גם שאלת התפתחותה הקריטית של תל אביב בשנות העשרים של המאה הקודמת הייתה כמעט תלויה ועומדת בשאלת שמירת השבת. הבריטים ניאותו להכריז על תל אביב כמועצה מקומית נפרדת מהעיר יפו, בתנאי שיסתפחו אליה שכונות יהודיות סמוכות. אולם חלק מאותן שכונות, דוגמת שכונת נווה שלום, שתושביהן השתייכו למגזר הדתי והחרדי, התנגדו להסתפח לתל אביב כל עוד לא תקבל העיר צביון דתי מלא. כחלק מהדרישה עמדה השמירה המוחלטת על קדושת השבת בעיר, שהייתה תנאי בל יעבור מבחינת תושבי השכונות הללו.

הדבר עורר מהומה רבתי, וישיבות על גבי ישיבות בוועד המקומי של תל אביב הסתיימו בפיצוץ אחרי חילופי דברים נזעמים בין תומכי שמירת השבת למתנגדיה. אחרי גלגולים רבים הגיעה הסוגיה למבוי סתום, וראש העיר מאיר דיזנגוף פנה בייאושו לרב הראשי לישראל, לשעבר גם רבה הראשי של יפו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הרב קוק ניסח הצעת פשרה, שגם עליה ניטשו לא מעט ויכוחים. ״בכל שטח תל אביב, בתור עירייה עברית בארץ ישראל, יש לקדושת השבת הדתית גם תוקף חוקי אזרחי במה שנוגע לפרהסיה וציבוריות״, לשון ההצעה של הרב קוק. הנושא עבר עוד גלגולים, דיונים והצעות שונות, עד שבשנת 1926 חוקק חוק עזר עירוני שאושר על ידי הנציב העליון הבריטי, לפיו ייסגרו העסקים בשבת בעיר, ולא תופעל תחבורה ציבורית ביום המנוחה.

"מכאיב לא רק לחרדים"

עשור מאוחר יותר היה זה לא אחר מראש העיר מאיר דיזנגוף עצמו, אשר פרסם מודעה רבתי מטעם העירייה נגד חילול השבת בעיר, כזו שלא הייתה מביישת פשקוויל ממוצע במאה שערים. את המודעה הוציא דיזנגוף בשנת 1933, סמוך לתחילת העלייה החמישית שהביאה את יהודי גרמניה לתל אביב. הללו ככל הנראה לא ידעו דבר וחצי דבר מטעמה של שמירת שבת, ופרצו את חוקי הסטטוס קוו הכתובים והלא כתובים שנהגו בעיר. "מודעה עירונית מספר 36 נגד חילול שבת בפרהסיה", זועקת הכותרת באותיות ענק. המודעה קובלת על חילולי השבת בפרהסיה, ומכנה אותם: "דבר הפוגע בשמה הטוב של תל אביב כעיר עברית טהורה".

"מרגיזה ביותר הנסיעה ברוב שאון ותרועה ברחובות העיר באופני-נוע, אופניים וכו', לפעמים גם ליד בתי הכנסת בשעת התפילה. גם כמה מבתי הקפה שבעיר – בייחוד אלה שעל שפת הים – אינם שומרים על הגבול אשר שמה להם העירייה", נוזף דיזנגוף בבעלי העסקים מחללי השבת, "ונוהגים חירות גמורה במקח ובממכר כבימות החול".

המודעה ממשיכה ומפתיעה, וקובעת כי שמירת השבת היא לחלוטין לא אינטרס חרדי אלא להפך: "המצב הזה מכאיב ועולב כאחד לא רק את החרדים, כי אם כל איש הרוצה לראות בתל אביב עיר ואם בישראל, יורשתם של מרכזי היהדות בגולה, אשר נתרוקנו מתוכן וממסורת יהודית".

דיזנגוף פורט לפרוטות את דרישותיו מכלל התושבים בנושא שמירת השבת בפרהסיה העירונית. בין השאר הוא דורש עצירת תחבורה ציבורית וסגירה של חנויות ובתי שעשועים, למעט מסעדות, כפי שנקבע בחוק העזר העירוני. בנוסף לכך בעלי הרכבים הפרטיים, אופנועים ושאר כלי הרכב נדרשים גם הם לא לנסוע ברחובות העיר בשבת. יתר על כן, גם מי שאינם יהודים נדרשים שלא לנסוע בעגלות או כלי רכב מול בתי הכנסת בשעות התפילה בשבת וביום טוב.

"שמרו על השבת והיא תשמור עלינו", מבקש דיזנגוף בסוף המודעה. אולי מוטב היה שבמקום להשקיע את מיטב מרצו ומשאביו בכרסום החיים הדתיים בעיר, היה ראש העיר הנוכחי מקדיש מעט מזמנו ללימוד מורשתו של הראשון בתפקיד, שהיטיב לבטא במילותיו עיר עברית מה היא.

לתגובות: Hagitr72@gmail.com