מתיישב בראש

למרות ההשפעה שפחתה, ולמרות שחלק מראשי המועצות כבר לא משתפים איתה פעולה, דוד אלחייני נכנס בכל המרץ להוביל את מועצת יש"ע. ריאיון

ניצן קידר - ערוץ 7 , ז' בכסלו תש"פ

יו"ר מועצת יש"ע הנכנס, דוד אלחייני
יו"ר מועצת יש"ע הנכנס, דוד אלחייני
צילום: פני אלימלך

חודש עבר מאז נבחר דוד אלחייני, ראש מועצת בקעת הירדן, לתפקיד יו"ר מועצת יש"ע, ובשבועות שחלפו הוא כבר הספיק להיפגש עם ראש הממשלה, לנהל מאבק פוליטי מתוקשר ובעיקר לתת תחושה שמשהו חדש קורה במועצה, שאיכשהו נתפסה בציבור בשנים האחרונות כמנומנמת.

אלחייני לא מסתיר את העובדה שהגישה שלו שונה מעט מהגישה השקטה והממלכתית. "מכל ראשי הרשויות ביהודה ושומרון, לי יש את הניסיון הגדול ביותר בניהול מאבקים. ב-1993 התכנסנו נציגים של כל יישובי בקעת הירדן והקמנו ועד. אחר כך התמניתי ליו"ר הוועד ואת כל פעולות המחאה אני ניהלתי – כולל סגירה הרמטית של כבישים מבוקר ועד ערב ופעולות מחאה בטאבה וביריחו. אני יודע להילחם – כשצריך לעשות את זה".

מועצת יש"ע נתפסה כגוף מאוד לא לוחמני שמעדיף לפעול בשקט.

"אנחנו אנשי שלום, ואם אפשר להשיג הישגים בהידברות אני לא מבין את הצורך במלחמה. אבל אם צריך להילחם - יקבלו ממני מלחמה. בכל המלחמות שלי, במשך חמש שנים כיו"ר ועד יישובי בקעת הירדן, מעולם לא התייחסתי לגופו של אדם אלא רק לגופו של עניין. צריך להילחם על הזכויות ולא להאשים מישהו אישית, כי זה לא מכובד ולא נכון. אני נגד הגישה של הפניית אצבע מאשימה כלפי אדם ספציפי, כי יש אחריות קולקטיבית של המדינה. אם לא מסדרים כביש, אני לא ארוץ לראש הממשלה ואאשים אותו. אני אלחם על זה שיהיה כביש ואני אלחם במשרד התחבורה ולא בשר עצמו. זו תפיסת עולמי. זה הופך את המלחמה לצודקת ונכונה יותר".

אלחייני (59), במקור חקלאי ממושב ארגמן, מכיר היטב את עבודת המועצה שבה הוא חבר שנים רבות. ב-11 השנים האחרונות הוא מכהן כראש המועצה האזורית בקעת הירדן. ההתמודדות במועצת יש"ע היא בתוך גוף סגור, כך שקמפיין לא היה נדרש לו אלא בעיקר עבודה פוליטית, ובשדה הזה הוא יודע לפעול. מאז שנבחר הספיק כבר ליזום פגישת תמיכה של ראשי רשויות בראש הממשלה, לשגר מכתב לבני גנץ נגד ממשלת מיעוט ולקרוא לחברי מפלגת תל"ם לפעול למען ממשלת אחדות עם נתניהו ולא נגדה.

המטרות המרכזיות שלו מתחלקות לשתיים. "במישור המדיני כמובן שהחלת הריבונות הישראלית על כל שטחי C זו המשימה שלנו – גם ביהודה ושומרון וגם בבקעת הירדן". את המהלך הזה הוא מתכנן לקדם באמצעות פנייה ישירה אל האוכלוסייה הפלשתינית ומעל הראש של ההנהגה, במטרה לנטרל התנגדות להחלת הריבונות. "אנחנו חייבים להתמיד ולעשות שורה של צעדים בוני אמון, כאלה שבעקבותיהם גם האוכלוסייה הפלשתינית תרצה אותנו ולא את הרשות הפלשתינית. זה גם המצב בשטח. הם רוצים יציבות כלכלית ופרנסה. התהליך הזה כבר קיים והוא יוביל למצב שגם הם ירצו שנחיל את הריבונות בשטחי C".

מצד שני ייתכן שיש לך בעיה בישראל עצמה. פעם הקונצנזוס סביב בקעת הירדן היה רחב מאוד, היום נראה שהוא הפך קצת להיות שאלה פוליטית.

"אחד הדברים הדרמטיים שקרו לאחר הכרזת ראש הממשלה על כוונתו להחיל ריבונות בבקעת הירדן הוא שהשיח שהתפתח לא היה סביב השאלה למה, אלא על שאלת העיתוי. יש היום שבע הצעות חוק להחלת הריבונות שמונחות על שולחן הכנסת. זה רגע מכונן והיסטורי.

