השבוע שעבר סיפק לנו ויכוח ביזארי, אך די יצרי, בין שר המשפטים אמיר אוחנה לכתבי המשפט בערוצי החדשות הגדולים. זה התחיל בדיווח משונה על מחיאות כפיים סוערות בסוף נאומו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בכנס הפרקליטים באילת, לעומת מחיאות רפות בסוף נאומו של השר אוחנה. המשיך בהכחשה של השר ובסרטון התומך בגרסתו, ונגמר בסרטון שסותר את הסרטון. דיון ראיות מפולפל כיאה למשרד המשפטים. בשבוע הנוכחי הקרב הביזארי ננטש לטובת ויכוח אמיתי, הפעם בין השר אוחנה ליועמ"ש עצמו.
כהונתו של פרקליט המדינה שי ניצן אמורה להגיע לסיומה ב-16 בדצמבר, שבוע וחצי מהיום. היחס בין מחנה הימין לניצן, וביתר שאת מאז שהוביל את חקירות נתניהו והגשת כתב האישום נגדו, איננו חיובי, בלשון המעטה. לכן מיהר השר אוחנה להודיע כי לא יאריך את כהונתו של ניצן, למרות שהמצב הפוליטי הנוכחי מקשה מאוד על מינוי פרקליט מדינה חדש. הליך מינוי קלאסי כולל הקמת ועדת איתור המורכבת מחמישה חברים שמייצגים את השר, את הפקולטות למשפטים ואת הפרקליטות. בראש הוועדה יושב היועץ המשפטי לממשלה, אך הוא נדרש להסכמה של ארבעה מתוך חמשת החברים. הוועדה ממליצה לשר המשפטים על מועמד, והוא בדרך כלל מאשר את המינוי.
אוחנה היה מעוניין לקדם את הקמת ועדת האיתור, אך היועמ"ש מנדלבליט טען שלא סביר ששר בממשלת מעבר שלא נבחרה מחדש יבצע מינוי לשש שנים קדימה ובכך יכבול ממשלות שייבחרו לאחר מכן. אגב, באופן דומה גם מינוי מפכ"ל קבוע למשטרה מתעכב כבר כמעט שנה מכיוון שממשלת מעבר לא יכולה לקבל החלטה בנושא.
אוחנה קיבל את טענתו של מנדלבליט באשר למינוי מחליף קבוע, אלא שמכיוון שאת כהונתו של שי ניצן הוא לא התכוון להאריך, הוא החליט ללכת על מינוי מחליף זמני לשלושה חודשים, כפי שקובע החוק. "אין כל סבירות ברעיון להותיר את הגוף החשוב והמשמעותי - הפרקליטות – ללא מנהל שיעמוד בראשו. המדובר במשרה בכירה שלעומד בראשה ישנן סמכויות סטטוטוריות. לאורך החודשים האחרונים בדקתי מרחוק מועמדים היכולים בעיניי למלא את תפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, והגעתי לחמישה שמות”, כתב השר אוחנה בדף הפייסבוק שלו.
"ניגוד עניינים"
אוחנה מתבסס על חוק שירות המדינה, שסעיף 23א בו קובע כי "נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים”. לכאורה הליך פשוט וחסר חשיבות. הבשורה יצאה לתקשורת ביום שני בערב, ובתוך זמן קצר יצאה הודעה מקבילה ממשרד היועמ"ש, שהעלתה את החיכוך בין שתי הדמויות לרף חדש.
"משרת פרקליט המדינה היא בעלת מאפיינים מיוחדים – מדובר במי שעומד בראש פרקליטות המדינה, אשר משמש כאחד מראשי מערכת אכיפת החוק והתביעה הפלילית, שני רק ליועץ המשפטי לממשלה”, כתב מנדלבליט בהודעה שפורסמה לתקשורת. "המאפיינים המיוחדים של משרה זו, בדגש על תחום אכיפת החוק, באים לידי ביטוי גם בדרך המינוי שלה, שנקבעה באופן שיש בו כדי להבטיח את העצמאות המקצועית של פרקליט המדינה ואת אי-תלותו ברשויות השלטון להן הוא משמש כשומר סף”.
לכאורה, את זה ידע גם המחוקק כשקבע שבמינוי זמני רשאי השר למנות על פי דעתו. אלא שהסיבה האמיתית, ככל הנראה, להתנגדותו של מנדלבליט למינוי מטעם השר, מובאת בהמשך דבריו: “הרגישות הנודעת בשגרה למינויו של פרקליט המדינה, מקבלת בימים אלו משנה תוקף, נוכח היותו מופקד אף על עבודת הפרקליטות בכל הנוגע לתיקי ראש הממשלה, וכן בכל הנוגע לתיקים אחרים הנוגעים לנבחרי ציבור בשלטון המרכזי. היבטים אלה מחזקים באופן מיוחד את הרגישות והייחודיות של קבלת החלטה בנוגע למינוי ממלא מקום פרקליט מדינה בימים אלה, ואת הצורך בהקפדה על הליך בחירה שיבטיח את עצמאותו המקצועית ואת אי-תלותו ברשויות השלטון”. הנה כי כן, נראה כי הסיבה האמיתית היא החשש של מנדלבליט מכך שאוחנה ימנה פרקליט מדינה שיהיה נוח יותר לנתניהו במהלך המשפט.
