בסוף השבוע תופיע בתל אביב הזמרת הבלגית-קנדית לארה פביאן, כחלק מסיבוב הופעות לציון יום הולדתה ה־50. ימים ספורים לפני כן הופיע בגבעת שמואל הפובליציסט א', במטבח דירתו הפרטית מול הכלים המלוכלכים, כחלק מסיבוב ניקיונות שגרתי, בלי קשר ליום הולדתו ה־50. לאחר מכן הלך לחדר העבודה והמשיך את אי־חגיגות היובל בכתיבת שורות אלו. ככה זה, יש מי שחוגג את יום הולדתו ב'טור', ויש מי שכותב עליו בטור. אומנם הדרך של פביאן מסתמנת ככלכלית יותר, אבל היי, אצלי אין שירת נשים! לדעתי ניצחתי.
אני יודע מה אתם חושבים: 'מה לקנות לו מתנה'. נו באמת, אתם לא צריכים. אל תחשבו על זה קריצה־קריצה בכלל. ובינתיים, לפניכם סקירה קצרה, חלקית ומרובת ספוילרים, של ימי הולדת בקולנוע. כי בסרטים, יום הולדת הוא כמעט תמיד מנוע חזק להתפתחות עלילתית משמעותית. לעיתים הוא מסמל התקדמות והצלחה, לעיתים מתח ופחד. אבל בניגוד לחיים, ימי הולדת קולנועיים הם לרוב יותר מסתם ימי הולדת.
קחו למשל את הסרט 'גברת דאוטפייר', שבו שתי מסיבות יום הולדת מובילות לתפניות שליליות. האחת מסתיימת בגירושיו של הגיבור (השחקן רובין וויליאמס) מאשתו, ובאחרת נחשפת זהותו המחופשת והוא מקבל צו הרחקה מילדיו. סיום מוצלח יותר למסיבת יום הולדת מארגן גיל (סטיב מרטין) לבנו המתוסבך קווין בקומדיה 'הורים במשרה מלאה'. ואילו גיבור 'בדרך למטה' (מייקל דאגלס) עושה את דרכו האלימה כל הדרך למסיבת יום ההולדת של בִּתו הקטנה, שאליה לא יגיע.
למקרה שעדיין לא הבנתם: אם אתם דמויות קולנועיות שחוגגות יום הולדת, כדאי שתבחרו היטב את הסרט שבו אתם נמצאים. הארי פוטר בן ה־11 מקבל ינשוף כמתנה ליום הולדתו, אבל קאתי ברנר בת ה־11 מ'הציפורים' של היצ'קוק זוכה דווקא למתקפה אימתנית של שחפים. אנדי בן ה־6 מ'צעצוע של סיפור' מקבל כמתנה את בובת באז שנות־אור, בעוד אנדי בן ה־6 מ'משחק ילדים' מקבל את בובת צ'אקי הרצחנית. חייבים להיות זהירים בדברים האלה. שלא לדבר על הילד דמיאן מסרט האימה הקלאסי 'אות משמיים', שביום הולדתו החמישי גורם לאומנת שלו לתלות את עצמה. מעשה שטן, ליטרלי.
ימי הולדת בגיל ההתבגרות מביאים עימם צרות אחרות. בסרט 'פתאום 30' מבקשת בת ה־13 להפוך לבת 30, ולמרבה ההפתעה מקבלת את מבוקשה. גיבורת 'בת 16 הייתי' עוברת מסכת ייסורים של התעלמות משפחתית עד לסוף הטוב. שתגיד תודה, כי הנסיכה ב'היפהפייה הנרדמת' מסיימת את יום הולדתה ה־16 בדקירת מחט ובמוות. אז קצת פרופורציות. ביום הולדתה ה־21 של רוקסן הלבנה, היא שומעת לראשונה על קיומה של אחות־למחצה שחורה. זה מה שקורה כשמופיעים בסרט שנקרא 'סודות ושקרים'.
משבר אמצע החיים מוליד צורך במתנות יום הולדת אקסטרימיות. גיבור 'תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת' מקבל כמתנה מסע להובלת בקר בגיל 39, בעוד גיבור 'המשחק' מקבל מאחיו משחק אפל ומסכן חיים בגיל 48. ככל שהגיל מתקדם יותר, כך יום ההולדת מורבידי יותר. ביג דאדא בן ה־65 מגלה שהוא חולה סופני ב'חתולה על גג פח לוהט', יום הולדתו ה־80 של נורמן ב'האגם המוזהב' הוא סוג של השלמה ופרידה, ואילו יום הולדתה ה־80 של מוד מ'הרולד ומוד' מהווה פרידה פיזית, ועוד מרצון.
אז מה הוא יום הולדתי בהשוואה לכל אלה? סתם עוד יום. באמת שום דבר מיוחד. אגב, כרטיס למשחק אן־בי־איי יהיה מתנה נחמדה, אבל באמת שאתם לא צריכים. גם ליגת האלופות בסדר. בקיצור, מזל טוב למי שחוגג.