"מאז קום המדינה לא הוספנו שטחים ריבוניים למדינת ישראל. אפילו ברמת הגולן רק החלנו את החוק ולא הוספנו שטחים ריבוניים. אנחנו מדברים על 28 אחוזים משטחי יהודה ושומרון – בבקעת הירדן. זה צעד דרמטי שישנה לבלי הכר את כל הגישה להתיישבות ביהודה ושומרון. בקעת הירדן זה לא רק אינטרס התיישבותי, אלא גם אינטרס ביטחוני של המדינה ובעיקר של תושבי תל אביב ושפלת החוף".

ובכל זאת. מדינת ישראל כבר קיבלה הודעה אמריקנית שההתנחלויות חוקיות. היה צפוי שזה יהיה זרז משמעותי להחלת הריבונות.

"האמריקנים נתנו לנו ביד נכס מדיני עצום. אנחנו צריכים להחליט איך לעשות בו שימוש. הכול תלוי בנו. ארצות הברית אמרה לנו שההתנחלויות חוקיות מבחינה משפטית. אם הן חוקיות, מדינת ישראל צריכה להחיל את הריבונות. זה בסדר שהדבר יקרה בשלבים, אבל שיקרה".

אתה תומך בהקמת ממשלת אחדות. אין לך חשש שדווקא היא תתקע את החלת הריבונות?

"אני לא חושב שממשלת אחדות תוכל לתקוע את זה. אני יודע שבכחול לבן, לפחות עשרה מתוך השלושים ושלושה יתמכו בהחלת הריבונות. ישראל ביתנו תתמוך במהלך כזה וכמובן כל הגוש. זה יותר משבעים ח"כים שרוצים לראות את הריבונות מוחלת".

תשתיות לכולם

המישור השני שבו מבקש אלחייני להתמקד במהלך הקדנציה הוא שיפור המצב המוניציפלי בכל האזור, לא רק ליהודים. "כל התשתיות הראשיות ביהודה ושומרון ובקעת הירדן הוזנחו במשך שנים. אני מדבר על כבישים, תחבורה ציבורית, צווארי בקבוק של מחסומים, תשתיות חשמל ומים. מדינת ישראל לא הפנימה שיש כאן אוכלוסייה של יותר מחצי מיליון תושבים וגם פלשתינים שאיכות החיים שלהם עולה והם נזקקים לשירותים בהתאם. המדינה פשוט לא הביאה את זה בחשבון".

"אנחנו בפיגור של עשרים שנה בתשתיות האלה, ואני רואה לעצמי כמטרה לקדם את הנושאים הללו, מתוך ידיעה ברורה שאף אחד לא יזרוק אותנו לים ונמשיך לגדול וגם אף אחד לא יוציא מכאן את הפלשתינים", הוא מוסיף.

בעצם, לדעתך, ישראל צריכה לקחת בחשבון גם את הפלשתינים בתכנון שלה.

"יש כאן שתי אוכלוסיות שחולקות את השטח ויש חובה גדולה לשדרג את התשתיות הללו. כל זה נועד כדי לתת איכות חיים בראש ובראשונה להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן וגם לפלשתינים, כי זה חלק מזה. פרט לכך, החובה שלנו היא לספק איכות חיים לתושבים בכל המישורים. לדוגמה, במאבק שלנו בנושא הבריאות, שלא נהיה אזרחים סוג ב' ונצטרך לריב כל שנה על תקציבי מד"א. אנחנו רוצים שירותים כמו בכל מדינת ישראל".

איך בעצם נוצר המצב הזה? ההזנחה של שירותים ותשתיות מצד המדינה?

"יש הרבה עיוותים בגלל שיש כאן ממשל צבאי, וכתוצאה מהם אנחנו נפגעים ביכולת לתת לתושבים שלנו איכות חיים. לדוגמה, צו הארנונה שחל בישראל אינו חל על שטחי יו"ש ולא בכדי. צו הארנונה בישראל מאפשר לרשויות המקומיות לגבות ארנונה מבסיסים צבאיים ושטחי אש. אם הייתה לנו אפשרות כזאת ביהודה ושומרון – ההכנסות העצמיות שלנו היו הרבה יותר גבוהות והיינו יכולים להשקיע יותר בשיפור איכות החיים, בחינוך, בתרבות, ברווחה.

"גם העובדה שמונעים מאיתנו להקים אזורי תעשייה ולהרחיב אותם – זה משהו שצריך להילחם עליו. אסור לנו שיתייחסו אלינו כאל משהו ערטילאי. אנחנו צריכים להיות המובן מאליו, כמו כל אזרחי ישראל".

אלחייני, כפי שהוא עצמו מעיד, לא מתכוון לעמוד בשקט אל מול עוולות מסוג זה. "ניהלתי מאבקים כאלה בעבר, בין היתר על חוק עידוד השקעות בחקלאות. מתברר שחקלאי בעמק המעיינות מקבל כסף בזכות החוק וחקלאי בבקעת הירדן לא. אחרי מאבק של שנתיים, בג"ץ אילץ את המדינה להחיל את אותם התנאים גם עם תושבי בקעת הירדן. אנחנו נתמודד עם כל העיוותים".

