בשעות היום הרב מ' הוא מורה מן השורה. לא בטוח אפילו שכל התלמידים בכיתה או החברים לכוס הקפה בחדר המורים מודעים למפעל האישי שהוא מקיים בעשר אצבעותיו מחוץ לשעות הלימודים. אבל עם רדת הערב הוא נכנס לרכבו הקטן, יוצא מעירו בני ברק אל אזימוט משתנה בכל פעם, בלי הגבלת מרחק או סיכון ביטחוני, ודואג לכך שבעוד מקום יישוב יתייקרו הדקות של כניסת השבת.
איך נכנסת השבת בעיר או ביישוב שלכם? האם המנגינה שמאותתת על זמן הדלקת הנרות היא זו העממית של 'לכה דודי' או 'שלום עליכם'? ואולי שיר חסידי או פיוט מזרחי? המנגינה הערבה שמחליפה את הצפירה החדגונית ומזרזת את עקרות הבית להדליק נרות ולעצור את המרוץ אל כניסת השבת, התקבלה תמיד כמובנת מאליה. אבל מתברר שיש מי שעומד מאחורי הצבת הרמקול עם השירים, בחירתם ותזמונם המדויק.
את ארגון 'נועם קדושת שבת' הקים הרב מ' לפני למעלה מעשור. עד היום הרב מ' (החפץ בעילום שמו, השם המלא שמור במערכת) הוא כמעט הפעיל היחיד בו, לא חולק את הזכות עם אחרים, למעט סיוע הכרחי. המשימה ממוקדת: קבלת פניות מכל רחבי הארץ להתקנת צופר שישמיע מנגינה בזמן כניסת השבת. על פי רוב, המזמינים הם תושבים פרטיים בריכוזים דתיים או חרדיים, שהצופרים הקיימים לא מגיעים לאוזניהם במידה מספקת. במיעוט המקרים פונים גם גופים רשמיים כמו מועצות דתיות. את הצופר מתקין הרב מ' בדרך כלל על גג ביתו של המזמין, בוחר מנגינה בהתאם לבקשה בכל מקום, וממשיך לתחנה הבאה. המימון לצופרים מגיע ברובו מתרומות או מהשתתפות של התושבים. גם גיוס התרומות עמוס על כתפיו של הרב מ'. העבודה וההתרוצצות, כולל טיפול בתקלות – על חשבונו. כאמור, מפת הדרכים שלו חסרת גבולות גאוגרפיים: מנתיבות ועד קדומים, מאשקלון ועד חדרה. אם לא מגיעה פנייה, הוא עצמו יוזם ומציע התקנה של צופר במקום שנעדר עדיין.
לא עובר בלי צופר
בימים טרופים של דריסת כבודה של השבת בגלגלי התחבורה הציבורית של ערי גוש דן, מחמם את הלב לשמוע את סיפוריו של הרב מ'. מתיאוריו עולה תמונה של ישראל אחרת, שבה יהודים מן השורה אוהבים את השבת גם אם אינם אמונים על הלכות שהן כהררים התלויים בשערה. כשהוא בדרכו מעוד התקנת צופר באחת־עשרה בלילה, מתגלגלים מפיו הסיפורים בזה אחר זה, ודווקא על חילונים שצופרי השבת יקרים לליבם. "בבת ים, שם התקנו צופר לפני כמה חודשים, סיפרה אישה חילונית לשכנתה שבזכות הצפירה היא החלה להדליק נרות שבת. ברמלה הייתה תקלה בשעון, וחילוניות התלוננו שבגלל זה הן לא הדליקו נרות באותה שבת. ראש מועצת קריית עקרון לשעבר אמר לי לפני שנים: 'יש לך אחריות שהצופר יפעל כל שבוע, אנשים סומכים עליך. הבת שלי למשל ביקשה פעם שאעביר לה את הכבל של המחשב, אמרתי לה שכבר שבת אז היא ענתה: אבא, עוד לא הייתה מוזיקה'. הוא גם סיפר לי שמישהי בקריית עקרון חזרה בתשובה בזכות זה". עוד הוא מספר כי נשים חילוניות מהיישוב לפיד בחבל מודיעין מדליקות נרות כשהן שומעות את מנגינת השבת ממודיעין עילית הסמוכה. לקינוח הוא נזכר במקרה של חילוני מאופקים שרצה לעבור דירה לאזור מסוים בנתיבות, אבל בתנאי שתישמע בו צפירת השבת: "הוא רצה שהילדים שלו ישמעו את שירי השבת. אז הגעתי לאזור שלו בנתיבות והתקנתי".
הביקוש, מספר הרב מ', הולך וגדל בחודשים האחרונים, והעבודה רבה. אבל יש מי שעובדים במרץ גם מהצד שכנגד. בתקופה האחרונה סובלים תושבים שבבתיהם מותקנים הצופרים מהתנכלויות מצד המשטרה או פקחי הרשות המקומית. מדובר בצעדים שנעים על הסקאלה שבין קנס כספי ועד החרמת הצופר, ולעיתים אף זימון לחקירה משטרתית. התושבים ההמומים לא זוכים בדרך כלל לפרוצדורה חוקית מסודרת, להתראה או להסבר על כך שהם עוברים על החוק ומדוע. הם ישמעו דפיקות של שוטרים בדלת, לפעמים בכניסת השבת, או יקבלו דו"חות מפקחים עירוניים שיצטברו לכדי אלפי שקלים. כך למשל, לפני מספר חודשים הגיעו שוטרים לביתה של אישה באור יהודה עם כניסת השבת, החרימו את ציוד הצופרים ואף דרשו ממנה חתימה. משסירבה, זומנה לחקירה פלילית.
