שעת שפל או גאות לדמוקרטיה?

ד"ר טלשיר, מומחית לפוליטיקה: רק לנתניהו אינטרס בבחירות. אם היועמ"ש יאסור עליו להתמודד סער לא יישאר לבד בהתמודדות על ההנהגה.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ג בכסלו תש"פ

רק לו יש אינטרס? נתניהו
רק לו יש אינטרס? נתניהו
צילום: לע"מ

ד"ר גייל טלשיר, מומחית לדמוקרטיה ופוליטיקה חדשה מהאוניברסיטה עברית, סבורה כי אבדן אמון הציבור בדמוקרטיה הישראלית היא הסיבה העיקרית להגדרת ימים אלה של הליכה לבחירות נוספות כימי שפל דמוקרטיים.

שאלנו את ד"ר טלשיר אם יתכן ולמעשה ההליכה לבחירות מבטאת את כוחה של דמוקרטיה, את יחסי רוב ומיעוט באופן אמתי ומשום כך, אולי נכון להגדיר את הימים הללו כימים טובים לדמוקרטיה.

"ישנה הרמה הכללית של הדמוקרטיה. הציבור חושב שאין סיבה מהותית ללכת לבחירות מהותיות וזה מקטין את אמון הציבור במנגנונים הדמוקרטים בכלל ולא רק בתוצאות של הבחירות האלה. ברמה השניה, אנחנו רואים שאין כאן באמת מציאות של רוב מול מיעוט. לכאורה היה ניתן לטעון שיש כאן ממשלה עם רוב ימני בנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני, אבל כשליברמן קפץ לנושא הדת ומדינה כבר אין רוב לציר הימני, ולכן אנחנו במצב שבו הרוב במקום אחר, כלומר יש כאן התנגשות של שני צירים אידאולוגיים, ולכן לכאורה זו חגיגה לדמוקרטיה. אני חושבת שתחושת המשבר נובעת מכך שאין באמת ויכוח עקרוני לא בנושא הסכסוך, ההתנחלויות או דת ומדינה, אלא משתמשים בכל אלה כתירוצים לאינטרסים אישיים של אדם אחד שהוא ראש הממשלה, ולכן יש כאן תחושה כבדה של משבר כי אין ויכוח אידאולוגי אלא התכשות פרסונאלית".

בעיניה של ד"ר טלשיר אין קבוצה או אדם שלו אינטרס בבחירות נוספות למעט ראש הממשלה. "אני מתנגדת לקולות שאומרים שהמערכת לא עובדת ולכן צריך להחליף את השיטה. הבעיה היא לא בשיטה אלא בכך שלא הצלחנו להקים קואליציה ואם צריך נלך לבחירות ואולי בסופן תהיה קואליציה. השיטה יותר חשובה מהתוצאות שלה".

האם לציבור המתייאשים לנוכח המצב יש חלופה לדמוקרטיה? טלשיר מבהירה כי הדברים אינם נחרצים שכן קיימת חלוקה בין סוגי המשטר ובתוך המשטר הדמוקרטי קיימת חלוקה בין שיטות שונות לבחירה וקבלת הכרעות. "רוב הציבור חושב שמסגרת הדמוקרטיה כצורת משטר ראויה ונכונה, אבל יש הסבורים שהשיטה בישראל בעייתית. יש ויכוח גדול יותר. כשמדברים על חוק הלאום והתפיסה שרואה את מדינת ישראל כחלק מהעם היהודי ולא מדובר בשלטון העם היהודי ולא בשלטון העם כולו, זו תפיסה שאינה דמוקרטית במובן זכויות האזרח השוות לכולם. יכול להיות שחלקים בציבור חושבים שתפיסה כזו ערכית ומוסרית יותר מתפיסה ליברל דמוקרטית שקובעת שללא הגנה על זכויות המיעוטים זו אינה דמוקרטיה. בהקשר הזה אפשר לעשות מניפולציות על מודל הדמוקרטיה ולהגיע אתו למקומות לא דמוקרטיים".

על חולשותיה של השיטה הישראלית להבנתה, אומרת ד"ר טלשיר: "הבעיה היא לא בשיטה אלא באופן שבו לאדם אחד יש שליטה במנגנונים גם של המפלגה שלו וגם של המדינה. הבעיה היא בריכוזיות של הכוח אצל הממשלה וראש הממשלה כך שלא מציבים אלטרנטיבה. גדעון סער אומר את הדבר הזה, שצריכה להיות תחרות בריאה וחופשית ויהיו כמה עמדות. אם הייתה באמת תחרות חופשית והיו מאפשרים לחברי המרכז להכריע בשאלת מוביל הליכוד ובשאלת חברי המפלגה אולי לא היינו במציאות הזו שכן מדובר בבעיה פרסונלית של ראש הממשלה ואלטרנטיבה מבפנים יכלה להוות סוג מסוים של יציאה מהפלונטר".

בדבריה מסרבת ד"ר טלשיר לקבל את העמדה לפיה תנועת הליכוד באופיה המסרב להחליף מנהיגים היא זו שיוצרת את השיטה ולא מדובר ביתר כוחנות ושליטה של אדם אחד, קרי נתניהו. טלשיר משוכנעת שהבעיה אינה במפלגה אלא במנהיג. "מפלגת הליכוד היא המפלגה הדמוקרטית היחידה שנשארה פה", היא קובעת וסבורה כי גדעון סער מנסה להחיות את הקביעה הזו. "רוב המפלגות האחרות נשלטות על ידי אדם אחד שלא נבחר, וגם מפלגת העבודה חברה לגשר שאינה דמוקרטית וגם מרץ חברה לברק שאינו דמוקרט".

לטעמה המענה בליכוד צריך להיות ביטול והורדת ההסתה כלפי מי שאינו נאמן אישית לראש הממשלה. "אני יכולה להבין את התחושה הקשה של רדיפה לכאורה, שבעקבותיה נוצרה התגודדות סביב מנהיג שהוא משכמו ומעלה כבר הרבה שנים, אבל גם אני יכולה לגנות את ההסתה נגד כל מי שאינו נאמן באופן אישי".

להערכתה של טלשיר סיכוייו של סער מול נתניהו אינם מבוטלים. "הסקרים מאוד מפתיעים. היינו מצפים שנתניהו יביא תוצאות טובות יותר בתוך הליכוד". לדברים אלה היא מוסיפה ומעריכה כי אמנם לפי שעה מתמודדים נוספים כמו ישראל כץ, ברקת, אדלשטיין, רגב ואחרים מתחממים בשקט על הקו כי הם סבורים שאין להם סיכוי נגד נתניהו, אך אם היועמ"ש יחליט שנתניהו לא יוכל להתמודד כולם יקפצו לתוך הזירה.