את המכתב מסיים מנדלבליט בהמלצה-הכתבה משלו למינוי. מנדלבליט טוען כי הנכון ביותר לעת הזאת הוא מינוי של אדם מתוך המערכת, שמביא איתו ותק וכישורים מוכחים. אם נוסיף לכך פרשנות – אדם שהיה מעורב עד כה בתיקי נתניהו והוכיח שעמדתו ביחס להם עולה בקנה אחד עם עמדת הפרקליט הקודם והיועמ"ש. הוא גם נוקב בשם המפורש: עו"ד מומי למברגר, המשנה לפרקליט המדינה. ומה תוקף ההמלצה? מנדלבליט לא משאיר הרבה מקום לדמיון: “בנסיבות העניין, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיות דומות, משקלה של עמדת היועץ המשפטי לממשלה בקשר למי שימלא את מקומו של פרקליט המדינה יהיה רב ומשמעותי, וניתן יהיה לסטות ממנה רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד”.
הפרקליטים נפגעו
גורם המעורב בנעשה בפרקליטות מספר ל’בשבע’ כי גם בתוך הפרקליטות הופתעו מאוד מהמהלך של היועמ”ש. פליאתם היא על רקע רשימת המועמדים שהשר אוחנה עצמו פרסם, ושכולה מורכבת מבעלי תפקידים בכירים בתוך הפרקליטות, לצד המשנה ליועמ"ש. בין המועמדים ניתן למצוא את למברגר עצמו, המשנה ליועמ”ש רז נזרי, המשנה לפרקליטת מחוז מרכז אורלי בן ארי-גינזברג, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה דן אלדד ופרקליטת מחוז תל אביב אושרה גז-איזנשטיין.
"אחד המועמדים שאיתו שוחחתי, טען שמנדלבליט פגע בהם במכתב שפרסם, כאילו יש מניעה חוקית למנות אותם", מספר הגורם. הסיבה לפגיעה ברורה: מנדלבליט טען במכתב שלעת כזאת זקוקים לפרקליט מדינה בעל ניסיון וכישורים מוכחים, ולכן המליץ על למברגר. בזאת, למעשה, ערער על כשירותם של האחרים לתפקיד. “המועמד תמה על האופן שבו מנדלבליט הטיל בהם דופי סתם. הוא אמר לי שיגיע לריאיון אצל השר ויקבל את המינוי על אפו וחמתו של מנדלבליט".
"ייתכן שמנדלבליט מעוניין לסמן את המשנה הבא לפרקליט המדינה", מנסה הגורם להבין את המהלך התמוה של היועמ"ש. “בישראל אין זמני יותר מהקבוע. פרט לכך, הוא רוצה להיות בטוח שזה יהיה מישהו שהיה שותף לעבודה על תיקי נתניהו וימשיך באותו ראש".
"היועץ המשפטי לממשלה מנסה לקחת לעצמו כוח שגם במצב האופטימלי לא היה מקבל”, כך טוען עורך הדין שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה. "הרי גם אם הייתה ממשלה הוא היה רק יו"ר ועדת האיתור, אבל לצידו היו עוד גורמים מהאקדמיה, מהציבור, מהפרקליטות ומלשכת השר. הוא היה זקוק לארבעה מחמשת הקולות. מה שהוא עושה פה זה לשלול את הקמת ועדת האיתור בגלל המצב הפוליטי, ולקחת את כל הסמכות לעצמו בכוח. הוא קובע שהשר לא יכול לקבוע לבד, ובסוף קובע בעצמו לבד. למה הוא יותר טוב מהשר?".
"יש הליכים פליליים גם נגד מנדלבליט בפרשת הרפז, יש צו איסור פרסום על הקלטות שלו”, מוסיף וטוען רוטמן, "אז שייטול קורה מבין עיניו. הוא טוען שלאוחנה יש אינטרסים זרים בגלל תיקי נתניהו, אבל האם לו אין אינטרס בשאלה מי יהיה פרקליט המדינה שעשוי להיות התובע במשפטו? הוא כן יכול לקבוע לבד?”.
"יש פה תקנות וחוק מאוד ברור, ומולן פיראט משפטי שנוטל את החוק לידיים”, מסכם עורך הדין רוטמן את הסוגיה. "לשר אוחנה אסור בשום פנים ואופן לתת ליועמ"ש להחליט. יש כאן שאלה הרבה יותר גדולה מהשאלה מי יישב שלושה חודשים במשרד פרקליט המדינה. השאלה היא האם הפקידים מחליטים או נבחרי הציבור, האם יש כאן דמוקרטיה או שלטון הפקידים”.