עו"ד מיכאל ליטווק, המייצג את הארגון משפטית מול הרשויות בנושא ההתנכלות לבעלי הצופרים, מספר על התרחשות דומה בעיר חריש. "24 שעות בלבד לאחר התראה שהודבקה על ביתו של בעל הצופר, עובדי העירייה פרצו את המנעול, עלו לגג הבניין והחרימו את הצופר. אגב, באותו ערב התקיימה מסיבה בבית עסק חדש בעיר, בקעו משם צלילים של מוזיקת טרנס בקולי קולות. זה לא הפריע לאף אחד בעירייה משום מה". גם בעיר פתח תקווה, אומר עו"ד ליטווק, הצטברו דו"חות נגד תושבים במשך מספר חודשים, שהגיעו לסך אלפי שקלים. העירייה אומנם לא פועלת נגד צופרים קיימים, אולם היא מתנגדת להצבתם של צופרים חדשים.
"לא רוצים להיזכר בשבת"
מכתבי ההתראה של עו"ד ליטווק לעיריות בשני המקרים, אשר מוכיחים כי ההתנהלות נגד בעלי הצופרים אינה חוקית, וכי אין בהצבתם והפעלתם עברה על החוק, הביאה לרגיעה מסוימת ולנכונות של ראשי העיריות להידבר או לפתוח בהליך מסודר. המקרה הטרי יחסית שאליו נדרש עו"ד ליטווק הוא איומים שהשמיעו שוטרים באוזני בעלי צופרים באשקלון. לעת עתה, הוא אומר, נעצרו הדברים ברמת האיומים בקנסות ובהחרמות. מכתביו של עו"ד ליטווק למשטרת מחוז דרום נענו בהבטחה לבדוק את הטענות שהועלו בהם.
בידי הארגון נמצאים מכתבי תשובה ממקרים קודמים, שבהם קובעים היועצים המשפטיים של המשטרה כי אין כל פגם חוקי בהפעלת צופרי השבת. במסמך שהתקבל ממשטרת מחוז חוף בתשובה לפניית עורך הדין מנשה יאדו, נקבע: "הפעלת רמקול, ובכלל זה השמעת זמירות באמצעות רמקול טרם כניסת שבת, לא נאסרה בחוק, וניתן להשמיע זמירות לפני כניסת שבת באופן שאינו מפריע לסובבים". מסמך נוסף ברוח זו התקבל לפני למעלה משנה במענה לחבר מועצת העיר תל אביב נתן אלנתן, מטעם הייעוץ המשפטי של משטרת מחוז תל אביב. המכתב בא בתגובה לאירוע חריג שבו התפרצו שוטרים לתפילת ליל שבת בבית כנסת בשכונת שפירא בעיר, הפריעו למהלך התפילה ולא כיבדו את קדושת המקום, בטענה שהתקבלו תלונות על רעש ממערכת צופרי השבת שהותקנה במקום. התלונה, על פי המכתב, הוגשה בידי חברת מועצת העיר תל אביב מטעם מרצ, מיטל להבי. בעקבות הסערה שחוללו השוטרים בבית הכנסת, קיבל הרב מ' תגובות מתושבים שגיבו אותו: "אדם בן חמישים אמר לי: 'אם מישהו עושה לך בעיות, אני אטפל בו. אימא שלי מדליקה נרות בזכות המוזיקה'. אישה חילונית אחרת פנתה לעירייה וביקשה שלא יבטלו את הצופר, אחרת היא לא תדע מתי לחבר את הפלטה".
במכתב ממשטרת מחוז תל אביב נקבע כי "השוטר שגה בעצם הטיפול באירוע ובאופן הטיפול", והם מביעים תקווה כי אירוע כזה לא יישנה. היועצת המשפטית מציינת במכתבה לחבר המועצה כי אין כל עברה על החוק בהשמעת מוזיקה לקראת כניסת השבת, שכן החוק אוסר הקמת רעש באמצעות מכשירי קול בשעות היום רק בשעות 14:00–16:00. על כן, היא קובעת, המשטרה לא תטפל בנסיבות אלה בתלונות על רעש כתוצאה מהשמעת מוזיקה לזמן קצוב וקצר.
גם גובה הדציבלים של מערכות ההשמעה, אומר הרב מ', אינו עובר את הקריטריון הקבוע בחוק, על פי בדיקה שנערכה. ובכל מקרה, מציין עו"ד ליטווק, במקומות שהוטלו קנסות או הוחרם ציוד, לא נעשה כל צעד חוקי מקדמי נדרש כמו מדידת הדציבלים. "יש קריטריונים ברורים לביצוע המדידה. בכל מקרה, אי אפשר סתם כך להחרים ולתת קנסות בשטח פרטי בלי צו בית משפט". עו"ד ליטווק מציין כי אכן ברוב המקומות מסתיימים האירועים בירידתם של המתלוננים או הרשויות מהעץ, לאחר שמוכח להם כי אינם פועלים בהתאם לחוק.
מי עומד מאחורי ההתנגדויות? לדברי הרב מ', מדובר בקומץ תושבים בכל מקום, שלא הרעש מפריע להם, אלא "הם לא רוצים שנזכיר להם את השבת. הרי כל רעש אחר שהיה מדבר בשפה שלהם, או להבדיל קול של מואזין, לא היה מעורר אצלם שום התנגדות. הם פשוט לא רוצים שינגנו להם על המצפון של השבת". אבל הרב מ' אופטימי: "ברוב המקומות אנשים שמחים בזה, מחכים לשמוע את המוזיקה שמכניסה אותם לאווירת הרוגע והשלווה של השבת".
לתגובות: Hagitr72@gmail.com