הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-22 הונחה אחר הצהריים (שלישי) על שולחן הכנסת, מעט יותר מיממה לפני פיזור הכנסת על פי חוק.
ההצעה הוגשה במשותף על ידי יושבי ראש שתי הסיעות הגדולות, יו"ר סיעת כחול לבן, ח"כ אבי ניסנקורן, ויו"ר סיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר. עוד חתומים על ההצעה חברי הכנסת מאיר כהן, שלמה קרעי וצבי האוזר.
מטרת ההצעה היא ככל הנראה לאפשר את קיום הבחירות לכנסת ה-23 במועד שונה מהמועד הקבוע בחוק במקרה של פיזור בגלל אי הצלחה להרכיב ממשלה, שהוא לכאורה יום הפורים.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "ביום י"ג בכסלו התש"ף (11 בדצמבר 2019) תסתיים התקופה שנקצבה בחוק-יסוד: הממשלה לשם הרכבת ממשלה שתכהן מכוח אמון הכנסת, ותחל תקופת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש. לפי סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, תקופת הבחירות לכנסת נמשכת כ-90 ימים. בנסיבות החריגות שנוצרו, ולאחר שתי מערכות בחירות סמוכות שבהן לא כוננה ממשלה, מוצע לפזר את הכנסת העשרים ושתיים ולקיים בחירות חדשות לכנסת העשרים ושלוש ביום ו' באדר התש"ף (2 במרס 2020), כך שתקופת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש תימשך 82 ימים במקום 90 ימים".
אתמול דווח כי במהלך הדיונים בין הליכוד לכחול לבן הוסכם כי אם הכנסת תפוזר השבוע, הבחירות יתקיימו ביום שני ה-2 במרץ 2020 ו' באדר ה'תש"פ.
יו"ר סיעת כחול לבן, ח"כ אבי ניסנקורן, אמר בעקבות ההסכמה כי "כחול לבן תעשה כל מאמץ, עד לרגע האחרון, למנוע בחירות נוספות ומיותרות למדינת ישראל".
"כפי שהבטחנו לציבור, אם נתניהו ימנע הקמת ממשלת אחדות ונאלץ לפזר את הכנסת, נקיים מערכת בחירות קצרה ככל שניתן. אני שמח שבליכוד ובשאר סיעות הבית הסכימו להתגייס למהלך הזה", הוסיף.
זמן קצר לאחר פרסום ההסכמה שיגר היועץ המשפטי לכנסת מכתב לחברי הכנסת, בו הבהיר את האפשרויות העומדות בפניהם בנוגע לשינוי מועד הבחירות מהמועד הקבוע בחוק.
האחת - בשל העובדה שהמועד ה"אוטומטי" חל בפורים, ניתן לעשות שימוש בסעיף 43 לחוק-יסוד: הממשלה, המאפשר למליאת הכנסת, בהחלטה שתתקבל ברוב של 61 ח"כים לפחות, בתוך 5 ימים מיום התפזרות הכנסת (מועד הודעת הנשיא ליו"ר הכנסת), לדחות את מועד הבחירות בשל סמיכות לחג, למועד שלא יאוחר מ-100 ימים מיום ההתפזרות.
כלומר, אם הכנסת תתפזר לאחר הודעת הנשיא ב-19.12.12 ,הרי שניתן יהיה בהחלטה שתתקבל עד יום שלישי, 19.12.17, בחצות, לדחות את מועד הבחירות כך שיתקיימו בשבוע שלאחר פורים. דחייה זו אינה דורשת הליך חקיקה, אלא כאמור החלטה אחת של המליאה, ברוב של 61 ח"כים.
השנייה - הכנסת רשאית לחוקק "חוק התפזרות" (בדומה לאופן שבו התפזרו הכנסות האחרונות), שבו ייקבע מועד בחירות מוקדם או מאוחר מהמועד האוטומטי שנקבע בחוק. ההגבלה היחידה לעניין זה היא שמועד הבחירות יהיה בתוך חמישה חודשים מקבלת החוק. מדובר בהליך חקיקה רגיל, ובהתאם לחוק-יסוד: הכנסת נדרש כי אישורו במליאה ייעשה ברוב של 61 ח"כים בקריאה השלישית בלבד.
יודגש, כי הליך חקיקה כאמור חייב להסתיים עד הודעת הנשיא והתפזרות הכנסת, שכן לא ניתן יהיה לשנות את מועד הבחירות כאשר נהיה מצויים כבר בתקופת בחירות. כמו כן נבקש להדגיש כי לאחר קבלת חוק ההתפזרות לא ניתן יהיה לבטלו או לשנות את מועד הבחירות שנקבע בו.
השלישית - ניתן לתקן את סעיף 11 לחוק-יסוד: הממשלה ולשנות את תקופת 90 הימים שבסופה מתקיימות הבחירות כשלא מוגשת בקשה לנשיא המדינה, ולקבוע פרק זמן אחר. במקרה זה מדובר בהליך חקיקה רגיל, הדורש רוב של 61 ח"כים בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית.
במכתבו ציין ינון עוד כי אין חובה שתאריך הבחירות יהיה דווקא ביום שלישי, אולם הבהיר כי אם הבחירות תתקיימנה בימים רביעי או חמישי ועדת הבחירות עשויה שלא להשלים את ספירת המעטפות הכפולות עד שבת, וממילא לא תוכל לפרסם תוצאות סופיות עד שבת.