"השינוי תלוי אך ורק בנו", הוא מצהיר. "אם נהיה מאוחדים ונביע עמדה נחרצת של כל ראשי הרשויות, אני בטוח שגם נצליח. אנחנו לא מממשים את הפוטנציאל של היכולת הפוליטית שלנו". הוא מביא דוגמה טרייה לנושא: "משרד החינוך לא העביר את תקציב ההסעות ביו"ש לחודש אוקטובר וכנראה גם לחודש נובמבר. הוצאתי מכתב למשרד החינוך והודעתי להם שאם התקציב לא יעבור לרשויות אני משבית את כל ההסעות ביהודה ושומרון, ופתאום זה הפך להיות נושא. אפילו השר לא ידע שיש בעיה כזאת. כשזה יצא לתקשורת והובהר שזה לא איום סרק, פתאום התחילו לטפל בזה. ברגע שזה הפך להידברות, אני נותן להם את הזמן שכרוך בטיפול בנושא. אבל את המטרה שלנו השגנו. יצאנו למאבק, הסבנו את תשומת הלב והנושא מטופל".

בעבר הייתה לך ביקורת קשה מאוד על המינהל האזרחי. אמרת שהוא לא צריך להתקיים.

"עדיין יש לי ביקורת. המינהל האזרחי מורכב משתי יחידות, אחת של אנשי צבא והשנייה של אזרחים. האזרחים הם אנשי מקצוע, כל אחד בתחומו, ואני מבין את השפה שלהם. אבל כשאני יושב מול איש צבא ומול יועץ משפטי צבאי, יש לי בעיה מנטלית ואפילו מוסרית לצאת נגדו. לא נוח לי לצאת נגד איש צבא. אבל איש צבא לא מבין את השפה המוניציפלית. ראש מינהל אזרחי זה מינוי לשנתיים, הוא עוד לא מספיק ללמוד את המורכבות - והולך. אין לי בעיה שראש המינהל יהיה אזרח שמכיר לעומק את הנושא המוניציפלי ואת המשמעויות שלו, אבל אני לא רוצה לדבר עם אנשי צבא על נושאים מוניציפליים. המוסד הזה צריך להיעלם".

עדיין רלוונטית

בשל הוותק של ראש מועצת בקעת הירדן במועצת יש"ע, הוא מכיר היטב גם את המחלוקות הפנימיות שלא נעלמות מעין הציבור. תופעה חדשה יחסית, שהגיעה עם כניסתם של ראשי מועצות צעירים ובראש אחר למועצות השונות ביו"ש, היא ההתבדלות שלהם ממועצת יש"ע, דבר שבא לידי ביטוי בחוסר שיתוף פעולה וצבירת כוח פוליטי באמצעים אחרים. אלחייני מדבר על הדרך שבה הוא מתכנן להתמודד עם התופעה.

"צריך ליצור מכנה משותף רחב מאוד", הוא אומר. "לשבת ולדבר על משבר אמון שיש בתוך המועצה. פרט לניהול הסדיר, כל אחד של הרשות שלו, יש לנו כמועצת יש"ע אחריות כוללת. כל אחד מראשי הרשויות במסגרת האחריות הכוללת הזאת צריך לבוא ולשבת, לפתור את כל הסוגיות שהעיקו בעבר ולהחזיר את האמון גם בגוף הזה וגם בין ראשי הרשויות".

עד כמה זה אפשרי, בהתחשב במחלוקות הקשות שהיו בעבר?

"זו משימה לא פשוטה ומורכבת, אבל אני מניח שהיא גם אפשרית. התחלתי כבר לדבר על כך עם ראשי הרשויות ואני מרגיש התעוררות וגם נכונות ללכת בדרך הזאת".

מועצת יש"ע לדעתך עוד רלוונטית?

"בוודאי. אם לא הייתי חושב כך לא הייתי מתמודד על התפקיד. החלטתי להתמודד לתפקיד מתוך הבנה שאני מלווה את התהליכים כבר עשר שנים. רציתי להביא את ההצלחה שלי כראש מועצה גם למועצת יש"ע, ואני רואה את טובת המתיישבים מעל לכול".

תצליח להחזיר אותה ללב הקונצנזוס ההתיישבותי?

"הציפיות הן גבוהות ואני מקווה מאוד שאצליח. אם אממש 70 אחוזים מהציפיות אהיה מרוצה. התושבים שלנו ביש"ע עסוקים ביומיום. החובה שלנו היא לספק להם את איכות החיים וחובת ההוכחה היא עלינו".

"אני לא מתכוון להיכנס לענייני פנים של מועצת אחרות. אבל אם ראש רשות צריך את העזרה שלנו ואת הכוח הפוליטי שלנו, בוודאי שנעזור לו ונקדם את הנושאים שחשובים לתושבים שלו. אם צריך לפתוח דלתות נעזור לו בכך. זה קורה במרכז השלטון המקומי ובמרכז המועצות המקומיות, ואין שום סיבה בעולם שזה לא יקרה גם במועצת יש"ע", הוא מסכם.